Page 17 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 17
“ברובע היהודי נמצא בית-חולים קטן ,שיצא לו שם רע בכל העיר ,משום שלא היה בו מעולם חולה.
אינגמר עבר שם כמה פעמים והציץ מבעד החלון ,וראה שכל המיטות ריקות תמיד .דבר זה היתה
לו סיבה טבעית מאוד ,ולא יכול היה כמעט להיות אחרת .כי הנה בית-חולים הזה הוקם על-ידי
חברה מיסיונרית אנגלית ,שחפצה לקבל שם חולים יהודים ,כדי שתהיה לו הזדמנות להעבירם על
דתם .אבל היהודים פחדו שמא יכריחום שם לאכול מאכלות אסורים ,ולא הסכימו שיביאו אותם
לשם .והנה לפני כמה ימים נמצא להם בכל זאת חולה לבית החולים הזה .זו היתה יהודיה זקנה
עניה ,שנפלה ברחוב בדיוק לפני הבית הזה ושברה את רגלה .היא נישאה לבית-החולים ושם טיפלו
בה .אחרי יומיים מתה17”.
הקשישה התחננה כי יעזבוה לנפשה .לא המוות הרתיע אותה ,אלא האימה שאם תמות חלילה
בבית החולים של המיסיון ימנע ממנה להיקבר בקבר ישראל .האחיות הרחמניות האנגליות הבטיחו
לה שהיא תיקבר בבית הקברות היהודי בעמק יהושפט .לאחר שמתה פנו האנגלים לראשי העדה
היהודית וביקשו לשלוח אנשים שיקחו את המתה ויקברוה .אבל היהודים ענו כי האישה הזקנה,
שמתה בבית חולים נוצרי ,אסור לה להיקבר בבית הקברות של היהודים .לבסוף קברוה האנגלים.
אך בבוקר שלמחרת גילו לתדהמתם שהיהודים פתחו את הקבר והשליכו את הארון החוצה .וכך
במשך לילות אחדים נדדה גוויית הקשישה ,שבאה למות בירושלים ולמצוא מנוחה שלמה ושלווה
בהר הזיתים ,והיטלטלה בין רגביה של העיר הקדושה ובין מלחמות החורמה המחרידות את מנוחתם
של החיים ושל המתים כאחד.
אתגרי הרפואה המודרנית שהציע המיסיון עוררו תכונה רבה בקרב היישוב היהודי ופרנסיו .חרמות
הוטלו לא רק על החוסים בבתי החולים של המיסיון אלא אף על מי שסייע באשפוז .קצבים הוזהרו
שלא למכור למיסיון בשר כשר והציבור הוזהר שלא יפנה לעזרת המוסדות הנוצרים .במקום שירותי
המיסיון עמדו לרשות היהודים שירותיו של בית חולים חדש :בשנת 1854חנך ד”ר אלברט כהן,
רופא ונציג משפחת רוטשילד בירושלים ,את בית החולים על שם מאיר רוטשילד .בית החולים
הוקם בחסות הקיסר האוסטרי פרנץ יוזף .כך דיווחה הקונסוליה האוסטרית על חנוכת בית החולים:
“ב 26-ביולי נחנך בירושלים בית חולים יהודי שהוצאותיו הראשונות הובטחו תודות לנדבנותו של
הברון רוטשילד (ראו עמ' .)158התפילות שעלו באותו היום מקרב אלף לבבות שבמצוקה ,נוכח
החורבות של בית המקדש העתיק של שלמה ,אל הנותן כל אושר אל ריבון העולם [ ]...תתקבלנה
לבטח ותשמשנה אות להכרת טובה” 18.לאחר הקמתו של בית החולים ‘רוטשילד’ קמו בירושלים
בתי חולים אחרים המשויכים לעדות ולדתות שונות ,שחפצו להביא את ישועת המרפא והחסד
כל אחת על פי דרכה .המאבקים לא נתגלעו רק בין הדתות .המחלוקת והתחרות ,בעיקר על
גיוס תרומות היו מרות וקשות לא פחות גם בין בתוך הקהילות בין העדות ,האגודות ובתי החולים
הנוצריים והיהודים ובתוך עצמם.
מתוך מגפת המחלוקת הקדמונית ,שהשתוללה בעיר במשך דורות והפכה את חיי תושביה לקשים
מנשוא ,הפכה ירושלים לעיר מודרנית ,שתושביה יכולים למצוא מרפא לתחלואיהם בבתי חולים
רבים ומגוונים .בתי החולים של ירושלים היו לאיים של חסד וחמלה ,מקומות של מפגש ושיתוף
פעולה על פי יסודותיה האוניברסליים של הרפואה.
ירושלים :גיליון רפואי ■ 15
