Page 26 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 26
חרס .יותר ממחציתן נכתבו בניב ארמי יהודי ,והיתר בסורית ובמנדעית .ההשבעות מיועדות לשדים
שונים ומכוונות להרחיקם מן הבית ומיושביו 14.חלק מנוסחי ההשבעה מזכירים את שמו של שלמה
המלך ,ובייחוד את טבעת החותם שלו 15.דוגמה אחרת היא קמע כסף מהמאה השנייה או השלישית
לסה”נ ,שנתגלה באירביד שבעבר הירדן .בקמע נזכרת ‘עזקתה דשלמה’ ,כלומר הטבעת של
שלמה 16.במצרים נתגלו מאות קטעי פפירוס ביוונית ושרידים של ספרי מאגיה שכללו הוראות
לכשפים ,נוסחי לחשים וקמעות .בפפירוס מאגי מן המאה השלישית לסה”נ “עבור אחוזי השדים”
מופיעה ההשבעה“ :אני משביע אותך בחותם אשר הניח שלמה על לשונו של ירמיהו ,והוא דיבר”17.
כך גם בקמע כסף דו-לשוני ,ביוונית ובארמית ,גם הוא מהמאה השלישית לסה”נ ,שנתגלה באל-
עמארנה ועליו הכיתוב ‘עזקת חתמת דשלמה מלכה’ — ‘טבעת החותם של שלמה המלך’18.
עד כה התפרסמו כשישים קמעות מארץ ישראל ומסביבתה ,בעיקר השבעות בארמית וביוונית
החרותות בלוחיות מתכת מרוקעות .מלבד הקמעות שבגניזה הקהירית נתגלו מאות קטעים מספרי
מאגיה ובהם הוראות למומחה לכישוף :איזו פעולה מאגית יש לעשות ,מה ללחוש ומה לכתוב בקמע.
ההשבעות נועדו בראש ובראשונה לרפא את האדם ממחלות שעלולים לגרום לו רוחות ,מזיקים,
שדים ועין רעה ,וכן לזכותו באהבה ובנשיאת חן בעיני הזולת .ריפוי ממחלות נעשה בדרך כלל על
ידי גירוש רוחות רעות ,שדים ועין הרע .בקמעות היהודיים ,הן מארץ ישראל והן מבבל ,מצוטטים
תדיר פסוקים מהמקרא .נפוצים ביותר הם הפסוקים המופיעים בקריאת שמע על המיטה ,שהיא
תפילה המעוגנת במאגיה .עמם נמנים ,בין השאר‘ ,שמע ישראל’ (דברים ו ,ד-ט); ‘יושב בסתר
עליון’ (תהילים צא ,א); ‘הנה מיטתו ֶש ִלשלמה’ (שיר השירים ג ,ז-ח); ‘יברכך ה’ וישמרך’ (במדבר
ו ,כד-כו) .בקמעות שומרוניים קדומים — בעיקר תליונים וטבעות מברונזה — מילים ספורות סימלו
את הפסוק כולו .נפוצים במיוחד הם הכיתובים ‘קומה יהוה’; ‘יהוה גיבור’; ‘יהוה אחד’; ‘יהוה שמו’;
‘(כי אני) יהוה רפאך’ ,ועוד19.
לא רק שמו של שלמה שימש בקמעות לגירוש שדים ,אלא אף דמותו 20.היא מופיעה כמוטיב על
גבי לוחות חותם ,על מדליונים בתוך צמידים ,ובעיקר בתליוני קמעות מהתקופה הרומית-הביזנטית
(מאות שישית ושביעית לסה”נ) ,שנתגלו באתרים רבים באגן המזרחי של הים התיכון ,במצרים ,ביוון
ובאסיה הקטנה .ניכר כי הפריטים עוצבו בהשראה יהודית מובהקת .שלמה מוצג כפרש הרוכב על
סוס ורוכן קדימה כדי להרוג בחניתו דמות נשית השרועה על הקרקע למרגלותיו ומרימה את ידיה
בתנועת התגוננות .לצדה של הדמות כתוב שמו של שלמה ביוונית ( .)Cολοµώνמצדם השני של
הקמעות מופיעות מילים ,גם הן ביוונית ,אך תוכנן שונה מממצא לממצא .לצד המוטיב הזה שולבו
מוטיבים מאגיים יהודיים בוואריאציות שונות ,כמו למשל שם האל (‘ ,Ἰαὼיהו’) ,כינויו (,Cαβαὼθ
‘צבאות’) ושמות המלאכים — Μιχαήλ, Γαβριήλ, Οὺριήλמיכאל ,גבריאל ואוריאל (ראו עמ’
.)138 ,23בקמעות הביזנטיים נוספה לעתים גם דמות פנתר או אריה שואג .מוטיב הפרש אומץ
באופן טבעי בתיאורים הנוצריים בדמות הקדוש המכניע אויב דמוני .דמותו של שלמה נתפסה בעיני
הנוצרים כמסמלת את דמותו של ישו :בברית החדשה מתואר ישו כשולט בשדים וברוחות ומרפא
חולים על ידי גירוש הרוחות המזיקות ,וכאשר הוא עוסק בריפוי הוא מכונה ‘בן דוד’ .ככלל ,בכתבים
הסינופטיים של הברית החדשה שימש הכינוי ‘בן דוד’ בעיקר כשמדובר בבקשה לגירוש או לריפוי21.
לדעת החוקרים ,בעת ההיא קישר הציבור בין ישו לבין שלמה בן דוד הרודה בשדים 22.לכן טבעי
לגמרי שדמותו של ישו תיראה על קמעות הגנה.
24
