Page 5 - etmol 29
P. 5
וכך ,אחרי שנות השמונים הצטרפו יהודים רבים לתנועות עתיד הדש ליהודים
הסוציאליסטיות .העובדה היא שמפלגות אלו קיבלו ברצון
יהודים ונתנו להם אפשרויות פעולה רבות ,אולם יחד עם התקווה בדבר Tnvחדש ליהודים פרחה לראשונה בגרמניה
זאת טענו שאין כל בעיה יהודית מיוחדת ושפתרון בעיות בתקופת ההשכלה של משה מנדלסון וידידו הנוצרי ,גוטהולד
היהודים יבוא עם המהפכה הכללית .בקיצור ,הסוציאליזם הציע לסינג בשנים .1770—1760שיווי הזכויות במדינות הגרמניות
גם התבוללות .תנועה סוציאליסטית יהודית שעסקה גם בבעיות בא באיטיות מכאיבה .גרמניה בשנות ה־ 80היתה אימפריה
מנצחת ,בהנהגת ביסמרק ,אולם היו בתוכה רבים שהתנגדו
היהודים נוסדה רק בשנות התשעים. לשוויון היהודים ,ומעודם לא קיבלו את דין השוויון ולא
שינו את דעתם ,כי היהודים אינם יכולים להיות גרמנים טובים.
ואחרון־אחרון ,באותן שנים נולדו הניצנים הראשונים של בשנות השבעים החל שטוקר ,מטיף־החצר ,שניהל את טקסי
הציונות — תנועת חיבת־ציון שהקימה ישובים חקלאיים הדת לפני הקיסר בכל יום ראשון ,במסע אנטישמי בברלין,
בארץ־ישראל .נדבן מאירופה המערבית ,הברון רוטשילד, כדי להגן ,לדבריו ,על הפועלים הגרמנים המנוצלים בידי
עזר להתיישבות זו וכעבור כמה שנים קם סופר ועתונאי העשירים היהודים ומולכים־שולל בידי הסוציאליסטים היהודים,
שהתעורר מאשליות שונות על עתיד היהודים באירופה,
הקיסר וכן ביסמרק סירבו להיענות לתביעות להשתיק את
תיאודור הרצל ,ונתן לתנועה כיוון חדש. שטוקר .הם לא עשו מאומה כדי למנוע עידוד ממטיף־החצר
במשך שש שנים של הטפה רועשת וארסית ,כוכבו אמנם החל
אולם כל אלה — ההוגים ,הפעילים ,המנהיגים — היו לדעוך לאחר שנת ,1885אולם אחרים תפסו את מקומו .היו
מעטים ,ואילו ההמונים היהודים ,מה הם אמרו? בהם פוליטיקאים ,אנשי כנסיה ומלומדים ,כמו ההיסטוריון
הנודע טרייטשקה .יהודי גרמניה נוכחו לדעת שיש להם מעט
הם דיברו ברגליהם .הם נטשו את אירופה המזרחית בהמו מאוד יד Tים ,שרעיון החירות הוא קלוש מאוד והקיסר וראש
ניהם .המנהיגים אמרו לא לצאת .הקהילות היהודיות בארצות
החדשות אמרו לא לבוא ,אולם במשך 45שנים ,מאז ,1881 הממשלה אינם מונעים את המשך התעמולה.
יותר משלושה מיליון יהודים היגרו אל מעבר לים .חלק קטן
מאוד מהם באו לארץ־ישראל ,אולם המעשה שנעשה כאן היה יהודי צרפת עמדו מול גל אנטישמי בסוף שנות השמונים
גדול מכל החלומות — קמה מדינת היהודים .באמריקה ובאמצע שנות התשעים ,והוא נמשך בפרשת דרייפוס .עתונאי
נתיישבו מיליונים יהודים רבים .התנועות שהחלו בשנות שלא הצליח ,בשם אדוארד דרימון ,כתב ספר כדי להוכיח
השמונים של המאה הקודמת ,הן שיצרו את המפה היהודית שהיהודים שולטים בצרפת .הספר הפך ל׳רב־מכר׳ שכל פאריס
דיברה עליו .לדרימון היו ממשיכים ומחקים ולצרפת היתה
עד היום. מעתה ׳בעיה יהודית׳ ,שכן — לדברי המטיפים — היהודים
הם השולטים בכלכלת הארץ ולהם עמדות הבכורה בתרבותה.
להתקפה כלכלית־ תרבותית דומה זכו גם יהודי אוסטריה.
היהודים באנגליה ובארצות־הברית לא נפגעו באותם ימים
בצורה רצינית ,אולם בשנות השמונים החלה להתפשט הפליה
חברתית כנגד היהודים במעמדות הגבוהים ובין המוני־העם
פשטה האגדה על ה״וול סטריט״ ,רחוב הבורסה והממון בניו־
יורק ,הנשלט על־ידי יהודים.
׳המאה היהודית׳ של השיפור החומרי ,ההשכלה ושיווי ה
זכויות — מגיעה לנקודת המפנה שלה בשנות השמונים,
ואז חל גם שינוי יסודי בהשקפותיהם של היהודים.
תגובת היהודים
כיצד הגיבו היהודים על המאורעות החדשים ?
באירופה המערבית ניסו היהודים להשיב לשונאיהם על־ידי
כתבים שונים או דרשות של רבנים או על־ידי מאמרים
בעתונות היהודית .לכמה מן העלבונות סירבו להשיב מתוך
גאווה .אולם בעיצומו של דבר ,הם לא ידעו מה לעשות .הם
נפגעו מאוד בראותם כמה בודדים הם; אפילו כמה סניגורים
של היהדות ,כמו ההיסטוריון מומסן ,פנו ליהודים ואמרו להם,
שעליהם להתבולל באופן מוחלט בארצות שבהן הם יושבים
וכך יסירו כל סיבה להתלונן עליהם.
יש לציין שינוי נוסף שהתחיל בשנות השמונים .בתחילת
העשור ולפני כן לא היתה התנועה הסוציאליסטית אנטישמית
ביסודה ,אם־כי לא נמנעה מלראות ביהודים סמל של ה־
קאפיטליזם ,השולטים בשוק המניות ובעלי כוח כלכלי רב.
Tוע אותו כרוז של המהפכנים־הרוסים בקייב בשנת ,1881
שקרא לכפריים האוקראינים להכות ביהודים .הם האמינו כי
ההתנפלויות על היהודים הן השלב הראשון של המהפכה.
אולם במשך שנות השמונים והתשעים למדו הסוציאליסטים
שהאנטישמיות לא תביא את המהפכה ושהיא כלי של אלה
הלוחמים גם בהם .כתוצאה מכך שינו הסוציאליסטים את
גישתם והפכו לתומכים בזכויות היהודים.
