Page 92 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 92

‫מוסד הרפואה הפרנציסקני‬

‫בקרב התושבים הנוצרים היה מפורסם בשירותיו הרפואיים המסדר הפרנציסקני‪ .‬במסדר זה שירת‬
‫צוות רפואי גדול ומקצועי שכלל רופאים‪ ,‬רוקחים ואחים שהגיעו לירושלים מאירופה‪ .‬בתחומי המנזר‬
‫היה בית מרקחת מודרני על פי הדגם המוכר באירופה‪ ,‬והוא נחשב לגדול ביותר במזרח התיכון‪.‬‬
‫בבית המרקחת היה מלאי תרופות מכל העולם‪ ,‬ובכלל זה צמחי מרפא שמקורם ביבשת אמריקה‪.‬‬
‫התרופות אוחסנו בכלי חרס מזוגגים ומעוטרים להפליא‪ ,‬וכמה מאות מהם מוצגים עד היום במוזיאון‬

                                                                        ‫המסדר הפרנציסקני‪.‬‬

‫במיוחד התפרסם בית המרקחת הפרנציסקני בייצור ‘הבלזם של ירושלים’‪ ,‬סממן מרפא סודי‬
‫שנרקח מצמחי מרפא רבים‪ .‬בתעודות אחדות שנחשפו בשנים האחרונות נמצא פירוט של מרכיביו‪.‬‬
‫אחת הנוסחאות הפשוטות כוללת מור‪ ,‬לבונה‪ ,‬עלי ורדים‪ ,‬סיגל‪ ,‬אלת המסטיק וא ְלו ָוי והמחקר‬
‫המודרני אכן הוכיח את פעולתה כחומר אנטיספטי‪ .‬בשל יעילותו של ה’בלזם של ירושלים’ בריפוי‬
‫מחלות שונות ובמניעת מגפות היה לו ביקוש בכל העולם‪ ,‬ואף התפתחה סביבו תעשיית זיופים‬

                                                                      ‫של מיני ‘בלזם’ זולים‪18.‬‬

                                                             ‫רופאים פרטיים‬

‫לבד מבית החולים הציבורי ושירותי הרפואה הקהילתיים פעלו בעיר ירושלים רופאים פרטיים‪.‬‬
‫אחד מהם היה ר’ דוד די‪-‬סילווה (‪ ,)1740-1684‬בן למשפחת רבנים מפורסמת ונכדו של ר’ רפאל‬
‫מרדכי מלכי‪ .‬הוא נולד בירושלים‪ ,‬הוסמך כרופא באירופה וטיפל בירושלים בחולים מבני דתות‬
‫שונות‪ .‬את רשמיו וזיכרונותיו כרופא פרסם בחיבור בשם ‘פרי הדס’‪ ,‬אקרוסטיכון של ‘הצעיר‬
‫דוד סילווה’‪ .‬בחיבור זה סיפר כיצד טיפל במוכר שומשומין ישמעאלי קשיש בירושלים באמצעות‬
‫הקזת דם והנחת כוסות רוח על כתפיו‪ ,‬ובשל גילו חשש להמשיך בהקזות נוספות‪“ :‬כי יראתי‬
‫שמא יסתכן ויאמרו שמת מרוב הקזות ועשיתי קונסולטה [התייעצות] של רופאים ובחמלת ה’‬
‫שאר הרופאים הסכימו עמי ואחד מהם הקיז אותו ולא עברו ב’ שעות עד שנתרפא ברפואות‬

                                                               ‫הראויות וחיה כמה שנים עוד”‪.‬‬

‫ר’ דוד די‪-‬סילווה מזכיר בחיבורו תרופות רבות‪ ,‬ובייחוד תרופה שנהג להשתמש בה בימי בחרותו‬
‫— הסממן ‘בלאדור’ שסייע לו לזכור את תלמודו‪ ,‬ומקורו בפרי העץ אנקרדיום (‪Semecarpus‬‬
‫‪ )anacardium‬שיובא מהודו‪ .‬שימוש בלתי מבוקר בצמח עשוי גם לגרום לתופעות לוואי קשות‪.‬‬
‫למרות הסכנה שבו‪ ,‬על פי עדויות רבות נהגו חכמי ירושלים ליטול את הבלאדור במינון מתאים‬
‫ולאחר ארוחה דשנה של מרק תרנגולת‪ .‬היו גם חכמים שהסתייגו מהשימוש בסממן ודגלו בשינון‬

                      ‫הלימוד‪ ,‬ומכאן המאמר המפורסם‪“ :‬חזור חזור ולא תצטרך לבלאדור”‪19.‬‬

                                                                                          ‫‪90‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97