Page 104 - ירושלים: גיליון רפואי

‫אפשר לומר כי מגפת הכולרה הייתה תמריץ להקמת יישוב יהודי מחוץ לעיר העתיקה‪ ,‬וגרמה‬
‫לראשי היישוב ולמובילי דעת הקהל לרכוש קרקעות מחוץ לחומות‪ .‬ואולם מבחינה ציבורית לא‬
‫הביאה המגפה לנהירה לשכונת נחלת שבעה‪ ,‬ומלבד זאת נדרשו עוד שנים ארוכות עד שתתבסס‬
‫התיאוריה החיידקית כגורם למגפות‪ ,‬כדי שייושמו עקרונות ההיגיינה שנבעו מהמסקנות של‬
‫התפרצות המגפה בעיר העתיקה‪ .‬נוסע נוצרי שביקר בשנת ‪ 1870‬ברובע היהודי בעיר העתיקה‬
‫תיאר את המקום כמלא רפש‪ ,‬זוהמה ואשפה‪ ,‬מקום שדייריו חיים בתנאי היגיינה ירודים‪ .‬מתיאור‬
‫זה עולה ההנחה כי מגפת הכולרה לא הובילה לשינוי מתמשך בתפקוד הממשל והתושבים בכל‬
‫הנוגע לשיפור המצב הסניטרי העירוני‪ 55.‬עם זאת‪ ,‬המגפה שהייתה אירוע בריאותי המוני הייתה גם‬

‫אירוע חברתי ותרבותי‪ ,‬שהותיר חותם עמוק אצל תושבי העיר ידועת החולי והקודש‪.‬‬

‫אכן חולי רע!‬

‫סמדר ברק‬

‫במאה התשע עשרה בעברית המתעוררת של‬
‫תקופת ההשכלה חודשו לעתים קרובות צירופי‬
‫מילים עבריות למושגים לועזיים לפי דמיון‬
‫צלילי‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬השתמשו בצירופים 'פרטי‬
‫כול' לפרוטוקול ו'דילוג רב' לטלגרף‪' ,‬פתק אוויל'‬
‫לפשקוויל ו'קנה און' לתותח (‪ .)Cannon‬אוטומוביל‪,‬‬
‫כלומר מכונית‪ ,‬כונתה 'אותו מוביל' ופירמידות —‬
‫'פארי עמודים'‪ .‬על פי רוב הייתה בתרגום גם‬
‫מעין פרשנות‪ ,‬וכך קרה גם לכולרה‪ ,‬שבעיתונות‬
‫העברית נקראה 'חולי רע' בשתי מילים או באחת‬
‫— חולירע‪ .‬המשמעות שנוצקה למילה העברית‬
‫מובנת ביותר על רקע מגפות הכולרה הקטלניות‬
‫שפרצו אז ברחבי העולם‪ ,‬מנורווגיה עד הודו‪ ,‬ואף‬
‫באזורנו‪ :‬בשנת ‪ 1902‬התפשטה המגפה ממצרים‬
‫לארץ ישראל‪ .‬על הטיפול המסור שהגיש אז הד"ר‬
‫אהרן מאיר מזיא לחולים בכולרה זכה לעיטור מאת‬

‫הסולטאן הטורקי‪.‬‬

‫עמוד השער של ספר חלקת מחוקק ובו כל ציוני הקברים אשר בהר הזיתים‪ ,‬אשר ליב בריסק‪ ,‬תרס"א‪ ,‬ירושלים | הספרייה‬
‫הלאומית‪ ,‬ירושלים‬

‫‪Title page of Helkat Mehokek, listing all the graves on the Mount of Olives by Asher Leib Brisk | National Library‬‬
‫‪of Israel, Jerusalem‬‬

‫‪102‬‬