Page 117 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 117

‫לבית החולים‪ .‬מכאן ואילך חלוקות הדעות על שהתרחש‪ .‬לפי גרסת העיתונות של הימים ההם‬
‫סירב מנהל בית החולים‪ ,‬הד”ר ואלך‪ ,‬לטפל בחולה וצעק על השניים‪“ :‬מחללי שבת! לא יכולתם‬
‫להמתין למוצאי שבת ולנסוע בעגלה?” הרופא אף דחף את האב והכה אותו‪ .‬החולה ואביו גורשו‬
‫מבית החולים ורק במוצאי שבת הוכנסו לבניין בית החולים; ביום ראשון בבוקר נפטר החולה‪26.‬‬
‫אולם לפי גרסה אחרת תיאור זה של מהלך הדברים מוטה נגד ד”ר ואלך; טיפולו בחולה היה ללא‬
‫דופי וכל הפרשה היא בבחינת להד”ם‪ 27.‬המקרה חידד את חילוקי הדעות שהיו קיימים ממילא בעניין‬

                                      ‫הניגודים שבין צרכי הרפואה לבין אלה של הדת היהודית‪.‬‬

‫בראש תוקפיו של ד”ר ואלך עמד אז העיתון הירושלמי של הספרדים הצעירים‪‘ ,‬החרות’‪ .‬במשך שבוע‪,‬‬
‫מ‪ 22-‬עד ‪ 27‬באוגוסט ‪ ,1913‬תקף את הד”ר ואלך מדי יום‪ ,‬יזם עצרות גדולות נגד ‘מעשה הנבלה’‬
‫בבית העם הירושלמי ובבית הכנסת ‘החורבה’ שבעיר העתיקה וקרא לפטרו‪ .‬אליו הצטרפו עיתוני‬
‫הפועלים ‘אחדות’ ו’הפועל הצעיר’‪ .‬מי שרצה להגן על ד”ר ואלך לא מצא לכך במה בארץ‪ ,‬שכן העיתון‬
‫התורני ‘מוריה’ לא הופיע באותם שבועות‪ .‬עיתונו של אליעזר בן‪-‬יהודה לא הופיע באותה תקופה‪ ,‬אך‬
‫ספק אם היה יוצא להגנת ד”ר ואלך‪ .‬את עמדת החוגים הדתיים שגיבו את ד”ר ואלך ניתן היה לקרוא‬
‫ב’המודיע’‪ ,‬עיתון עברי שהופיע ברוסיה‪ ,‬בעיר פולטבה‪ .‬תחת הכותרת ‘דברים כהויתם’ כתב מרדכי‬
‫וייסענשטערן‪“ ,‬בשם חברי לדעה”‪ ,‬כי בארץ ישראל אי אפשר להדפיס דברי הגנה על התנהגות‬
‫ד”ר ואלך בפרשה‪ ,‬מחמת הדעה הקדומה נגדו ונגד טיפולו בחולה האמור‪ ,‬שהיה לפי כל הנדרש‪28.‬‬

‫מתנגדי ד”ר ואלך‪ ,‬ובראשם ארגון בעלי המלאכה ביפו‪ ,‬שאבי הצעיר שנפטר היה חבר בו כבנאי‪,‬‬
‫הקימו ועדת חקירה יחד עם אגודת ‘מכבי’‪ .‬הוועדה פנתה ל’אגודה המדיצינית’ ביפו כדי שתחווה‬
‫דעה אם נהג ד”ר ואלך כשורה בטיפולו בחולה האמור‪ .‬רופאי יפו השיבו כי אין להם די חומר כדי‬
‫לפסוק דעה‪ ,‬ולדעתם צריך העניין להתברר בפורום משפטי‪ ,‬כגון משפט השלום העברי‪ 29.‬לעומתם‬
‫היו רופאי ירושלים נחושים יותר‪ .‬אגודתם‪‘ ,‬ארמ”ע’ (אגודת רופאים מדברי עברית)‪ ,‬התייצבה לימינו‬
‫של ד”ר ואלך‪ .‬הם בדקו את מהות המחלה שממנה סבל הצעיר‪ ,‬הסתייעו בחוות דעתו של הד”ר‬
‫חיים חיסין מיפו שטיפל בחולה‪ ,‬והגיעו למסקנה כי ד”ר ואלך הוא רופא אמין הפועל זה עשרים‬
‫ושלוש שנים לטובת הציבור הירושלמי ומנהל בית חולים “שכולנו מודים שהוא מתוקן”‪ .‬הם הסיקו‬
‫כי ד”ר ואלך לא יכול היה לעשות יותר משעשה‪ ,‬בשל מצבו הקריטי של החולה‪ .‬עם זאת‪ ,‬קבעו‬
‫רופאי ירושלים‪ ,‬יש להוכיח את ד”ר ואלך “שערבב במקרה זה בלי צדק שאלות דתיות שאינן נוגעות‬

                    ‫בענייני הרפואה”‪ ,‬אך “הערבוב הזה לא יכול להשפיע על תוצאות המחלה”‪30.‬‬

                                                    ‫מתכון לחיים בריאים‬

‫מבחינת הרפואה‪ ,‬במרוצת העשורים שקדמו למלחמת העולם הראשונה השתנתה ירושלים ללא היכר‪.‬‬
‫החלו לפעול בה בתי חולים‪ ,‬מרפאות ורופאים שהתמחו בתחומים ספציפיים‪ ,‬כגון עיניים ושיניים‪ .‬רוב‬

      ‫המחלות הקטלניות נעלמו מן העיר‪ ,‬אך הופיעו בה גם מחלות חדשות‪ ,‬כגון סיפיליס (עגבת)‪31.‬‬

‫הרופאים המשיכו להטיף לפעולות מונעות מחלות‪ ,‬ולשם כך יכלו להתבסס גם על ספרו של אברהם‬
‫משה לונץ‪ ,‬שהוזכר בפתח הדברים‪ .‬לונץ המליץ על שורת צעדים שישפרו את בריאותו של תושב‬

‫רופאים וחולים בירושלים של פעם ■ ‪115‬‬
   112   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122