Page 15 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 15
את כל החולאים ,כי מקצתם יירפאו ורובם ימותו ,וגם אשר ישיג לרפאות ,בעזרת ה’ ירפא”13.
יחסה של היהדות כלפי העוסקים ברפואה הוא דו-ערכי .כבר במסכת קידושין במשנה נכתב “טוב
שברופאים לגיהינום” 14.הרופא מקל את הסבל ומאריך חיים ,ובמעשיו אלה הוא מתערב במעשה
האל שהמאמינים מצווים לבטוח בו“ :כי אני ה’ רופאך” (שמות טו ,כו) .לעומת זאת ,הפסוק “ורפא
ירפא” (שמות כא ,יט) מפורש כרשות לרופא בעל האמונה לעסוק במקצועו .העיסוק בתורת הרפואה
דורש לימוד ,מחקר ומיומנות; כמוהו כנגיסות בפרי עץ הדעת ,שיש בהן מן היומרה לפענח את סוד
חיי הנצח השמור לאל ,ולו בלבד.
הגבול הדק שבין התחום האלוהי לאנושי העסיק דורות של רופאים ואנשי הגות ודת .עם הניגוד הזה
בין החסד האלוהי לחסד הרפואה האנושי התמודדו שלוש הדתות הרואות בירושלים מרכז קדושה
ופולחן ,כל אחת בדרכה .הנזירים הפרנציסקנים הקימו במנזר סן סלוודור ספרייה רפואית עשירה
ששימשה את מוסדות הרפואה שלהם בעיר .גם בקרב עדות נוצריות אחרות נדרשו אנשי כמורה
לעניין הטיפול הרפואי :בשנת 1873פרסם הנזיר הארמני מרגוזיאן את הספר ‘עצות רפואיות לכול’.
בספר ,המיועד לבני הקהילה הארמנית בירושלים ,אסף עצות לחיים טובים ובריאים באמצעות
האמונה התמה ,וסיכם“ :האושר משמעותו בריאות ,כל השאר חשוב פחות”15.
אוסף נדיר ורחב היקף של תווי ספר ( )ex librisמספריהם של רופאים ,רוקחים ומדענים ,מרביתם
יהודים ,מציג היבטים רחבים של מקצוע הרפואה .האוסף ,מעיזבונו של ד”ר זיגפריד ישעיהו פלשקס
( ,)1964—1886רופא פנימי וממייסדי האוספים של תולדות הרפואה בארץ ,מונה מאות פריטים מסוף
המאה התשע עשרה ועד אמצע המאה העשרים 16.בתווי הספר חוזרים דימויים מרכזיים מעולם
הרפואה ,והם מרכיבים מערך איקונוגרפי שלם — הרופא וכליו; ספר המייצג את חוכמת הרופאים
ובעזרתו ממגר הרופא את המחלה ואת המוות; מלאך המוות; וכמובן נחושתן ,נחש הנחושת .בתווי
הספר שיצרו לעצמם הרופאים שולבו שני העולמות שבהם פעלו :האחד — הקהילה ,העדה או
הלאום ,שהרופא הוא חלק מהם ובעל מעמד מרכזי בהם .השני — עולם הרפואה ,המיוצג באמצעות
סמלים אוניברסליים המבטאים את הקשרים שבין הרופאים ואת שיתוף הידע והפעולה ביניהם.
רופאים יהודים יצקו לסמלי הרפואה האוניברסליים גם תכנים יהודיים ולאומיים באמצעות סמלים
כגון מגן דוד ,מנורה וספר תורה .האמנים הארץ-ישראלים הוסיפו מנופי הארץ וממראות ירושלים.
וכך ,בנחש המתפתל ויוצר בגופו צורת מגן דוד או נשלח כחץ לעבר העיר ירושלים ,חוברים הכללי
והלאומי למעשה אחד.
ממגפת המחלוקת לחזון ירושלים של מעלה
בעת החדשה הייתה נתונה ירושלים תחת השלטון העות’מאני הרופף והמנוון .באותה תקופה הגיעו
אליה תושבים חדשים רבים וכולם נזקקו לשירותי רפואה .הרפואה המוסלמית הייתה עממית ברובה
וסיפקה שירותים למוסלמים תושבי ירושלים ולכפריי הסביבה בעיקר .אך בעיר רחשו מאבקים בין-
דתיים ובין-עדתיים ,ועיקר המאבק התנהל בין הקהילה היהודית למיסיון הפרוטסטנטי .זה הציע
שירותי רפואה לכלל תושבי ירושלים ,בני כל הדתות ,העדות ,הזרמים והפלגים .הוא שאף להעניק
סעד לאוכלוסייה דלת האמצעים ומוכת התחלואים של העיר הקדושה באמצעות דרך האמונה,
ירושלים :גיליון רפואי ■ 13
