Page 5 - etmol 29
P. 5

‫וכך‪ ,‬אחרי שנות השמונים הצטרפו יהודים רבים לתנועות‬                                  ‫עתיד הדש ליהודים‬
‫הסוציאליסטיות‪ .‬העובדה היא שמפלגות אלו קיבלו ברצון‬
‫יהודים ונתנו להם אפשרויות פעולה רבות‪ ,‬אולם יחד עם‬                  ‫התקווה בדבר ‪ Tnv‬חדש ליהודים פרחה לראשונה בגרמניה‬
‫זאת טענו שאין כל בעיה יהודית מיוחדת ושפתרון בעיות‬                  ‫בתקופת ההשכלה של משה מנדלסון וידידו הנוצרי‪ ,‬גוטהולד‬
‫היהודים יבוא עם המהפכה הכללית‪ .‬בקיצור‪ ,‬הסוציאליזם הציע‬             ‫לסינג בשנים ‪ .1770—1760‬שיווי הזכויות במדינות הגרמניות‬
‫גם התבוללות‪ .‬תנועה סוציאליסטית יהודית שעסקה גם בבעיות‬              ‫בא באיטיות מכאיבה‪ .‬גרמניה בשנות ה־‪ 80‬היתה אימפריה‬
                                                                   ‫מנצחת‪ ,‬בהנהגת ביסמרק‪ ,‬אולם היו בתוכה רבים שהתנגדו‬
                            ‫היהודים נוסדה רק בשנות התשעים‪.‬‬         ‫לשוויון היהודים‪ ,‬ומעודם לא קיבלו את דין השוויון ולא‬
                                                                   ‫שינו את דעתם‪ ,‬כי היהודים אינם יכולים להיות גרמנים טובים‪.‬‬
‫ואחרון־אחרון‪ ,‬באותן שנים נולדו הניצנים הראשונים של‬                 ‫בשנות השבעים החל שטוקר‪ ,‬מטיף־החצר‪ ,‬שניהל את טקסי‬
‫הציונות — תנועת חיבת־ציון שהקימה ישובים חקלאיים‬                    ‫הדת לפני הקיסר בכל יום ראשון‪ ,‬במסע אנטישמי בברלין‪,‬‬
‫בארץ־ישראל‪ .‬נדבן מאירופה המערבית‪ ,‬הברון רוטשילד‪,‬‬                   ‫כדי להגן‪ ,‬לדבריו‪ ,‬על הפועלים הגרמנים המנוצלים בידי‬
‫עזר להתיישבות זו וכעבור כמה שנים קם סופר ועתונאי‬                   ‫העשירים היהודים ומולכים־שולל בידי הסוציאליסטים היהודים‪,‬‬
‫שהתעורר מאשליות שונות על עתיד היהודים באירופה‪,‬‬
                                                                   ‫הקיסר וכן ביסמרק סירבו להיענות לתביעות להשתיק את‬
                        ‫תיאודור הרצל‪ ,‬ונתן לתנועה כיוון חדש‪.‬‬       ‫שטוקר‪ .‬הם לא עשו מאומה כדי למנוע עידוד ממטיף־החצר‬
                                                                   ‫במשך שש שנים של הטפה רועשת וארסית‪ ,‬כוכבו אמנם החל‬
‫אולם כל אלה — ההוגים‪ ,‬הפעילים‪ ,‬המנהיגים — היו‬                      ‫לדעוך לאחר שנת ‪ ,1885‬אולם אחרים תפסו את מקומו‪ .‬היו‬
             ‫מעטים‪ ,‬ואילו ההמונים היהודים‪ ,‬מה הם אמרו?‬             ‫בהם פוליטיקאים‪ ,‬אנשי כנסיה ומלומדים‪ ,‬כמו ההיסטוריון‬
                                                                   ‫הנודע טרייטשקה‪ .‬יהודי גרמניה נוכחו לדעת שיש להם מעט‬
‫הם דיברו ברגליהם‪ .‬הם נטשו את אירופה המזרחית בהמו­‬                  ‫מאוד יד ‪T‬ים‪ ,‬שרעיון החירות הוא קלוש מאוד והקיסר וראש‬
‫ניהם‪ .‬המנהיגים אמרו לא לצאת‪ .‬הקהילות היהודיות בארצות‬
‫החדשות אמרו לא לבוא‪ ,‬אולם במשך ‪ 45‬שנים‪ ,‬מאז ‪,1881‬‬                                     ‫הממשלה אינם מונעים את המשך התעמולה‪.‬‬
‫יותר משלושה מיליון יהודים היגרו אל מעבר לים‪ .‬חלק קטן‬
‫מאוד מהם באו לארץ־ישראל‪ ,‬אולם המעשה שנעשה כאן היה‬                  ‫יהודי צרפת עמדו מול גל אנטישמי בסוף שנות השמונים‬
‫גדול מכל החלומות — קמה מדינת היהודים‪ .‬באמריקה‬                      ‫ובאמצע שנות התשעים‪ ,‬והוא נמשך בפרשת דרייפוס‪ .‬עתונאי‬
‫נתיישבו מיליונים יהודים רבים‪ .‬התנועות שהחלו בשנות‬                  ‫שלא הצליח‪ ,‬בשם אדוארד דרימון‪ ,‬כתב ספר כדי להוכיח‬
‫השמונים של המאה הקודמת‪ ,‬הן שיצרו את המפה היהודית‬                   ‫שהיהודים שולטים בצרפת‪ .‬הספר הפך ל׳רב־מכר׳ שכל פאריס‬
                                                                   ‫דיברה עליו‪ .‬לדרימון היו ממשיכים ומחקים ולצרפת היתה‬
                                                         ‫עד היום‪.‬‬  ‫מעתה ׳בעיה יהודית׳‪ ,‬שכן — לדברי המטיפים — היהודים‬
                                                                   ‫הם השולטים בכלכלת הארץ ולהם עמדות הבכורה בתרבותה‪.‬‬

