Page 98 - ירושלים: גיליון רפואי

‫רופאים ובתי חולים‬

‫עד שנות השישים של המאה התשע עשרה הקימו ארגוני דת נוצריים כמה בתי חולים קטנים בעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬ובירושלים פעלו באופן קבוע רופאים מוסמכים ולצדם 'חובשים‪-‬ידענים' שעסקו בריפוי‬
‫אך לא היו רופאים‪ .‬רבים פנו לאותן מרפאות וטופלו בהן; אך אלה לא הצליחו להביא לשיפור מהותי‬
‫בבריאות תושבי העיר‪ ,‬בגלל שכיחותן של המחלות הזיהומיות שגרמו לשיעורי תמותה גבוהים‪ ,‬וגם‬
‫בגלל זלזולו של הממשל המקומי בבריאות הציבור‪ 5.‬בשנת ‪ 1854‬נפתח בעיר בית החולים היהודי‬
‫הראשון בארץ ישראל‪ ,‬במימונו של רוטשילד‪ .‬בית החולים נקרא על שם מאיר רוטשילד‪ ,‬והיו בו‬
‫שמונה עשרה מיטות‪ .‬על צוותו הוטל לטפל בחולים המאושפזים בו ובמרפאה הצמודה‪ ,‬ואף לטפל‬
‫בחולים בבתיהם‪ .‬בשנת ‪ 1862‬התמנה הד"ר בנימין רוטציגל לנהל את בית החולים 'רוטשילד'‪6.‬‬
‫אף שבית החולים האנגלי ובית חולים 'רוטשילד' העניקו יחדיו מדי שנה יותר מ‪ 20,000-‬טיפולים‬
‫רפואיים לתושבי העיר‪ ,‬עדיין לא תם תפקידם של החובשים‪-‬ידענים‪ .‬מרפאים עממיים‪ ,‬רובם גלבים‬
‫וס ּפרים‪ ,‬עסקו בהקזות דם‪ ,‬הצמדת עלוקות‪ ,‬עקירת שיניים‪ ,‬ביצוע חוקן‪ ,‬קיבוע שבר‪ ,‬עיסוי שקדים‬

‫בעת דלקות גרון ומתן חיסונים נגד אבעבועות שחורות‪7.‬‬

‫לקראת המגפה‬

‫בשנת ‪ 1865‬עלו לרגל למכה לקיים את מצוות החאג' יותר ממאה אלף מוסלמים מכל רחבי העולם‪.‬‬
‫רבים מהם הגיעו מהודו ומאינדונזיה מוכות הכולרה‪ .‬בשל תנאי התברואה הירודים במכה‪ ,‬עד‬
‫מהרה פרצה בה המגפה‪ .‬כשלושים אלף עולי רגל חלו ומתו‪ ,‬זורעים סביבם בהלה‪ ,‬ורבים אחרים‬
‫נמלטו והפליגו למצרים‪ 8.‬ההתפתחות הטכנולוגית של אותה תקופה‪ ,‬שהביאה עמה ספינות קיטור‬
‫מהירות ומסילות רכבת‪ ,‬הגדילה את מספר עולי הרגל וקיצרה את זמן שהותם בדרכים וכך האיצה‬
‫את התפשטותן של מחלות מידבקות‪ ,‬ובכללן הכולרה‪ 9.‬במהלך שלושת החודשים של אותו הקיץ‬
‫מתו בכולרה במצרים לפחות ‪ 60,000‬תושבים‪ 10.‬שירותי הבריאות התורכיים כשלו מלמנוע את‬

‫התפשטותה של המגפה לכל רחבי המזרח התיכון ואירופה‪.‬‬

‫חזון בית חולים מחוץ לחומות‪ ,‬הדמיה של המבנה שלא קם | אוסף דב גנחובסקי‪ ,‬ירושלים‬
‫‪Envisioning a Hospital Outside the Walls: a simulation (image) of a building that was never constructed‬‬
‫‪| Dov Genachowski collection, Jerusalem‬‬

‫‪96‬‬