Page 103 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 103

‫איזכור חתונת המגפה‪ ,‬כותרת דף מתוך פנקס קבורה שנת תרס”ט | באדיבות חברה קדישא הראשית האשכנזית‪ ,‬ירושלים‬
‫‪Epidemic wedding, title page from the burial records of the Hevrah Kadishah (Burial Society), 1909 | Courtesy‬‬
‫‪of the Ashkenazi Hevrah Kadisha, Jerusalem‬‬

‫בשליש האחרון של אוקטובר הגיעו ממדי המגפה לשיאם‪ ,‬ו‪ 359-‬מתושבי ירושלים מתו בה‪45.‬‬
‫מספר המתים הוא בגדר הערכה בלבד משום שהמושל אסר לפרסמו‪ ,‬בניסיון נואש לצמצם את‬
‫אחריותו לנעשה‪ 46.‬בסוף נובמבר פסקה המגפה בירושלים; מניין הנפגעים בקהילה היהודית‪ ,‬חולים‬
‫ומתים‪ ,‬התקרב ל‪ 47.500-‬הערכות אחרות טענו כי מספר המתים היהודים הגיע לכדי ‪ .900‬מספר‬
‫זה כלל גם את אלו שנמלטו מירושלים ומתו מהמגפה במקום מושבם‪ 48.‬מרישומי חברה קדישא‬
‫ומהדיווחים שהעביר רוטציגל לאחר שהמגפה חלפה עולה כי בירושלים עצמה מתו ‪ 123‬איש‬
‫מהעדה האשכנזית ו‪ 203-‬איש מהעדה הספרדית‪ 49.‬עיתונות התקופה הסבירה את חלוף המגפה‬
‫בתחילתו של החורף‪ ,‬ובייחוד ברוחות העזות ובגשמים‪ ,‬כצפוי בעידן שבו התיאוריות עדיין קשרו בין‬
‫מזג האוויר לבין תחלואה מגפתית‪" :‬גשם שוטף ורוח חזק מפרק כל מחלה ומשבר כל מדווה‪ ,‬וישא‬
‫את החלירע‪ .‬יה"ר [יהי רצון] שתעבור הרוח הרעה מכל הארץ‪ 50."...‬בשל מגפת הכולרה הייתה‬

                  ‫‪ 1865‬השנה הגרועה ביותר שעברה על היישוב היהודי בארץ זה שנים רבות‪51.‬‬

                                                         ‫השפעות המגפה‬

‫מגפת הכולרה בירושלים השפיעה על הגשמת הרעיון של התיישבות יהודית מחוץ לחומות‪.‬‬
‫שכונת משכנות שאננים‪ ,‬שנוסדה כמה שנים קודם לכן‪ ,‬הייתה חלוצה בעצם היציאה מחוץ‬
‫לחומות‪ ,‬ואולם היותה מיועדת לעשרים משפחות בלבד והמבנה המאובטח שלה הדגישו את‬
‫חריגותה בנוף הירושלמי שבו חששו התושבים לחיות מחוץ לחומות העיר בלי הגנה‪ .‬העובדה‬
‫שמגפת הכולרה לא התפשטה אל משכנות שאננים הבהירה לרבים מתושבי ירושלים כי גם‬
‫בתוככי העיר קיימים סיכוני בריאות שעלולים להיות קטלניים‪ ,‬והישיבה בין החומות לא בהכרח‬
‫בטוחה יותר מהישיבה מחוץ להן‪ 52.‬בשנת ‪ 1867‬הצליחו 'השבעה' — מיכל הכהן‪ ,‬חיים הלוי‪ ,‬בייניש‬
‫סלאנט‪ ,‬לייב הורוביץ‪ ,‬יואל משה סלומון‪ ,‬יוסף ריבלין ויהושע ילין — לרכוש קרקע דרומית לדרך‬
‫המובילה ליפו‪ ,‬בקרבת 'מגרש הרוסים'‪ .‬השכונה החדשה‪ ,‬שנקראה 'נחלת שבעה'‪ ,‬עלתה על‬
‫הקרקע בשנת ‪ 53.1869‬חשוב לציין כי הוריו של סלומון מתו בכולרה וגם משפחתו של ריבלין‬
‫נפגעה במגפה‪ .‬סלומון‪ ,‬שחלה בכולרה והחלים‪ ,‬האמין כי האוויר הצח מחוץ לחומות ימנע‬
‫מהכולרה להופיע בשכונה החדשה‪ .‬כך אירע שהבנה שהתבססה על ידע מדעי מוטעה שימשה‬

                                                  ‫זרז בתוכניות להקמת השכונה המרוחקת‪54.‬‬

‫אימה והסגר ■ ‪101‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108