                                                                        ‫להתקפה כלכלית־ תרבותית דומה זכו גם יהודי אוסטריה‪.‬‬

                                                                   ‫היהודים באנגליה ובארצות־הברית לא נפגעו באותם ימים‬
                                                                   ‫בצורה רצינית‪ ,‬אולם בשנות השמונים החלה להתפשט הפליה‬
                                                                   ‫חברתית כנגד היהודים במעמדות הגבוהים ובין המוני־העם‬
                                                                   ‫פשטה האגדה על ה״וול סטריט״‪ ,‬רחוב הבורסה והממון בניו־‬

                                                                                                      ‫יורק‪ ,‬הנשלט על־ידי יהודים‪.‬‬

                                                                   ‫׳המאה היהודית׳ של השיפור החומרי‪ ,‬ההשכלה ושיווי ה­‬
                                                                   ‫זכויות — מגיעה לנקודת המפנה שלה בשנות השמונים‪,‬‬

                                                                           ‫ואז חל גם שינוי יסודי בהשקפותיהם של היהודים‪.‬‬

                                                                                     ‫תגובת היהודים‬

                                                                                   ‫כיצד הגיבו היהודים על המאורעות החדשים ?‬
                                                                   ‫באירופה המערבית ניסו היהודים להשיב לשונאיהם על־ידי‬
                                                                   ‫כתבים שונים או דרשות של רבנים או על־ידי מאמרים‬
                                                                   ‫בעתונות היהודית‪ .‬לכמה מן העלבונות סירבו להשיב מתוך‬
                                                                   ‫גאווה‪ .‬אולם בעיצומו של דבר‪ ,‬הם לא ידעו מה לעשות‪ .‬הם‬
                                                                   ‫נפגעו מאוד בראותם כמה בודדים הם; אפילו כמה סניגורים‬
                                                                   ‫של היהדות‪ ,‬כמו ההיסטוריון מומסן‪ ,‬פנו ליהודים ואמרו להם‪,‬‬
                                                                   ‫שעליהם להתבולל באופן מוחלט בארצות שבהן הם יושבים‬

                                                                                              ‫וכך יסירו כל סיבה להתלונן עליהם‪.‬‬
                                                                   ‫יש לציין שינוי נוסף שהתחיל בשנות השמונים‪ .‬בתחילת‬
                                                                   ‫העשור ולפני כן לא היתה התנועה הסוציאליסטית אנטישמית‬
                                                                   ‫ביסודה‪ ,‬אם־כי לא נמנעה מלראות ביהודים סמל של ה־‬
                                                                   ‫קאפיטליזם‪ ,‬השולטים בשוק המניות ובעלי כוח כלכלי רב‪.‬‬
                                                                   ‫‪T‬וע אותו כרוז של המהפכנים־הרוסים בקייב בשנת ‪,1881‬‬
                                                                   ‫שקרא לכפריים האוקראינים להכות ביהודים‪ .‬הם האמינו כי‬
                                                                   ‫ההתנפלויות על היהודים הן השלב הראשון של המהפכה‪.‬‬
                                                                   ‫אולם במשך שנות השמונים והתשעים למדו הסוציאליסטים‬
                                                                   ‫שהאנטישמיות לא תביא את המהפכה ושהיא כלי של אלה‬
                                                                   ‫הלוחמים גם בהם‪ .‬כתוצאה מכך שינו הסוציאליסטים את‬

                                                                                         ‫גישתם והפכו לתומכים בזכויות היהודים‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10