Page 116 - ירושלים: גיליון רפואי

‫בקיץ ‪ 1888‬חנך בית החולים רוטשילד את בניינו החדש מחוץ לחומות‪ ,‬ואת מקומו בעיר העתיקה‬
‫תפס ‘משגב לדך’‪‘ .‬ביקור חולים’ עבר לעיר החדשה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬לעומת‬
‫זאת התעשרה ירושלים בבית חולים חדש‪ ,‬שהוקם מלכתחילה בעיר החדשה‪‘ :‬שערי צדק’‪ ,‬בהנהלתו‬
‫של ד”ר משה ואלך‪ ,‬שנחנך בשנת ‪ 1902‬באזור פתוח על דרך יפו‪ .‬בעיתון ‘השקפה’ נכתב כי בניין‬
‫‘שערי צדק’ “הוא הבניין היותר יפה שיש לנו בירושלים‪ ,‬שיוכל לעמוד בלי ֹבשת פנים בשורה אחת‬

‫עם הבניינים הנהדרים של בתי החולים של אומות העולם”‪21.‬‬

‫רופאי ירושלים והיחס אליהם‬

‫במהלך השנים‪ ,‬מאמצע שנות הארבעים של המאה התשע עשרה ועד פרוץ מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬עבדו בירושלים וריפאו את חוליה מאות רופאים‪ ,‬רבים מהם יהודים‪ .‬חלק מהרופאים‬
‫שפעלו בתקופה זו היו ד”ר שמעון אינתן‪ ,‬ד”ר יצחק ד’ארבלה‪ ,‬ד”ר הופמן‪ ,‬ד”ר המרשטיין‪ ,‬ד”ר משה‬
‫ואלך‪ ,‬ד”ר לוינזון‪ ,‬ד”ר לונדון‪ ,‬ד”ר ש' מויאל‪ ,‬ד”ר אהרן מזיא‪ ,‬ד”ר מ' נודלמן‪ ,‬ד”ר ברנרד נוימן‪ ,‬ד”ר‬

‫שרגא פייבל פופלס‪ ,‬ד”ר פיכטואנגר‪ ,‬ד”ר שמעון פרנקל‪ ,‬ד”ר רוטציגל‪ ,‬ד”ר שורץ וד”ר שרמן‪.‬‬

‫לצד הרופאים המדופלמים עסקו ברפואה גם חובשים ו’פלדשערים’‪ ,‬מעין סגל רפואי זוטר‪ ,‬שכמה‬
‫מהם נחשבו לבני‪-‬סמכא לא פחות מהרופאים שלמדו באוניברסיטאות‪ .‬כזה היה ‘דער סלאנטער‬
‫דאקטאר’‪ ,‬ר’ זאב סלאנט‪ .‬במותו ב‪ 1876-‬נכתב עליו ש”הבין בחכמת הרפואה כאחד הרופאים הגדולים‬
‫אשר בארץ ורבים השיב מחצר מות לתחיה וביחוד איתמחי [התמחה] לרפא ילדים רכים וקטנים”‪22.‬‬

‫העיתונות הרבתה לכתוב על הרופאים בימים טובים וגם בזמנים קשים‪ ,‬בעת סכסוכים ולהבדיל —‬
‫בעת מגפות‪ ,‬ולא אחת תקפה אותם ואף השתלחה בהם‪ .‬בדיווח שהובא לעיל על סילוקו של ד”ר‬
‫פופלס מבית החולים ‘ביקור חולים’ לא חסך הכותב את שבטו מהרופא‪ ,‬וטען נגדו כי מחמת צעקות‬
‫הגבאי “נרעד ונבהל”‪ ,‬נטש את בית החולים ולא טיפל בחולה צעיר שהוחש לבית החולים במצב‬

‫קשה‪ .‬רופא יווני שהוזעק הגיע רק למחרת היום ומצא את החולה ללא רוח חיים‪23.‬‬

‫היו כמובן גם דברי שבח‪ .‬ד”ר ואלך‪ ,‬מנהל בית החולים ‘שערי צדק’‪ ,‬קרא בשלהי ‪ 1913‬בעיתון‬
‫‘מוריה’ מכתב נרגש מאת איסר הירשבערג‪ ,‬שבו הוא מודה לו על הצלת בתו שחלתה בדיפתריה‬
‫ובנו שחלה ב”מחלת המנג’יטיס הנוראה” (דלקת קרום המוח)‪ ,‬והיה בסכנת מוות‪ 24.‬רופא אחר‪ ,‬ד”ר‬
‫מ' בורכוב‪ ,‬ביקש באותה שנה מחוליו שלא להודות לו באמצעות העיתון‪ .‬וכך כתב‪“ :‬מערכת נכבדה‪,‬‬
‫בגיליון מ”ה של עיתונכם הנכבד‪ ,‬הביע לי אחד מחולי תודה בדפוס בעד העזרה המדיצינית שהבאתי‬
‫לו‪ .‬אמצעי זה להביע תודה בדפוס לרופא בעת עבודתו הוא לפי דעתי לא מן הנימוס‪ .‬אהיה אסיר‬

‫תודה אדוני העורך אם תמנע להבא לפרסם בעתונך תודות ותשבוחות אלי בתור רופא”‪25.‬‬

‫אולם דומה שלא הייתה פרשה רפואית שהסעירה את ירושלים יותר מ’עניין ואלך‪-‬ברגר’ שאירע‬
‫בקיץ ‪ .1913‬במרכז הפרשה עמד הרופא הנודע והנערץ ד”ר משה ואלך‪ .‬צעיר יהודי בשם שמואל‬
‫ברגר חלה במחלת גרון שסיכנה את חייו ועל כן הורה רופא ביפו להעבירו בדחיפות לירושלים‪,‬‬
‫לטיפול בבית החולים ‘שערי צדק’‪ .‬בגלל הדחיפות הגיעו הצעיר ואביו לירושלים ביום השבת ומיהרו‬

‫‪114‬‬