Page 14 - etmol 29
P. 14
בשנת ת קל״ז - 1777 -הגיעה לארץ קבוצת עולים גדולה ,אנשי התנועה החסידית שנוסדה באותם
שנים ,ואנשיה התיישבו בטבריה ובצפת
רת המוסר( ,ר׳ גרשון מקיטוב התאונן גרשון להתגורר בירושלים והצטרף ל העליה הקבוצתית הראשונה לארץ־
על־כך באחד ממכתביו .לא ידוע אם קבוצת ׳בית אל׳ ,שעסקה בלימוד ה ישראל בזמן החדש — שחשיבותה מרו
נענה לבסוף ללחץ חכמי הספרדים ,אם קבלה ותורת הנסתר והוא היה האשכנזי בה ביותר — היתה של ה׳חסידים /בשנת
עזב את ירושלים או אם התחתן שנית. היח Tבה )בראש ׳בית אל׳ עמד שנים ) 1777ה׳תקל״ז( .בראשה עמדו תלמידי
ר׳ אברהם גרשון מקיטוב נפטר כפי רבות ,מאז שנת ,1751שלום שרעבי, המגיד ממזריטש ,ר׳ מנחם מנדל מוויט־
המשוער ,בשנת ) 1762תקכ״ב( ,אולם יליד תימן ויתר החברים היו ׳מקובלים׳
בסק ור׳ אברהם מקליסק.
מקום קבורתו אינו ידוע. מבני העדה הספרדית(.
עלייתם של חסידים בודדים ובני ביתם היתה זו קבוצה גדולה למדי ,אולם
ונטייתו החיובית של רבי ישראל בעל־ לשאת אשה לא היו אלא ה׳חסידים׳ הראשונים ש
שם־טוב להתיישבות בארץ — בניגוד עזבו את בתיהם בחוץ לארץ ועלו ארצה.
לרבנים קנאים רבים שהיו נגד ״דחיקת יצוין שר׳ אברהם גרשון קיטובר הת
הקץ״ ודרשו לשבת איש איש במקומו יישב בירושלים בתקופה שאסור היה לפי המשוער ,היה הראשון בהם ר׳
ולחכות לבואו של המשיח — הן הן ש ליהודי אשכנזי לגור בה ועל כן לא היתה אברהם גרשון קיטובר )מן העיר קיטוב,
הביאו לכך שבשנת תקל״ז ) (1777עלה בה קהילה אשכנזית; האשכנזים הבוד או קיטי ,בגליציה( ,גיסו של מייסד
ארצה ר׳ מנחם מנדל מוויטבסק ,מן דים שהתיישבו בעיר למרות האיסור התנועה החסידית ר׳ ישראל בעל־שם־
הנוהרים אחרי המגיד ממזריטש )מתלמידי שהטילו המוסלמים על אשכנזים לשבת טוב .רבי אברהם־גרשון עלה ביחד עם
הבעש״ט( ביחד עם חברים לדעה והם בירושלים ,בשל חוב כספי שהערבים משפחתו )אשתו ,ארבעה בנים ובת אחת.
התיישבו בצפת ,עיר של תורה ושל דרשו מאנשי עלית ר׳ יהודה החסיד מאז שני בניהם הגדולים ,שכפי המשוער היו
קבלה .מסופר שבתחילה אמר גם הרב שנת — 1700הוכרחו ללבוש בגדים של נשואים ,נשארו בחוץ לארץ( .הוא היה
שניאור זלמן מלאדי ,מייסד זרם חב״ד בני העדה הספרדית ,לבל יכירו בהם תלמיד־חכם ובר־אוריין ועוד בטרם נוס
)חכמה ,בינה ,דעה( בחסידות ,להצטרף דה התנועה החסידית היה חי בארץ
לחבורת העולים ארצה ,אולם הוא נמלך שאשכנזים הם. מוצאו בפרישות ובחיי קדושה .הרב יחז
אחר־כך בדעתו בדבר עלייתו שלו ,ו לאחר פטירת אשתו של ר׳ אברהם קאל לנדאו ,מגדולי הרבנים בזמנו )חי
נשאר בחוץ לארץ ,כשהוא משמש מעין גרשון דרשו ממנו ראשי הקהילה הספ בר ספר תורני גדול בשם ׳נודע ביהודה׳(,
רדית ,שהיהודים האשכנזים היו חוסים כינה אותו ״רב מופלג בתורה ובחסי
פטרון ותומך בעולים לארץ. בצילה ,כי ישא אשה והציעו לו אשה
נסיעה מאירופה לארץ־ישראל באותם ספרדיה ,כיוון שעל סמך תקנות ישנות דות ,חסידא קדישא ,נר ישראל.״
ימים לא היה בה משום תענוג כלל ,שכן של הקהילה בירושלים אסור היה ל
לא רק בלתי נוחה ,קשה ומייגעת היתה, רווקים מעל גיל 20ומתחת לגיל 60 רבי אברהם גרשון עלה ארצה בשנת
אלא גם מסובנת ,ולא מעטים הם הסיפו לגור בעיר )תקנה זו הותקנה לשם שמי ) 1747תק״ז( ,התיישב בחברון ומכתביו
רים על שודדי־ים שהשתלטו על אניות־ מעיר זו אל גיסו הבעש״ט ,יש בהם
המפרש שעשו דרכן בים־התיכון וחטפו ידיעות מעניינות על חיי הישוב העברי
אנשים לשם מכירתם לעבדים .קהילות בחברון ובארץ־ישראל בכלל באותן שנים.
ר׳ אברהם גרשון האיץ בבעש״ט גיסו
לעלות ארצה .לאחר מכן עבר ר׳ אברהם
14