Page 117 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 117
לבית החולים .מכאן ואילך חלוקות הדעות על שהתרחש .לפי גרסת העיתונות של הימים ההם
סירב מנהל בית החולים ,הד”ר ואלך ,לטפל בחולה וצעק על השניים“ :מחללי שבת! לא יכולתם
להמתין למוצאי שבת ולנסוע בעגלה?” הרופא אף דחף את האב והכה אותו .החולה ואביו גורשו
מבית החולים ורק במוצאי שבת הוכנסו לבניין בית החולים; ביום ראשון בבוקר נפטר החולה26.
אולם לפי גרסה אחרת תיאור זה של מהלך הדברים מוטה נגד ד”ר ואלך; טיפולו בחולה היה ללא
דופי וכל הפרשה היא בבחינת להד”ם 27.המקרה חידד את חילוקי הדעות שהיו קיימים ממילא בעניין
הניגודים שבין צרכי הרפואה לבין אלה של הדת היהודית.
בראש תוקפיו של ד”ר ואלך עמד אז העיתון הירושלמי של הספרדים הצעירים‘ ,החרות’ .במשך שבוע,
מ 22-עד 27באוגוסט ,1913תקף את הד”ר ואלך מדי יום ,יזם עצרות גדולות נגד ‘מעשה הנבלה’
בבית העם הירושלמי ובבית הכנסת ‘החורבה’ שבעיר העתיקה וקרא לפטרו .אליו הצטרפו עיתוני
הפועלים ‘אחדות’ ו’הפועל הצעיר’ .מי שרצה להגן על ד”ר ואלך לא מצא לכך במה בארץ ,שכן העיתון
התורני ‘מוריה’ לא הופיע באותם שבועות .עיתונו של אליעזר בן-יהודה לא הופיע באותה תקופה ,אך
ספק אם היה יוצא להגנת ד”ר ואלך .את עמדת החוגים הדתיים שגיבו את ד”ר ואלך ניתן היה לקרוא
ב’המודיע’ ,עיתון עברי שהופיע ברוסיה ,בעיר פולטבה .תחת הכותרת ‘דברים כהויתם’ כתב מרדכי
וייסענשטערן“ ,בשם חברי לדעה” ,כי בארץ ישראל אי אפשר להדפיס דברי הגנה על התנהגות
ד”ר ואלך בפרשה ,מחמת הדעה הקדומה נגדו ונגד טיפולו בחולה האמור ,שהיה לפי כל הנדרש28.
מתנגדי ד”ר ואלך ,ובראשם ארגון בעלי המלאכה ביפו ,שאבי הצעיר שנפטר היה חבר בו כבנאי,
הקימו ועדת חקירה יחד עם אגודת ‘מכבי’ .הוועדה פנתה ל’אגודה המדיצינית’ ביפו כדי שתחווה
דעה אם נהג ד”ר ואלך כשורה בטיפולו בחולה האמור .רופאי יפו השיבו כי אין להם די חומר כדי
לפסוק דעה ,ולדעתם צריך העניין להתברר בפורום משפטי ,כגון משפט השלום העברי 29.לעומתם
היו רופאי ירושלים נחושים יותר .אגודתם‘ ,ארמ”ע’ (אגודת רופאים מדברי עברית) ,התייצבה לימינו
של ד”ר ואלך .הם בדקו את מהות המחלה שממנה סבל הצעיר ,הסתייעו בחוות דעתו של הד”ר
חיים חיסין מיפו שטיפל בחולה ,והגיעו למסקנה כי ד”ר ואלך הוא רופא אמין הפועל זה עשרים
ושלוש שנים לטובת הציבור הירושלמי ומנהל בית חולים “שכולנו מודים שהוא מתוקן” .הם הסיקו
כי ד”ר ואלך לא יכול היה לעשות יותר משעשה ,בשל מצבו הקריטי של החולה .עם זאת ,קבעו
רופאי ירושלים ,יש להוכיח את ד”ר ואלך “שערבב במקרה זה בלי צדק שאלות דתיות שאינן נוגעות
בענייני הרפואה” ,אך “הערבוב הזה לא יכול להשפיע על תוצאות המחלה”30.
מתכון לחיים בריאים
מבחינת הרפואה ,במרוצת העשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה השתנתה ירושלים ללא היכר.
החלו לפעול בה בתי חולים ,מרפאות ורופאים שהתמחו בתחומים ספציפיים ,כגון עיניים ושיניים .רוב
המחלות הקטלניות נעלמו מן העיר ,אך הופיעו בה גם מחלות חדשות ,כגון סיפיליס (עגבת)31.
הרופאים המשיכו להטיף לפעולות מונעות מחלות ,ולשם כך יכלו להתבסס גם על ספרו של אברהם
משה לונץ ,שהוזכר בפתח הדברים .לונץ המליץ על שורת צעדים שישפרו את בריאותו של תושב
רופאים וחולים בירושלים של פעם ■ 115
