Page 24 - ירושלים: גיליון רפואי

‫מקורות מהמאות הראשונות לסה”נ קושרים בין שלמה לבין השליטה בשדים לצרכי רפואה‪ .‬כך‬
‫למשל שלושה מזמורים קטועים שנמצאו בקומראן (‪ ,)11QPsApa‬המנטרלים רוחות ושדים באמצעות‬
‫נגינה;‪ 4‬או החיבור ‘קדמוניות המקרא’‪ ,‬המיוחס לפילוסוף היהודי ההלניסטי פילון האלכסנדרוני‪ ,‬שם‬
‫נרמז על שליטתו של שלמה בשדים בזיקה לשירה ולנגינה‪ 5.‬גם החיבורים ‘צוואת שלמה’ ו’ספר‬
‫הרזים’‪ ,‬ספר שנתגלה בגניזה הקהירית ומתוארך למאה השלישית לסה”נ‪ ,‬מזכירים את שליטתו של‬
‫שלמה בשדים לצרכי רפואה‪ .‬מקור אחר הוא קמע שנועד להגן על היולדת חביבה בת זהרא‪ ,‬ובו‬
‫מצוין כי שלמה למד מאשמדאי את שמותיהן של שבע רוחות‪ 6.‬באוסף הקרוי ‘תרגום שני לאסתר’‪,‬‬
‫אוסף מדרשים וסיפורי אגדות בארמית המתוארך למאה השישית לסה”נ‪ ,‬מודגש כי הקב”ה המליך‬
‫את שלמה על חיית השדה ועל עוף השמים ועל שדים‪ ,‬רוחות וליליות‪ ,‬והוא ידע את שפותיהם‪.‬‬
‫פרטים אלה חוזרים שוב באיגרתו של שלמה למלכת שבא באותו האוסף‪ 7.‬חשוב לציין שבספרות‬
‫חז”ל אין אזכור מפורש למסורת זו‪ ,‬אולם יש רמזים שהייתה מוכרת לתנאים ולאמוראים‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫בטקסטים רבים מודגשת העובדה שחזקיהו מלך יהודה גנז את ‘ספר רפואות’ שחיבר שלמה‬
‫(משנה‪ ,‬פסחים‪ ,‬ד‪ ,‬ט; ירושלמי‪ ,‬נדרים‪ ,‬ו‪ ,‬ח‪ ,‬כב ע”ב; בבלי‪ ,‬ברכות י ע”ב; שם‪ ,‬פסחים נו ע”א; אבות‬
‫דר’ נתן‪ ,‬ב‪ ,‬נו”א‪ ,‬מהד’ שכטר‪ ,‬עמ’ ‪ 8.)11‬לדעת חכמי ימי הביניים‪ ,‬בדרישה ברופאים היה משום חוסר‬
‫אמונה בקב”ה‪ ,‬ולכן גנז חזקיהו את הספר‪ .‬אפשר גם שנגנז משום שכלל התוויות להכנת תרופות‬
‫מזיקות‪ ,‬אשר גרמו בעצמן למחלות ולמוות‪ .‬ייתכן שהספר הכיל מרשמים רפואיים המנחים כיצד‬
‫להתגבר על מחלות באמצעות שליטה בשדים‪ ,‬כפי שניתן ללמוד מספרים אחרים שיוחסו לשלמה‬

‫המלך בימי בית שני‪ ,‬המשנה והתלמוד‪9.‬‬

‫אף במקורות הנוצריים יש עדויות לזיקתו של שלמה להשבעות ולגירוש שדים‪ .‬בתרגום לטיני‬
‫אנונימי למתי‪ ,‬תרגום שיוחס לאב הכנסייה אוריגינס‪ ,‬בן המאה השלישית לסה”נ‪ ,‬האשים המחבר‬
‫את הנוצרים בכך שהם מחקים את דרכי היהודים ומשתמשים בשמו של שלמה לגירוש שדים‪ .‬וכך‬
‫נכתב בפירוש למתי כו‪“ :63 ,‬מקובל להשביע שדים בעזרת השבעות שנכתבו על‪-‬ידי שלמה [‪]...‬‬
‫ולעתים אף משביעים שדים בעזרת כמה ספרים עבריים”‪ 10.‬קשה לדעת אם אכן אוריגינס הושפע‬
‫מדברי יוספוס פלביוס‪ ,‬או שכתיבתו עצמאית‪ .‬מי שמאזכר את יוספוס ותיאוריו הם כרוניקאים‬
‫והיסטוריונים ביזנטיים‪ :‬גריגוריוס מונאכוס מקונסטנטינופול‪ ,‬בן המאה התשיעית‪ ,‬קדרנוס מהמאה‬
‫האחת עשרה ויוהאנס זונאראס ומיכאל גליקאס בני המאה השתים עשרה‪ .‬מקורות אלה ואחרים‪,‬‬
‫כתיאודורט‪ ,‬פרוקופיוס מעזה ואנסטסיוס מהר סיני‪ ,‬טוענים גם ששלמה היה הראשון שכתב ספרים‬
‫בחכמת הרפואה‪ ,‬ובמהלך הדורות התבססו רופאים על כתביו בנושא סגולות הצומח ובעלי החיים‪11.‬‬
‫גם מסורת גניזת ספר הרפואות בידי חזקיהו מתועדת במקורות הנוצריים‪ ,‬ובתוספת מעניינת‪ .‬כך‪,‬‬
‫למשל‪ ,‬כתב אב הכנסייה היפוליטוס‪ ,‬בן המאה הרביעית לסה”נ‪“ :‬על פיזיולוגיה של צמחים ועל‬
‫כל מיני חיות‪ ...‬ועל ריפוי מחלות‪ ,‬גנז חזקיהו מכיוון שהאנשים הסתכלו בהם כדי למצוא ריפוי‬
‫למחלותיהם ולא ביקשו רפואה מהאל”‪ 12.‬יוצאת דופן היא הערתם של סינקלוס הביזנטי‪ ,‬בן המאה‬
‫התשיעית‪ ,‬ושל מחברו עלום השם של המילון ‘סוידה’ שחובר במאה העשירית‪ .‬לדבריהם‪ ,‬על שער‬
‫המקדש הייתה חקוקה כתובת של שלמה‪ ,‬ובה מרפא לכל מחלה‪ .‬האנשים נעזרו בה למחלותיהם‬

‫ובזו לאל‪ .‬כדי שהחולים יפנו לאל‪ ,‬סילק אותה חזקיהו מן השער‪13.‬‬

‫ממצאים ארכיאולוגיים רבים ומגוונים מאששים את הספרות המאגית בישראל ובעמים וממחישים‬
‫את השימוש בשמו של שלמה ובדמותו‪ .‬בבבל‪ ,‬למשל‪ ,‬נמצאו מאות השבעות כתובות על קערות‬

‫‪22‬‬