Page 115 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 115
בתי החולים בירושלים
בתי חולים החלו לקום בירושלים בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה ,אז הקימו מיסיונרים
אנגלים בית חולים ראשון .כדי לעקוף את חששם של יהודים להתאשפז בו ,גייסו עובדים יהודים
ואף הגישו אוכל כשר .אולם רבני ירושלים הטילו חרם על בית החולים הנוצרי וסירבו לקבור
יהודים שנפטרו שם 12.בבית החולים פעלו מיסיונרים שהתאמצו לנצר יהודים .אחת מדרכי הפעולה
המקובלות הייתה להציע לחולים יהודים אשפוז בחינם או בתשלום פעוט ,ובמהלך האשפוז לחשוף
אותם לתעמולה ולסמלים נוצריים .היו מי שהמירו את דתם כתוצאה מכך.
כדי להילחם ב’מיסיון הרפואי’ ולהציל את החולים היהודים מ’ציפורני המסיתים’ ,כפי שכונו המיסיונרים,
הוקם בית חולים יהודי .בתחילה הייתה ידם של המיסיונרים על העליונה ובית החולים היהודי הקטן
דעך והלך ,ובתחילת 1849אף דווח בעיתון היהודי-אנגלי ‘ג’ואיש כרוניקל’ כי הוא נסגר בשל נחיתותו
הרפואית בהשוואה לבית החולים של המיסיון 13.אולם היהודים לא ויתרו ,ובשנים הבאות החלו לפעול
בירושלים בית החולים רוטשילד ובית החולים של עדת הפרושים ‘ביקור חולים’ .המיסיונרים לא
הרפו ,וגם בעשורים האחרונים של המאה התשע עשרה ניסו למשוך יהודים באמצעות פיתויים שונים:
תרופות זולות או אשפוז חינם ,רופאים נוצריים שהיו מוכנים לטפל ביהודים חולים בבתיהם וארוחות
חינם לבני משפחות עניות שהיו מוכנות לשלוח את ילדיהן למוסדות חינוך של המיסיון 14.בעיתונות
התקופה התפתח פולמוס סביב השאלה אם הטיפול הרפואי שמעניקים המיסיונרים כולו שלילה.
בשנת 1870לערך התפרסם בעיתון ‘חבצלת’ מאמר ששיבח את עבודת הרופאים הנוצריים ,המבקרים
את החולים היהודים ומעניקים להם לא אחת סיוע כספי 15.עיתון ‘הלבנון’ המתחרה תמך בעמדה הזו,
ומסיבה מיוחדת :לדעת הכותב ,עצם התחרות עם הטיפול הרפואי המיסיונרי גורם לגדולי ישראל
ולנדיביו בתפוצות לסייע לציבור הירושלמי להקים עבורו מוסדות רפואיים יהודיים16.
אל שני בתי החולים של ירושלים היהודית נוסף בשלהי שנות השבעים של המאה התשע עשרה
בית החולים ‘משגב לדך’ של העדה הספרדית ,שהקימו יהודים יוצאי סלוניקי .בתי החולים היהודיים
התחרו ביניהם ,ולא אחת יצאו ראשיהם ועסקניהם בהתקפות אלה על אלה או בינם לבין עצמם.
סכסוכים אלה מצאו את ביטוים בעיתוני התקופה .כך קרה כאשר סכסוכים פנימיים בבית החולים
‘ביקור חולים’ גרמו לפרישתו של מיכל הכהן‘ ,סופר’ המוסד (מזכירו) ,והוא לקח אתו את ספר
הכתובות של הנדבנים בחוץ-לארץ ומסרו למתחרים מ’משגב לדך’ .גבאי הפרושים עשו ב’ביקור
חולים’ כבתוך שלהם ,איימו על חולים ועל רופאים ואף גירשו אותם; אחד מהם אף הכה את השומר
וסילק מבית החולים את הרופא הראשי ,ד”ר פופלס 17.הסכסוכים ,חילופי הרופאים והיחס הגרוע
לחולים גבו מחיר כבד ,ובעיתון ‘חבצלת’ דווח בשנת 1878כי בשנה אחת מתו בבית החולים יותר
מארבעים מהמאושפזים 18.במאמר מוסגר ראוי להעיר כי הפרסום הזה הופיע ב’חבצלת’ החסידי,
שהיה עוין לבית החולים ‘ביקור חולים’ של הפרושים המתנגדים; אך את הסכסוכים בין העדות
ובתוכן ,לרבות בנושאי בריאות ,לא ניתן היה להסתיר19.
עם זאת ,לא תמיד היו הדיווחים שליליים .בתחילת 1885סיפר ‘הצבי’ על התפתחותו החיובית של
בית החולים ‘משגב לדך’ .הוא ציין כי ‘משגב לדך’ היא אחת החברות הטובות בירושלים ,ראשיה
הם מנכבדי עדת הספרדים והיא מסייעת לחולים עניים .עוד דיווח כי כדי להשיג מימון למוסד ,החל
בית החולים לערוך ‘גורלות’ (הגרלות) בקרב תושבי ירושלים20.
רופאים וחולים בירושלים של פעם ■ 113
