Page 86 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 86

‫סממני מרפא אחרים‬

‫בתקופה הרומית‪-‬ביזנטית השתמשו במרחב ארץ ישראל וסביבותיה במאות סממני מרפא‪ ,‬על פי‬
‫המורשת הרפואית המקומית הקדומה וכן על סמך הידע והניסיון שהיו מקובל בעולם הרפואה היווני‬
‫של אותם הימים‪ .‬חלק מסממנים אלה נזכרים אקראית בספרות היהודית‪ ,‬אגב דיונים הלכתיים‬
‫שונים‪ .‬כך למשל אפשר ללמוד על מנהגי היגיינה שהיו רווחים בתקופת חז”ל מהמשנה במסכת‬

                                                ‫שבת העוסקת בהלכות הוצאה מרשות לרשות‪:‬‬

‫“יוצאת אשה [‪ ]...‬במוך שהתקינה לנידתה‪ ,‬בפלפל ובגרגר מלח ובכל דבר שתיתן לתוך פיה (מפני‬
‫הריח) [‪ ]...‬ואם נפל לא תחזיר‪ .‬שן תותבת ושן של זהב‪ ,‬רבי מתיר וחכמים אוסרין [‪ ]...‬הקטע יוצא‬

                                   ‫בקב שלו; דברי ר’ מאיר ורבי יוסי פוטר‪( ”.‬משנה‪ ,‬שבת ו ו‪-‬ח)‬

‫ממשנה זו עולה שסממני מרפא שונים כמו פלפל שחור ומלח שימשו להיגיינת הפה ולריפוי דלקות‬
‫שיניים וחניכיים‪ .‬המפורסם ביותר היה שרף של אלת המסטיק‪“ :‬אין לועסין מסטיכי בשבת‪ ,‬אימתי?‬
‫בזמן שמתכוין לרפואה אם מפני ריח הפה מותר” (תוספתא‪ ,‬שבת יח‪ ,‬ב)‪ .‬סממן רפואי נוסף היה‬
‫הכמון השחוק‪ ,‬אשר שימש בטיפול כאמצעי חיטוי ועוצר דימום‪ ,‬למשל בברית מילה‪“ :‬עושין כל צרכי‬

                    ‫מילה (בשבת)‪ ,‬מולין [‪ ]...‬ונותנים עליה אספלנית וכמון‪( ”.‬משנה‪ ,‬שבת יט‪ ,‬ב)‬

‫מקורות אחרים תיארו את סממני המרפא הייחודיים והמשובחים של יהודה‪ ,‬למשל עץ הכופר‬
‫(‪“ :)Lawsonia inermis‬הכופר השני במעלתו (בעולם) בא מאשקלון שביהודה” (פליניוס ‪.)109 ,XII‬‬
‫עץ הכופר‪ ,‬הידוע בערבית בשם ‘חנא’‪ ,‬שימש בעת העתיקה לצרכי קוסמטיקה‪ ,‬בושם ורפואה‪ .‬אבקה‬
‫מהעלים היבשים שימשה לצביעת השיער ואברי הגוף‪ ,‬ומהזרעים שבאשכולות הפירות הפיקו בושם‪:‬‬

                                          ‫“אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי‪( ”.‬שה”ש א‪ ,‬יד)‬

‫דומה שאחת התרופות המפורסמות ביותר של יהודה הייתה האספלט (ביטומן) מים המלח‪ ,‬שכונה‬
‫גם ‘ימת יהודה’‪ .‬האספלט מאזור זה שימש להכנת תרופות שונות וגם לתהליך החניטה שהיה‬
‫מקובל במצרים‪ .‬עדויות מדעיות לכך נמצאו בבדיקת כמה מומיות מצריות‪ .‬כך מתואר ים המלח‬
‫באחד המקורות‪“ :‬ים גדול שמפיק הרבה חמר‪ ,‬המשמש מקור הכנסה לא קטן [‪ ]...‬והברברים‬
‫מוציאים את הכופר למצרים ומוכרים אותו לחניטת המתים‪ .‬כי אם לא יערבנו את המין הזה בשאר‬

                              ‫הבשמים לא יאריך גוף המת להשתמר‪( ”.‬דיודורוס‪ 312 ,‬לפנה”ס)‪.‬‬

        ‫רופאים ותרופות‪ ,‬איור מכתב יד עות’מאני של חיבורו הרפואי של אבן סינא‪ ,‬המאה ה‪ | 18-‬באדיבות פרופ’ ֹזהר עמר‬
‫‪Physicians and Remedies, illustration from an Ottoman manuscript of a medical essay by Ibn Sina, 18th century‬‬
‫‪| Courtesy of Prof. Zohar Amar‬‬

                                                                                          ‫‪84‬‬
   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90   91