Page 89 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 89

‫התקופה הצלבנית‬

‫עם כיבושה של ארץ ישראל בידי הצלבנים וכינונה של ממלכת ירושלים (‪ )1099‬נחשפו השליטים‬
‫הפרנקים לרפואה הערבית המתקדמת‪ .‬הם ביכרו את שירותי הרופאים המזרחיים ואימצו את‬
‫דפוסי מערך הרפואה המקומית ואת חומרי המרפא שלה‪ .‬דבר זה בא לידי ביטוי בתפעולו של בית‬
‫החולים של מסדר האבירים ההוספיטלרי‪ ,‬ששכן ברובע הנקרא עד היום בשם ‘מוריסתאן’ (שנגזר‬
‫מהמילה ‘בימריסתאן’ ‪ -‬בית חולים)‪ .‬בשיא פעילותו קלט מוסד זה כאלפיים חולים‪ .‬הוא שימש בעיקר‬
‫צליינים‪ ,‬עניים ונפגעי מלחמה‪ .‬מלבדו פעל מחוץ לחומה הצפונית של ירושלים מסדר המצורעים‪,‬‬

                                                              ‫שהתמחה בטיפול בחולי צרעת‪.‬‬

‫אחד מסממני הריפוי החשובים שבהם השתמשו בבית החולים הירושלמי היה סוכר לבן מזוקק‬
‫שהופק מקנה סוכר (‪ ,)Saccharum officinarum‬שהיה אחד הגידולים החקלאיים שהגיעו לארץ‬
‫ישראל מדרום מזרח אסיה בראשית התקופה הערבית‪ .‬קני הסוכר גודלו בבקעת הירדן ובמישור‬
‫החוף והצלבנים המשיכו לטפח גידול זה ואף שיפרו את טכנולוגיות התעשייה של ייצור הסוכר‪.‬‬
‫מוצרי התעשייה היו מגוונים‪ :‬אבקה‪ ,‬גבישים‪ ,‬מולסה ועוד‪ .‬מעניין שבעיני רופאי התקופה נחשב‬
‫הסוכר הלבן‪ ,‬המזוקק והגבישי‪ ,‬למשובח מזה החום‪ .‬הסוכר שימש כממתיק בסיסי של תרופות‬

                                              ‫ולהכנת סירופים וייחסו לו סגולות רפואיות רבות‪.‬‬

‫דמות ירושלמית מפורסמת בתקופת ממלכת ירושלים הייתה רופא עיניים בשם בנוונוטוס‪.‬‬
‫בחיבוריו הזכיר פעמים אחדות את ה’תרופות הירושלמיות’ ששימשו לטיפול במחלות עיניים‪,‬‬
‫ובהן סוכר‪ ,‬איגיינת הציפורן‪ ,‬אגוז מוסקט‪ ,‬עלי ורדים מיובשים ואבץ‪ .‬להלן מרשם שכתב להכנת‬

                                                                                ‫טיפות עיניים‪:‬‬

‫“ריפוי בעזרת הקילורין ה’ירושלמיות’ שלי‪ .‬קח אונקייה אחת של תותיא [אבץ] אלכסנדרונית‬
‫ושתי ליברות של יין לבן טוב‪ .‬ערבב אותם היטב במכתש עד שהתותיא תתמוסס לגמרי‪ .‬מזוג‬
‫לתוך סיר חדש והוסף אונקייה אחת של עלי ורדים מיובשים‪ .‬יש לתת תערובת זאת במצב של‬
‫עד סף רתיחה באש קטנה עד שהיא פוחתת למחצית נפחה‪ .‬אז סנן‪ ,‬מזוג לתוך בקבוק זכוכית‬
‫ושים כמה טיפות לתוך העיניים בבוקר ובערב‪ .‬המטופלים שטופלו עם תרופה זו החלימו תוך‬
‫שבוע‪ .‬ע”י שימוש בטיפות עיניים אני כבר ריפאתי אנשים רבים ללא ספור‪ ,‬נגועים עם החולי‪,‬‬

                                                                            ‫כפי שתיארתי‪13”.‬‬

                                                        ‫התקופה האיובית‬

‫בשנת ‪ 1187‬כבש צלאח אל‪-‬דין את ירושלים מידי הצלבנים‪ .‬הוא כונן בית חולים חדש (‘בימריסתאן‬
‫אלצלאחי’)‪ ,‬שהמשיך לפעול מאות שנים אחר כך‪ .‬בתקופה זו‪ ,‬הודות למדיניותם המעודדת של‬
‫השליטים האיובים‪ ,‬הגיע ענף הרפואה בירושלים לשיא שגשוגו‪ .‬רופאים בעלי שם מספרד‪ ,‬עיראק‬
‫ומצרים פקדו את העיר‪ ,‬מהם שביקרו בה ומהם שהתגוררו בה‪ .‬אחד מהם היה הרופא והעשבונאי‬
‫האנדלוסי אבו אלעבאס אלנבאתי‪ ,‬שביקר בירושלים בשנים ‪ .1216-1215‬ביומן מסעותיו תיאר את‬

‫ציונים בתולדות הרפואה בירושלים במרוצת הדורות ■ ‪87‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94