Page 85 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 85

‫שהתהלכו יחפים על רצפת המקדש הקרה היו עלולים לסבול מכאבי בטן ומקשיים בעיכול‪ .‬הם‬
     ‫טופלו באמצעות שיקוי יין רפואי (‘חמר’)‪ ,‬ואחד המתמחים בטיפול זה היה המרפא בן אחייה‪:‬‬

‫“[‪ ]...‬בן אחייה על חולי מעיים‪ .‬על ידי שהיו הכהנים מהלכים יחפים על הרצפה והיו אוכלין בשר‬
‫ושותין מים היו באין לידי חולי מעיים‪ .‬והוה ידע אהיי דין חמר טב למעייא‪ ,‬והוי דין חמר סמס למעייא‪”.‬‬

                                                       ‫(תלמוד ירושלמי‪ ,‬שקלים ה ב‪ ,‬מח ע”ד)‬

‫הקטרת הקטורת הייתה מהעבודות החשובות ביותר בהיכל בית המקדש‪ .‬היא נשרפה על גבי גחלים‬
‫במזבח הזהב והעשן המיתמר סימל את הקשר בין שמים וארץ‪ ,‬בין קודש לחול ובין החומר לרוח‪ .‬יש‬
‫הרואים בהקטרת הקטורת אקט בריאותי‪ .‬כך למשל נויפלד‪ ,‬שבמאמרו על תנאי ההיגיינה בישראל‬
‫הקדומה מציין את הקטרת הקטורת כאמצעי להפגת ריח רע‪ ,‬להדברת חרקים ולחיטוי אקולוגי נגד‬
‫מחלות ומגפות‪ 9.‬גם הרמב”ם כתב שתכליתה של הקטורת הייתה לטהר את האוויר במקדש ולבשמו‬

                  ‫מן הריח הרע שנבע משחיטת הקרבנות ומן הטיפול בהם (מורה הנבוכים ג‪ ,‬מה)‪.‬‬

‫במקדש השני היו ממונים על רקיחת סממני הקטורת ּבַ ָשמים אומנים ממשפחת אבטינס (משנה‬
          ‫שקלים ד‪ ,‬ה)‪ .‬זה היה סוד מקצועי שאותו לא הסכימו לגלות גם לאחר חורבן בית שני‪:‬‬

‫“[‪ ]...‬בית אבטינס היו בקיאין בפיטום הקטורת ובמעלה העשן ולא רצו ללמד [‪ ]...‬אמרו להם מפני‬
‫מה אין אתם רוצים ללמד? אמרו להם מסורת בידינו מאבותינו שהבית הזה עתיד ליחרב שלא ילמדו‬
‫אחרים ויהיו עושין כן בפני עבודה זרה שלהן [‪ ]...‬א”ר ר’ יוחנן בן נורי פגע בי זקן אחד משל בית‬

                              ‫אביטנס ומגילת סמנין בידו [‪( ”.]...‬ירושלמי‪ ,‬שקלים ה א‪ ,‬מט ע”א)‬

‫הקטורת הייתה מורכבת מסממנים רבים‪ ,‬שכמה מהם שימשו גם כחומרי מרפא וחלקם יובאו‬
‫מארצות רחוקות‪ .‬מלבד אחד עשר סממני בושם‪ ,‬שנחשבו ליקרים ביותר בעולם הקדום‪ ,‬היו בה‬
‫סממנים נוספים ששימשו להכשרתם להקטרה‪ ,‬למשל בורית כרשינה שנועדה לנקות את מרכיב‬

                                                 ‫הציפורן‪ .‬רשימת הסממנים מופיעה בברייתא‪:‬‬

‫“תנו רבנן פיטום הקטרת‪ :‬הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים מנה‪ .‬מור וקציעה שיבולת‬
‫נרד וכרכום משקל ששה עשר מנה‪ .‬הקושט שנים עשר‪ ,‬קילופה שלשה וקנמון תשעה‪ .‬בורית כרשינה‬
‫תשעה קבין‪ ,‬יין קפריסין סאין תלתא קבין תלתא‪ .‬אם אין לו יין קפריסין מביא חמר חיוריין עתיק‪ .‬מלח‬

  ‫סדומית רובע‪ ,‬מעלה עשן כל שהוא ר’ נתן אומר אף כיפת הירדן כל שהוא‪( ”.‬בבלי‪ ,‬כריתות ו ע”א)‬

‫לא כל סממני הקטורת והסממנים הנלווים להם מזוהים בוודאות‪ ,‬ולמעשה הדבר תלוי בשיטות‬
‫ובמסורות זיהוי שונות‪ .‬להלן זיהוים של כמה מהסממנים על פי שיטת המחבר‪ :‬צרי ‪ -‬אפרסמון‬
‫(‪ ,)Commiphora gileadensis‬ציפורן ‪ -‬מכסה קרני ריחני בחלזונות (‪ ,)Operculum‬לבונה (‪Boswellia‬‬
‫‪ ,)sp.‬מור (‪ ,)Commiphora myrrha‬נרד (‪ ,)Nardostachys grandiflora‬קינמון צילוני (‪Cinnamomum‬‬
‫‪ ,)zeylanicum‬קינמון הכסיה (‪ ,)Cinnamomum cassia‬כרכום תרבותי (‪ ,)Crocus sativus‬קושט‬
‫(‪ ,)Costus speciosus‬מלח סדומית ‪ -‬מלח מים המלח‪ ,‬כנראה נתרן כלורי עם אחוז גבוה של מגנזיום‬

                                       ‫כלוריד‪ ,‬ובורית כרשינה ‪ -‬בקית הכרשינה (‪.)Vicia ervilia‬‬

‫ציונים בתולדות הרפואה בירושלים במרוצת הדורות ■ ‪83‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90