Page 93 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 93
תרופות ורפואות
המקורות ההיסטוריים השונים מעידים שבירושלים ניתן היה להשיג מגוון עשיר של תרופות יוצאות
דופן ,ובכללן סממני מרפא חדשים שמוצאם מיבשת אמריקה .המפורסם שבהם הוא עץ הקינכונה
(כינין) ,שנודע ביעילותו בריפוי מחלת המלריה .הוא נזכר בכתבי הנזיר הפרנציסקני אלזער הורן,
שמדווח על שימוש בכינין כתרופה להורדת חום 20.סממן אחר נמצא ברשימותיו של ר’ מלכי,
הממליץ על הכנת גלולות שהכילו בין היתר “קוליקונטידה הנקראת בערבית חנדאל” ,היא אבטיח
הפקועה ( .)Citrullus colocynthisנכדו ,ר’ דוד די-סילווה ,הוסיף“ :ואני ניסיתיו והשקיתיו לבעלי
מאליניקוליקו [מלנכוליה שחורה] [ ]...מצאתיו מועיל מאד” .אבטיח הפקועה מזוהה עם “פקועות
שדה” (מל”ב ד ,לט) ,צמח הגדל בקרקעות חוליות לאורך החוף ובמדבר .הוא מכיל גלוקוזידים
מרים ובהם קולוצינטין הגורם לשלשול ,משמש בטיפול בכאבי שרירים ועוד .במינון גבוה הוא
צמח רעיל .יהודי עזה בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים סחרו בפרי שנאסף
מכל רחבי הנגב וייצאו אותו לתעשיית התרופות באירופה.
גם לפירות ולירקות שונים ייחסו תועלת רפואית .רד”ס מזכיר את פירות השקמה ,שלפעמים
נזדמנו לירושלים“ :ג’מיז -בערבית מיץ תאנים יעריים והוא מפורסם בסוריה ובעזה ובמצרים.
אני אכלתי מהם פה עיר הקודש ירושלים תוב”ב ,אשר בא לפעמים מעיר עזה [ ]...ואם ישתה מי
עליו יעצור עיצור גדול ,אשר נלאו ונתייאשו לרפאות”21.
בארכיון בית הדין המוסלמי (סג’ל) נחשפו בשנים האחרונות אלפי תעודות ובהן אוצר בלום של
ידיעות על עולמה של הקהילה היהודית בירושלים בתקופה העות’מאנית .בתעודה משנת 1711
מסופר על מוסלמי מהכפר סילואן שתבע למשפט פלילי רופא יהודי בשל רשלנות רפואית.
לדבריו ,הרופא ציווה לתת לאשתו החולה ,שהייתה הרה ,שיקוי של עלי ‘סנה’ ,וכתוצאה מהטיפול
הפילה את עוברה וכעבור זמן קצר מתה .אולם בתחקיר שנערך בבית המשפט הסתבר שהרופא
הורה לתת לאישה משקה רפואי אחר ולא משרה מעלי סנה ,והוא זוכה מהאשמה שטפלו עליו22.
הסנה המדובר הוא צמח הכַּ ְסי ָה המחודדת ( ,)Cassia acutifoliaשעליו ופירותיו משמשים כסם
משלשל חזק והוא היה בשימוש בירושלים בתקופה זו.
ציונים בתולדות הרפואה בירושלים במרוצת הדורות ■ 91
