Page 122 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 122
לא פעם עוררה קביעת השמות מחלוקת עזה בקרב המשכילים ,והוויכוחים הקשים שמורים בין דפי
עיתונות התקופה .אחד הדיונים הסוערים בציבור התחולל בעניין השם העברי לדיפתריה ,מחלה
התוקפת את דרכי הנשימה העליונות ,אשר נחשבה קטלנית ביותר עד להמצאת האנטיביוטיקה.
ב 1895-פרצה במושבות יהודה מגפת דיפתריה והד”ר מזיא חולל נסים בהצליחו לרפא חולים
שהיו במצב קשה ,תוך שימוש בסרום שהיה אז ניסיוני 2.המחלה התפרצה גם במושבות הגרמנים
בירושלים ובזכות ראש העיר סאלים אפנדי הובא לעיר “הסרום או ‘מצללת הדם’ המעלה ארוכה
מחלת אסכרה” ,ורופא העיר נתבקש להשתמש בה לריפוי חולים עניים מכל אומה ולשון ,בחינם3.
כשביקשו לקבוע לדיפתריה שם עברי גרס בן-יהודה ַחנֶּ ֶקת ,במשקל המחלות ,ואילו מזיא הציע
דווקא ַא ְס ָכּ ָרה ,מהשורש סכ”ר ,שהרי המחלה גורמת לסכירת הגרון .בן-יהודה טען ש ַא ְסכָּ ָרה
מתארת דווקא מחלה וירלית במיתרי הקול ,המצרה את דרכי הנשימה וגורמת לצרידות ולקושי
לנשום ,כמו מחלת הקרופ ( .)Croupעל כך הגיב ד”ר ח”ל רוטשטיין שבשל תחושת המחנק במחלה
זו יש לקרוא לה חַנֶּ ֶקת ואילו דיפתריה יש לכנות קָרֶ ֶמת ,שאחד מתסמיניה הוא קרום העולה על
המעיים או על העיניים .מזיא התנגד להצעתו והראה שהקרומים אינם הסימן היחיד לדיפתריה,
ודווקא במחלת קרופ לוקה החולה בקרומים .סופו של דבר — ַא ְס ּכָרָה של הד”ר מזיא נשתגרה
בתקופה ההיא4.
היצירה של שמות במשקל המחלות פורה גם בימינו — למחלות גופניות ולמחלות חברתיות .בצד
דַּגֶּנֶת שהאקדמיה ללשון העברית קבעה למחלת הצליאק וזַ ֶּל ֶלת לבולימיה ,נזכיר את ַס ֶח ֶבת ונַי ֶּ ֶרת
המתארות תופעות בבירוקרטיה.
נחתום את סקירתנו בשירו העכשווי של הזמר ליאור נרקיס ,שכתב דורון מדליַ ׁ“ ,שגַּ ַעת ָט ֶר ֶפת”:
השיר שואל“ ,למה כולם כל כך שמחים?” וממהר לענות“ :קוראים לזה ׁ ַש ַגּ ַעת ,קוראים לזה ָט ֶר ֶפת,
כשכל המועדון כמו צלחת מעופפת5.”...
הערות
1כ”ז בתמוז תרפ”ו ,ביאליק אל אחד העם ,אגרות חיים נחמן ביאליק (כינס ירוחם פישל לחובר) ,ג (תרפ”ד-תרפ”ז) ,תל אביב,
תרצ”ח ,עמ’ קה-קו.
“ 2ויז אל תחת עור הילדה מן הסרום (נסיובת-הדם) ]...[ ,ומי שלא ראה את שמחת הדר’ מזיא ,]...[ ,לא ראה שמחת דוקטור
מציל חולהו ממות מימיו [ .”]...הצבי 19 ,באפריל ,1895עמ’ .1
3חבצלת 9 ,באוגוסט ,1895עמ’ .2-1
4ב 1999-הפכה האקדמיה ללשון העברית את היוצרות ,וקבעה את המילה העברית ָק ֶר ֶמת לדיפתריה ,ואילו ַא ְס ָּכ ָרה נקבע
שמ ּה העברי של מחלת הקרופ .עוד על כך ראו ס’ ברק ,חמש עטרות ,עמ’ .166
5המילים המלאות של הפזמון הן“ :קוראים לזה שגעת ,קוראים לזה טרפת .כשכל המועדון כמו צלחת מעופפת .קוראים
לזה היסטריה ,כבשנו גם את טבריה ,עלינו על הגל”.
120
