Page 109 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 109
האמירו מחיריהם של מוצרים רבים .הדברים הגיעו לידי כך שמוצרי מזון בסיסיים לא היו עוד
בהישג ידם של התושבים ,ומשפחות הגיעו לחרפת רעב .המצב החמיר עוד יותר בשנת ,1915
כאשר נחילי ארבה עצומים פגעו קשות בכל הגידולים החקלאיים בארץ ישראל .בנוסף לכך הוזנחו
לחלוטין הניסיונות הראשונים והדלים להקים מערכת ביוב לעיר .כל אלה יצרו תנאים שהתאימו
מאוד להתפרצויות של מחלות מעיים לסוגיהן בקרב האוכלוסייה .באותה תקופה נסגרו מרבית
בתי החולים והשירותים הרפואיים שפעלו בעיר ,ורוב הרופאים נאלצו לעזוב אותה :רובם משום
שהיו נתינים של מעצמות אויבות לתורכיה ,ומיעוטם — בעלי האזרחות העותומנית — גויסו לשורות
הצבא התורכי ,שאף החרים לצרכיו ציוד רפואי ותרופות שנמצאו בעיר .ואם כל אלה לא הספיקו,
הרי שבמהלך המלחמה אושפזו בבתי החולים המעטים שנותרו בעיר חיילים תורכים ואוסטרים,
פצועים וחולים .אלה לא רק שתפסו את מיטות האשפוז הספורות שעמדו לרשות התושבים ,אלא
גם הביאו עמם מחלות שונות.
חיילים תורכים ב’מסדר חיטוי’ בחצר בית החולים שערי צדק ,ירושלים | 1914 ,אוסף ד”ר משה ואלך באדיבות ד”ר יוסף ואלך
Turkish soldiers undergoing disinfection, Shaare Zedek, Jerusalem, 1914 | Dr M. Wallach Archive courtesy of
Dr Josef Wallach
במארס 1916פרצה בירושלים מגפה של טיפוס הבהרות ( .)Exanthematicus Typhusהטיפוס
והמחלות האחרות שפגעו בתושבים באותה עת גרמו למותם של יותר מארבעת אלפים תושבים.
טיפוס הבהרות היא מחלה מדבקת שהמחולל אותה מועבר מאדם לאדם על ידי כינת הגוף .זוהי
מחלת מגפה האופיינית לאוכלוסיות במצוקה :תנאי מחייה של מחסור ,צפיפות רבה ורמת תברואה
נמוכה יוצרים תנאים אידיאליים להעברת המחלה בקרב התושבים .מחלה קטלנית זו עתידה
להתפרץ שוב בירושלים כשלושה חודשים לאחר הכיבוש הבריטי .היא תפגע בעיקר בצוותים
הרפואיים שיטפלו במסירות ובמקצועיות בשבויים התורכיים חולי הטיפוס.
מגפות בירושלים מהמאה התשע עשרה ועד לימי השלטון הבריטי ■ 107
