Page 20 - ירושלים: גיליון רפואי

‫במרפאות‪ ,‬מול עיניהם הבוחנות של רופאי העיניים‪ ,‬התייצבו תושבי ירושלים והסביבה — יהודים‪,‬‬
‫מוסלמים ונוצרים‪ ,‬בני כל הקהילות והעדות‪ .‬ד”ר משה ארלנגר‪ ,‬ואחריו ד”ר אריה פייגנבאום‪ ,‬צילמו‬
‫עשרות תצלומים שבהם תיעדו את עבודתם המדעית‪ .‬אוספים אלה‪ ,‬שנחשפו לראשונה בתערוכה‪,‬‬
‫מציגים את מגוון פניה של אוכלוסיית ירושלים‪ ,‬שתושביה מישירים מבטם לעין המצלמה של‬
‫הרופאים‪ .‬לצד התצלומים מובאים רישומי דיוקנאות פרי יצירתה של הציירת אנה (חנה) טיכו‪ ,‬רעייתו‬
‫של רופא העיניים הירושלמי המפורסם ד”ר אברהם טיכו‪ ,‬שעבדה לצדו והנציחה ביד רגישה את‬

‫תווי פניהם המיוסרות של החולים שפקדו את המרפאה‪.‬‬

‫שיתוף הפעולה החוצה קהילות נעשה לכורח המציאות בראשית המאה העשרים‪ ,‬כאשר שלטונות‬
‫העיר נדרשו לתת מענה לסוגיות תברואה‪ .‬שתי משלחות‪ ,‬יהודית ונוצרית‪ ,‬הגיעו בשנת ‪1913‬‬
‫מגרמניה לירושלים כדי לחקור את מחלת המלריה‪ .‬המחלה נפוצה דווקא בשכונות העיר החדשה‪,‬‬
‫בגלל היווצרותם של מקווי מים עומדים‪ ,‬סמוך לבורות המים‪ .‬המשלחות התריעו שלקויות‬
‫בתכנון העירוני וחוסר שיתוף הפעולה בין הקהילות‪ ,‬שהתרכזו כל אחת בד’ אמותיה‪ ,‬הם שגרמו‬
‫להיווצרותן של ביצות מלאכותיות מעשה ידי אדם‪ .‬מקווי המים היו למשכנה של יתושת האנופלס‬
‫קְ ָלביגֵ’ר הקטלנית‪ ,‬מפיצת המלריה‪ .‬רק אם ייטלו הרשויות אחריות ויתקיים שיתוף פעולה בין‪-‬‬
‫עדתי אפשר יהיה לייבש את מקווי המים‪ .‬כך דרשו החוקרים במסקנות הסקר המפורט שערכו‬

‫בכל שכונותיה של העיר — היהודיות‪ ,‬המוסלמיות והנוצריות‪20.‬‬

‫הטיפול בקהילה והחינוך להיגיינה ולמניעת מחלות יצרו כר נרחב לקשרים בין גופי מחקר‪ ,‬מוסדות‬
‫רפואה וארגוני חסד ובין קבוצות האוכלוסייה השונות במטרה לשפר את חיי התושבים ואת בריאותם‪.‬‬
‫דור חדש של רופאים ואחיות צמח מתוך קהילות ירושלים עצמן‪ .‬באלבום תמונות מהודר שהגישה‬
‫בשנת תרפ”ה (‪ )1925‬ההסתדרות הרפואית הדסה לברון אדמונד דה רוטשילד במלאת לו שמונים‬
‫שנה מתועדות השנים הראשונות של בית החולים ‘הדסה’‪ ,‬שהמשיך את דרכו של בית החולים היהודי‬
‫הראשון על שם מאיר רוטשילד‪ .‬באלבום‪ ,‬שנשמר בארכיון פיק”א (ראו עמ’ ‪ 21,)205‬בולטים תצלומי חדר‬
‫הרנטגן החדש שנחנך ב‪ 1923-‬וכתובת ההקדשה לזכר אליעזר בן‪-‬יהודה‪ ,‬הידוע מבין חולי השחפת‬
‫בירושלים במאה העשרים‪ ,‬שנפטר זמן קצר קודם לכן; אלבום אחר שנחשף בתערוכה לראשונה‬
‫הוא האלבום שהוענק בשנת ‪ 1927‬לחנה קפלן‪ ,‬האחות הראשית של בית החולים ‘הדסה’ בשנים‬
‫‪ ,1924—1920‬על ששימשה “דוגמה להתנהגות בשביל האחות המוסמכת בארצנו”‪ .‬על כריכת העור של‬
‫האלבום תבליט שנהב של אלת הבריאות היגייאה ודפיו מעוטרים באיורים ובכתובות בצבעי מים מעשה‬

‫ידיו של זאב רבן‪ ,‬איש ‘בצלאל’‪ .‬הציור המרכזי מתאר את פרשת נחש הנחושת במדבר‪22.‬‬

‫ד”ר משה ואלך‪ ,‬רופא ומוהל‪ ,‬ייסד את בית החולים ‘שערי צדק’ וניהל אותו מיום היווסדו בשנת ‪1902‬‬
‫ועד ‪ .1947‬בית החולים‪ ,‬שנודע בפי תושבי העיר בשם ‘בית חולים ואלך’‪ ,‬התנהל ברוח יהודית על פי‬
‫תפיסת העולם האדוקה של העומד בראשו‪ .‬ואלך היה מעורב בקהילה ונחשב לאיש ציבור מכובד‬
‫ונערץ‪ ,‬ולמרות זאת היה חשוף לביקורת‪ .‬הוא היה מעורב בפרשייה שהסעירה את ירושלים בשנת‬
‫‪ 1913‬וחשפה את המחלוקות הפוליטיות והאידיאולוגיות בקרב הציבור היהודי בעיר‪ .‬המקרה שנודע‬
‫כפרשת ברגר‪-‬ואלך החל כאשר ד”ר ואלך סירב לקבל לבית החולים נער חולה שהגיע עם אביו מיפו‬
‫ביום השבת‪ ,‬ולמחרת היום נפח הלה את נשמתו‪ .‬עיתוני תנועת הפועלים פתחו במתקפה קשה על‬
‫הרופא והפרשייה התבררה בפני ועד הרופאים דוברי העברית שקבע‪“ :‬אע”פ שאפשר להוכיח את‬

‫‪18‬‬