Page 84 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 84
עם התפתחותה של המערכת הרפואית בתקופה ההלניסטית-רומית נבנו למען בריאות הציבור
מתקנים סניטריים מפותחים כגון מפעלי מים משוכללים .חז”ל אימצו את הסטנדרטים שהיו
מקובלים בעולם הרומי לקיומה של עיר מתוקנת ופסקו שכל עיר שאין בה בית מרחץ ,בית כיסא,
רופא ואומן (מקיז דם) -אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה (סנהדרין יז ע”ב) .בעיר ירושלים אכן
היו באותה תקופה כל הדברים שנמנו לעיל .אחד מהרופאים שהתגורר בירושלים או בסביבתה
בשלהי בית שני היה “טוביה הרופא” (משנה ראש השנה א ,ז) .המונח ‘רופא’ תיאר גם מנתח (כירורג)
ונושאי משרה זו שירתו את כלל האוכלוסייה בירושלים .המשנה מתארת מסורת מסוף ימי בית
שני בדבר מוכי צרעת (‘שחין’ ,בלשון חז”ל) .משום שחששו שאיבריהם הנגועים ינשרו ויטמאו את
קורבן הפסח ,היו פונים בערב פסח לרופא והוא היה מנתחם בשדה ,חותך את האיבר הנגוע ונועצו
בצמח הסירה באופן שלא יטמא את הרופא או את החולה“ :שכך היו מוכי שחין שבירושלם עושין,
הולך ערב פסחים אצל הרופא וחותכו עד שהוא מניח בו כשערה ותוחבו בסירה ונמשך הימנו”
(משנה ,כריתות ג ,ח).
לפי דברי יוסף בן מתתיהו ,הורדוס בנה בירושלים בתי מרחץ במגדל פצאל ובמצודת אנטוניה הצופה
אל הר הבית מכיוון צפון-מערב .בנוסף לבתי המרחץ היו בירושלים בתקופה הרומית גם בתי כיסא
(לטרינות) שהוקמו ממניעים בריאותיים .בית כיסא ובית מרחץ גדול של מחנה הלגיון העשירי נמצאו
בחפירות בדרום מערב להר הבית .בתי מרחץ צבאיים נוספים נמצאו ברמת רחל ובעין יעל.
במרחב ירושלים היו שני אתרי מרפא עממיים בסמוך למקווי מים :בבריכת בית חסדא ובאזור
השילוח .מהמקורות ההיסטוריים ומהממצאים הארכיאולוגיים עולה שבתקופה ההלניסטית התקיים
שם פולחן פגאני הקשור לאל הרפואה אסקלפיוס ,ועם התפשטותה של הנצרות בתקופה הביזנטית
המשיכו אתרים אלה לשמש כאתרי מרפא המקודשים לנצרות7.
המקדש :רפואה ,היגיינה ופולחן
אין ספק שהמקדש שימש מוקד תפילה להמון העם בעבור אנשים חולים ונשים עקרות .מקור אחד
מספר על טקס דתי שבו מקיפים את הר הבית תוך אמירת תפילה“ :ואלו הן שמקיפין דרך שמאל,
אבל ומנודה ומי שיש לו חולה ומי שאבדה לו אבדה [ ]...מי שיש לו חולה ,אומרים לו השוכן בבית
הזה ירחם עליו .ואם היה בן קיימא ירחם עליו מיד .ומעשה באשה שחלתה בתה ועלתה והקיפה,
ולא זזה משם עד שבאו ואמרו לה נתרפאתה” (שמחות ו ,יא) .למקור זה מצטרפים מדרשים אחדים
בעלי נופך אגדי המשבחים את סגולתה של ירושלים ,כמו המאמר הבא“ :לא נפגע אדם בירושלים.
וכל מי שנפגע [חוץ לירושלים] כיון שהיה מסתכל בחומות ירושלים היה מתרפא .ולא הזיק נחש
ועקרב בירושלים מעולם” (אבות דר”נ נ”ב ,לט).
בתחומי המקדש נשמרה רמת היגיינה גבוהה .למשל נאמר ש”בית כיסא של כבוד” נמצא בהר
הבית (משנה תמיד א ,א) .יתכן מאוד שבית הכיסא היה מחובר למערכת הניקוז המרכזית של
המקדש ,אשר ניקזה את הדם והדשן מהמזבח החיצון לאמת המים שהייתה בעזרה ,ומשם הובלו
השפכים לנחל קדרון 8.בשר הקרבנות היה מרכיב מזון מרכזי של הכוהנים בבית המקדש ,והכוהנים
82
