Page 115 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 115

‫בתי החולים בירושלים‬

‫בתי חולים החלו לקום בירושלים בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה‪ ,‬אז הקימו מיסיונרים‬
‫אנגלים בית חולים ראשון‪ .‬כדי לעקוף את חששם של יהודים להתאשפז בו‪ ,‬גייסו עובדים יהודים‬
‫ואף הגישו אוכל כשר‪ .‬אולם רבני ירושלים הטילו חרם על בית החולים הנוצרי וסירבו לקבור‬
‫יהודים שנפטרו שם‪ 12.‬בבית החולים פעלו מיסיונרים שהתאמצו לנצר יהודים‪ .‬אחת מדרכי הפעולה‬
‫המקובלות הייתה להציע לחולים יהודים אשפוז בחינם או בתשלום פעוט‪ ,‬ובמהלך האשפוז לחשוף‬

                      ‫אותם לתעמולה ולסמלים נוצריים‪ .‬היו מי שהמירו את דתם כתוצאה מכך‪.‬‬

‫כדי להילחם ב’מיסיון הרפואי’ ולהציל את החולים היהודים מ’ציפורני המסיתים’‪ ,‬כפי שכונו המיסיונרים‪,‬‬
‫הוקם בית חולים יהודי‪ .‬בתחילה הייתה ידם של המיסיונרים על העליונה ובית החולים היהודי הקטן‬
‫דעך והלך‪ ,‬ובתחילת ‪ 1849‬אף דווח בעיתון היהודי‪-‬אנגלי ‘ג’ואיש כרוניקל’ כי הוא נסגר בשל נחיתותו‬
‫הרפואית בהשוואה לבית החולים של המיסיון‪ 13.‬אולם היהודים לא ויתרו‪ ,‬ובשנים הבאות החלו לפעול‬
‫בירושלים בית החולים רוטשילד ובית החולים של עדת הפרושים ‘ביקור חולים’‪ .‬המיסיונרים לא‬
‫הרפו‪ ,‬וגם בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ניסו למשוך יהודים באמצעות פיתויים שונים‪:‬‬
‫תרופות זולות או אשפוז חינם‪ ,‬רופאים נוצריים שהיו מוכנים לטפל ביהודים חולים בבתיהם וארוחות‬
‫חינם לבני משפחות עניות שהיו מוכנות לשלוח את ילדיהן למוסדות חינוך של המיסיון‪ 14.‬בעיתונות‬
‫התקופה התפתח פולמוס סביב השאלה אם הטיפול הרפואי שמעניקים המיסיונרים כולו שלילה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1870‬לערך התפרסם בעיתון ‘חבצלת’ מאמר ששיבח את עבודת הרופאים הנוצריים‪ ,‬המבקרים‬
‫את החולים היהודים ומעניקים להם לא אחת סיוע כספי‪ 15.‬עיתון ‘הלבנון’ המתחרה תמך בעמדה הזו‪,‬‬
‫ומסיבה מיוחדת‪ :‬לדעת הכותב‪ ,‬עצם התחרות עם הטיפול הרפואי המיסיונרי גורם לגדולי ישראל‬

               ‫ולנדיביו בתפוצות לסייע לציבור הירושלמי להקים עבורו מוסדות רפואיים יהודיים‪16.‬‬

‫אל שני בתי החולים של ירושלים היהודית נוסף בשלהי שנות השבעים של המאה התשע עשרה‬
‫בית החולים ‘משגב לדך’ של העדה הספרדית‪ ,‬שהקימו יהודים יוצאי סלוניקי‪ .‬בתי החולים היהודיים‬
‫התחרו ביניהם‪ ,‬ולא אחת יצאו ראשיהם ועסקניהם בהתקפות אלה על אלה או בינם לבין עצמם‪.‬‬
‫סכסוכים אלה מצאו את ביטוים בעיתוני התקופה‪ .‬כך קרה כאשר סכסוכים פנימיים בבית החולים‬
‫‘ביקור חולים’ גרמו לפרישתו של מיכל הכהן‪‘ ,‬סופר’ המוסד (מזכירו)‪ ,‬והוא לקח אתו את ספר‬
‫הכתובות של הנדבנים בחוץ‪-‬לארץ ומסרו למתחרים מ’משגב לדך’‪ .‬גבאי הפרושים עשו ב’ביקור‬
‫חולים’ כבתוך שלהם‪ ,‬איימו על חולים ועל רופאים ואף גירשו אותם; אחד מהם אף הכה את השומר‬
‫וסילק מבית החולים את הרופא הראשי‪ ,‬ד”ר פופלס‪ 17.‬הסכסוכים‪ ,‬חילופי הרופאים והיחס הגרוע‬
‫לחולים גבו מחיר כבד‪ ,‬ובעיתון ‘חבצלת’ דווח בשנת ‪ 1878‬כי בשנה אחת מתו בבית החולים יותר‬
‫מארבעים מהמאושפזים‪ 18.‬במאמר מוסגר ראוי להעיר כי הפרסום הזה הופיע ב’חבצלת’ החסידי‪,‬‬
‫שהיה עוין לבית החולים ‘ביקור חולים’ של הפרושים המתנגדים; אך את הסכסוכים בין העדות‬

                                        ‫ובתוכן‪ ,‬לרבות בנושאי בריאות‪ ,‬לא ניתן היה להסתיר‪19.‬‬

‫עם זאת‪ ,‬לא תמיד היו הדיווחים שליליים‪ .‬בתחילת ‪ 1885‬סיפר ‘הצבי’ על התפתחותו החיובית של‬
‫בית החולים ‘משגב לדך’‪ .‬הוא ציין כי ‘משגב לדך’ היא אחת החברות הטובות בירושלים‪ ,‬ראשיה‬
‫הם מנכבדי עדת הספרדים והיא מסייעת לחולים עניים‪ .‬עוד דיווח כי כדי להשיג מימון למוסד‪ ,‬החל‬

                                 ‫בית החולים לערוך ‘גורלות’ (הגרלות) בקרב תושבי ירושלים‪20.‬‬

‫רופאים וחולים בירושלים של פעם ■ ‪113‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120