Page 110 - ירושלים: גיליון רפואי

‫מרפאת הסהר האדום מגישה סיוע לאוכלוסייה האזרחית בירושלים בימי מלחמת העולם הראשונה‪ | 1917 ,‬תצלומי המושבה‬
‫האמריקנית‪ ,‬ספריית הקונגרס‪ ,‬וושינגטון‬

‫‪Turkish Red Crescent clinic assistance the civilian population in Jerusalem during WWI, 1917 | American Colony,‬‬
‫‪Photo Dept., Library of congress, Washington DC‬‬

‫מגפת הטיפוס בעיר נמשכה שבועות אחדים וגרמה לתחלואה ולתמותה רבה‪ .‬מיד לאחריה ניחתה‬
‫על העיר מכה נוספת‪ .‬במאי ‪ 1916‬התרכזו בארץ כוחות צבא תורכיים גדולים לקראת מערכה‬
‫שהייתה צפויה עם הצבא הבריטי בסיני‪ .‬בין יחידות הצבא התורכי היו גם יחידות של הצבא האוסטרי‪,‬‬
‫שבהן אירעו התפרצויות של כולרה עוד בהיותן בחזית אירופה‪ .‬ואכן התפרצותה של הכולרה‬
‫בירושלים לא איחרה לבוא‪ .‬הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוכרז על חובת חיסון מפני הכולרה‬
‫והציבור הירושלמי השמרני והחשדן שיתף פעולה‪ .‬מנות החיסון הוכנו וסופקו לתושבים בתחנת‬
‫הבריאות בעיר‪ ,‬שהוקמה רק שנים ספורות קודם לכן‪ .‬אולם למרות החיסון חלו רבים והיה הכרח‬
‫לטפל בחולים‪ .‬בית החולים ‘משגב לדך’ הוסב להיות מרכז לטיפול בנפגעי מגפות; באוגוסט ‪1916‬‬
‫הוקם בית חולים לנפגעים בכולרה באחריות ד”ר רפאל אופלטקה‪ ,‬יליד ירושלים שהיה מקובל הן‬
‫על השלטונות התורכיים והן על האוכלוסייה המוסלמית בעיר‪ .‬כן הוקם בית חולים לחולי המגפה‬

‫ליד בית החולים שערי צדק‪.‬‬

‫ערב כיבוש העיר בידי הבריטים בדצמבר ‪ 1917‬נמנו בה חמישים אלף תושבים בלבד‪ .‬זאת אל מול‬
‫אוכלוסייה של ‪ 72,000‬שנמנתה ב‪ .1912-‬הירידה הדרמטית במספר תושבי העיר בתקופת המלחמה‬
‫נבעה הן מהמגפות שפקדו את האוכלוסייה והן משום שרבים נטשו את העיר משהגיעו לפת לחם‪.‬‬
‫כשכבש הצבא הבריטי את ירושלים הייתה מרבית אוכלוסייתה נתונה במצב כלכלי קשה ביותר‪,‬‬
‫לעתים עד כדי חרפת רעב ותת תזונה‪ ,‬ומשום כך אף פגיעה מאוד לתחלואה‪ .‬רמז למה שהתחולל‬

‫בקרב אוכלוסיית ירושלים הדוויה ניתן למצוא בכתבי התקופה‪:‬‬

‫‪108‬‬