Page 83 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 83
מבין הזיהויים האפשריים לצמח זה הוא הפרג התרבותי ( ,)Papaver somniferumוזאת בשל הדמיון
בין הלקט הפרג לצורת ראש ובשל החומר הנרקוטי הרעיל שהוא מפיק .כמו כן ,הסם ידוע בטעמו
המריר ובהיותו מסוכן לשימוש מופרז .הצמח והאופיום המופק ממנו היו ידועים בעת העתיקה
במרחב הים התיכון וגם בארץ ישראל .דומה שבתקופות הקדומות הגבולות שבין שימוש בסם
לצרכים רפואיים לבין השימוש בו לצרכי הנאה ופולחן היו מטושטשים .פכיות קטנות של כלי ‘בוקירו’
( Buccheroאו - bilbilכלים שבסיסם טבעתי) דמויות הלקט של פרג נמצאו באתרים שונים בארץ
ישראל ובקפריסין ,ותוארכו למאות 12-15לפנה”ס .נראה שיצרני הסם ,אשר סחרו בו בכל הלבנט,
עיצבו את המכלים בדמות המוצר שבתוכם ,הלקט הפרג ,כדי לרמוז על תכולתם.
רפואה ופולחן
ה ְלבֹונָה ( )Boswellia sp.נזכרת במקרא עשרים פעמים כסממן קטורת ששימש לצורך עבודת ה’
במשכן ובמקדש .את הלבונה הפקידו יחד עם שאר אוצרות המקדש בלשכה מיוחדת (נחמיה יג,
ה ,ט) ,והיא הופקדה עם הבשמים בידי ממונים מיוחדים (דה”א ט ,כט) .מין השרף הטהור והאיכותי
נקרא ‘לבונה זכה’ (ויקרא כד ,ז) .הלבונה הופקה מגוף עץ ,והיא נכללת בין מיני הבשמים היוקרתיים
של העולם העתיק (שה”ש ד ,יד) .היא יובאה עם הזהב בדרכי המסחר משבא (ישעיהו ס ,ו; ירמיהו
ו ,כ) .הלבונה שימשה לריפוי תחלואים שונים ואולי כסגולה לשיפור הזיכרון ,דבר הנרמז במקרא
(במדבר ה ,טו; ישעיהו סו ,ג).
יש אף שביקשו ללמוד על תכונותיו של האזוב ( )Majorana syriacaכצמח בעל תכונות של חיטוי
רפואי“ :תחטאני באזוב ואטהר” (תהילים נא ,ט) .שימוש זה מקורו כנראה בשמנים האתריים שבאזוב,
המסייעים לחיטוי מחלות עור ודלקות בחניכיים ובשיניים .האזוב שימש גם לצרכי טהרה .שמירת
הטהרה תפסה מקום חשוב בפולחן ,ואגודות אזוב ,ארז הלבנון ותולעת השני (צמר צבוע בגוון אדום-
כתום מכנימת אלון) נכללו במרכיבי אפר פרה אדומה שנועדו לטהרה מפני טומאת מת (במדבר
יט ,ו) .מרכיבים אלה שימשו גם לטהרת המצורע (ויקרא יד ,ו) .הארז מסמל את הגאווה ,האזוב את
השפלות ,וצבעה של תולעת השני -את החטא .יתכן שצירוף התכונות המנוגדות מלמד את האדם
לנהוג במידותיו בדרך מאוזנת וישרה.
התקופה הרומית-ביזנטית (ימי בית שני ,משנה ותלמוד)
מעט ידוע על מצבו של ענף הרפואה בירושלים בימי תקופת בית שני ,והתמונה אינה ברורה דיה.
מהתקופה שבין המאה הראשונה לפנה”ס ועד לסוף המאה השנייה לספירה יש עדויות מעטות.
בין המקורות כתבי האוונגליונים וחיבוריו של יוספוס פלביוס ,המזכיר היבטים רפואיים שונים5.
מרב המידע על התקופה הרומית נשאב מהמקורות היהודיים :המשנה ,התוספתא ומדרשי חז”ל.
מקורות אלה אינם שייכים לספרות הרפואית והמידע הזה מופיע בהם באקראי ,אגב העיסוק
בעניינים הלכתיים מובהקים כגון הלכות טומאה וטהרה ,הלכות קורבן פסח ועבודת בית המקדש6.
גם הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בירושלים משמשים מקור מידע בנושא.
ציונים בתולדות הרפואה בירושלים במרוצת הדורות ■ 81
