Page 107 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 107
מגפות בירושלים
מהמאה התשע עשרה
ועד לימי השלטון הבריטי
ערן דולב
בניגוד לדימוי השמימי של העיר הקדושה לשלוש הדתות ,הייתה ירושלים של המאה התשע עשרה
עיר מלוכלכת ביותר .לא היה תייר או עולה רגל אשר עבר בשעריה ולא נדהם ממצבה התברואתי
של העיר וממצבם הבריאותי של תושביה .גורמים אחדים חברו יחד והביאו למצב זה :קהילתה
הרב-לאומית של העיר חסרה את הידע הבסיסי על אודות עקרונות ההיגיינה ושמירת הבריאות,
ולמעשה אף הייתה אדישה למדי כלפי הבעיה .רוב הירקות שצרכו תושבי העיר הגיעו מהכפר
סילואן הסמוך לה ,שם הושקו ערוגות הירק במי שופכין ואלה היו מקור מתמיד להתפרצויות של
מחלות מעיים זיהומיות .האשפה לא נאספה מהבתים באופן מאורגן ותושבי העיר נהגו להשליך את
אשפתם הביתית אל הרחוב ,לרשות הרבים .למצב התברואתי הקשה בעיר תרמה גם התעלמותו
של השלטון העות’מאני ,שבוודאי לא אכף בה תקנות עירוניות בנושא התברואה והבריאות.
בשל מצב התברואה הירוד סבלו תושבי העיר מתחלואה קבועה בכמה מחלות מעיים מידבקות,
בעיקר דיזנטריה חיידקית וטיפוס הבטן ( .)Typhoidבמצבה התזונתי הקלוקל של האוכלוסייה
עלולות היו מחלות אלה להיות קטלניות ,בעיקר לילדים ולקשישים .מחלה אחרת שהייתה שכיחה
ביותר בירושלים ובכפרי הסביבה הייתה הגרענת ( ,)Trachomaמחלת עיניים זיהומית ומידבקת
ביותר שפגעה בעיקר בילדים .המחלה הייתה עלולה להפוך לכרונית ואף לגרום לעיוורון ,ומכאן
השכיחות הגבוהה של מקרי עיוורון בקרב תושבי העיר.
בשנת 1831התפרצה לראשונה בארץ ישראל מגפת הכולרה הקטלנית ורבים מקרבנותיה היו
תושבי ירושלים .הכולרה היא מחלת מעיים הנגרמת על ידי חיידקים המועברים מאדם נגוע לאדם
בריא בתנאי היגיינה ירודים .המחלה מתאפיינת במהלך סוער ביותר ועלולה לגרום להתייבשות ואף
למוות תוך שעות ספורות .באותה תקופה התמודדה אוכלוסיית העיר משוללת השירותים הרפואיים
עם מחלות בכלל ועם מגפות בפרט באמצעות שתי שיטות :האחת — הטלת הסגר על העיר ,כדי
למנוע מנשאים אפשריים של המגפה להיכנס אליה .השנייה — רפואה עממית ומסורתית שכללה
טקסים ,קמעות והשבעות.
משה מונטיפיורי ,שביקר בעיר בשנת ,1839הזדעזע מהתנאים התברואתיים בה ומהתמותה שגרמה
המגפה :מאות תושבים נפטרו בעטיה תוך חודשים ספורים .משום כך החליט להקים בית חולים
מגפות בירושלים מהמאה התשע עשרה ועד לימי השלטון הבריטי ■ 105
