Page 114 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 114
אימת ירושלים — המגפות
בגלל התנאים הסניטריים הירודים נתקפו תושבי ירושלים מגפות קשות ותכופות :קדחת ,דבר,
כולרה (או חולירע ,כפי שנקראה אז) ,טיפוס ,דלקת קרום המוח ודיפתריה (אסכרה) .בעיתון העברי
‘הלבנון’ ,שראה אור בפריז לאחר שגלה לשם מירושלים יחד עם עורכו ,יחיאל ברי”ל ,נכתב בגיליון
ערב ראש השנה תרכ”ו כי מחלת הכולרה הפילה בירושלים היהודית שנים עשר איש ואישה ,אבל
בזמן האחרון שככה המגפה ותושבים שנמלטו מירושלים ומיפו החלה חוזרים לבתיהם .לעומת זאת,
המצב בחברון קשה מאוד והמחלה שם “תרבה עוד חללים” 3.חודשיים לאחר מכן התברר שהמחלה
חזרה והכתה בירושלים והנספים רבים .הגיעו הדברים לידי כך שהפשה ,שר העיר והפלך“ ,עזב
את המשרה שעל שכמו וימהר לברוח מהעיר וכל הצבא אשר אתו ,אל אחד ההרים ,ורק ארבעים
סריסים (קוואסעס) עזב בעיר ,והמה השוערים ושומרי המבצר והנשק והמאסר”4.
העיתון ‘המגיד’ ,שיצא לאור במזרח אירופה ,דיווח אף הוא על המצב החמור בירושלים בעקבות
פריצתה מחדש של המגפה“ :החדשות כעת לא טובות ,כי המחלה הנוראה (חולירע) ,אחרי שקטה
וקמה הסערה לדממה וחשבנו כי נמלטנו ממנה [ ]...הנה פרצה כעת בחזקה וטרפה בכפה נפשות
רבות” .מי שעמד בפרץ וניסה להציל נפשות הוא הרופא ד”ר בנימין רוטציגל ,ואותו משבח הכותב
מירושלים ,אליהו בכור חזן ,החותם בתוארו :ס”ט 5.אולם ד”ר רוטציגל איבד את אשתו במגפה,
וכעבור זמן קצר מת בנו הצעיר ,ולבסוף אף הוא עצמו נדבק במחלה ונפטר ,דבר שהותיר את תושבי
ירושלים בייאוש מוחלט .בהספד נוגע ללב תוארו גורלו ומסירותו ב”ימי המצוק ,ימי החלי-רע” .בדרכו
האחרונה ליווהו “כל הרבנים והחכמים וגם שרים וסגנים שלא מבני עמנו”6.
כל גל מגפה גבה מחיר כבד .ב 1890-הייתה זו מחלת האסכרה ,מחלת גרון מסוכנת שגרמה
לחולים בה לחנק .בעיתון ‘חבצלת’ דווח“ :זה כשני שבועות אשר גברה מאוד בעירנו מחלת אסכרה
(דיפטהיריטיס) ,רחמנא ליצלן ,ושאול שחת ואבדון ברחובות קריה .ידה נטויה על יונקי שדיים וגם
בחורים ילכדו ברשתה .קול צווחה בעירנו ,בכל פנה יאמרו הוי! הוי! [ .”]...ואם לא די בכך ,באותה
עת עצמה גרמו מחלות דלקת הריאות והאינפלוענציא (שפעת ,בלשוננו) לאבדות נוספות בנפש7.
הורי הילדים נקראו לנקוט צעדים מיוחדים כדי למנוע את התפשטות המגפה“ :עליכם לשום עין על
הילדים ,לשמור אותם משאיפת אוויר קר ולח ביחד ובייחוד מחליפת האוויר מקור לחום או מחום
לקור ,ולשמור שלא ירוצו בחיפזון באוויר הקר ויצעקו בכל כחם ,כי חליפות כאלה מסבכים המחלה”.
בהמשך המאמר יש הוראות לטיפול בילדים חולי אסכרה8.
בתחילת המאה העשרים שבה מחלת הכולרה ותקפה את יושבי הארץ .מושל ירושלים ניסה להגן
על עירו והקים ‘מקום לביקורת’ (הסגר) לנכנסים אל העיר בבאב אל-ואד ,היא שער הגיא .גם
בכניסות אחרות לירושלים נבדקו הנכנסים .הרכבת לירושלים הפסיקה את מהלכה והדואר הובא
בעגלות 9.האמצעים הללו עזרו וירושלים לא נפגעה ממגפת הכולרה ,בניגוד לערים אחרות שבהן
מתו רבים ,במיוחד ביפו ,בעזה ובטבריה .בירושלים היו רק חולים מעטים ,ככל הנראה אנשים
שהצליחו להערים על השומרים בנקודות הביקורת .לעומת זאת ,ניתוקה של העיר מסביבתה
הקרובה ומסביבתה הרחוקה גרם להאמרת מחירים ,עד שהיה צורך להקים ‘ועד הצלה’ מיוחד
לעניים 10.עיתונו של אליעזר בן-יהודה‘ ,השקפה’ ,סיכם את המצב בקיצור“ :עברו ימי חג הסוכות
על תושבי עירנו בפחד ,בבהלה וביוקר מפני מחלת החלי-רע אשר פרצה בעזה”11.
112
