Page 126 - ירושלים: גיליון רפואי

‫עניי ירושלים ממתינים בתור במרפאת העיניים ‘למען ציון’‪ ,‬ירושלים‪1910 ,‬‬
‫| אוסף ד”ר דניאל ודניז ריין; יששכר פולק‪ ,‬אוסף אדית פולק‪-‬ארלנגר‬

‫‪Waiting room at Lemaan Zion Eye Hospital, Jerusalem, 1910‬‬
‫‪| Dr Daniel and Denise Rein collection; Issachar Pollak, Edith Pollak-Erlanger collection‬‬

‫“חצרות בתי‪-‬החולים בירושלים‪ ,‬כפרוזדורי בתי‪-‬הכוללים שבה‪ ,‬היו מלאות המונים תשושי כוח‬
‫ודוויים‪ ,‬עניים ואביונים‪ ,‬חבושי פרצוף ונגררים אחרי מקל‪ ,‬נאנחים ונאנקים — לא פחות מאשר אז‪,‬‬
‫לפני אלפיים שנה‪ ,‬שנתגלה בה אותו האברך הגלילי‪ ,‬שבתומת הזיותיו וגאוותו האווילית האמין‪ ,‬כי‬

‫רפאות בידו למדווי המוכים והנגועים‪12”.‬‬

‫אך בה בעת אפשר לטעון שדווקא הוויית החולי השורה בירושלים מסמנת אותה כחלק בלתי נפרד‬
‫מן ההקשר הציוני של התקופה הנדונה‪ ,‬או לכל הפחות מן האופן שבו הוא משתקף בספרות‪ .‬קריאה‬
‫מעמיקה יותר בקורפוס היצירות של העשורים הראשונים של המאה העשרים‪ ,‬המבטאים כאמור‬
‫כמיהה להבראה וללידה מחדש‪ ,‬נפשית ופיזית‪ ,‬חושפת עובדה מעניינת‪ :‬החולי הוא חלק בלתי‬
‫נפרד מגיבוש הזהות הציונית בארץ‪ ,‬באופן פרטי וקולקטיבי — אם כמצב לימינלי שההחלמה ממנו‬
‫מבטאת את ההשתייכות אל המרחב החדש‪ ,‬אם כאחד הגורמים העיקריים למותם של חלוצים‬
‫צעירים‪ ,‬מוות שבעקבותיו ומולו מתלכדת הקבוצה ומתאפשר החיבור הקורבני בין אדם‪ ,‬דם ואדמה‪.‬‬
‫דומה כי דמויות החולים הן אלה שלעומתם מתעצבים המודלים של הבריאות בספרות ובחברה‪,‬‬
‫ועל כן הן רווחות מאוד גם במרחבים הספרותיים שאינם ירושלים‪ ,‬כמו קבוצות חקלאיות צעירות‪,‬‬
‫מרחבי הטבע של הגליל ומושבות הברון הוותיקות‪ 13.‬באופן כזה משקפת ירושלים לא רק את העבר‬
‫הגלותי החולה‪ ,‬שממנו יש להשתחרר‪ ,‬אלא גם את ההווה הציוני הארצישראלי‪ ,‬שכמיהתו נתונה‬

‫‪124‬‬