Page 108 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 108
בעיר ,או למצער לשפר את השירות הרפואי בה .ואכן ,כעבור ארבע שנים הגיע לירושלים מטעמו
ד”ר שמעון פרנקל .בשנת 1854הקים הברון רוטשילד בעיר בית חולים בן שמונה עשרה מיטות,
שבראשו עמד ד”ר ברנרד ניומן .כל אלה סייעו אך במעט כאשר פקד את ירושלים הגל הבא של
מחלת הכולרה בשנת .1865
מחלה חיידקית קטלנית אחרת שהתפרצה מדי פעם ופגעה בילדי ירושלים הייתה האסכרה
( .)Diphtheriaהתפרצות כזאת שפגעה בירושלים בשנת 1892קטלה שלושה מילדיהם של אליעזר
ודבורה בן יהודה .אולם המחלה שהוגדרה כ”מכה הנוראה ביותר שניחתה על ירושלים” הייתה
המלריה .מחלה זו הייתה שכיחה ביותר בעיר :בדמם של 27%מתושביה ,ילדים ומבוגרים ,נמצאו
טפילי המחלה.
על פניו נראה הרעיון כי אוכלוסיית ירושלים נגועה במלריה כרעיון עוועים :שמה העממי של המלריה
הוא ‘קדחת הביצות’ ,והטפיל הגורם לה חודר לגוף האדם בעקיצת יתוש האנופלס .בהיעדר ביצות
בירושלים או מקורות מים המשמשים בדרך כלל לדגירת היתוש ,לא היה זה סביר שיימצאו יתושים
באזור וסיכויי ההידבקות במלריה הוערכו כנמוכים ביותר .אולם הנחה זו הייתה שגויה .נתונים על
מחלת המלריה בארץ ישראל בכלל ובעיר ירושלים בפרט נאספו בידי רופאים ומדענים שפעלו
באזור מאז העשור האחרון של המאה התשע עשרה .ראשון בהם היה ד”ר ארנסט מסטרמן (.G.W.E
,)Mastermanשהגיע ארצה בשנת 1892ופעל בירושלים במסגרת בית החולים של המיסיון הנוצרי.
הוא היה הראשון שחשף את היותם של בורות המים בירושלים מקור להידבקות במלריה וגילה את
יתוש האנופלס שהסתגל לחיות בהם ,והיה המקור למחלה .הסתבר כי בירושלים היו שני סוגים של
מלריה :שפירה וממאירה .הראשונה נגרמה על ידי הטפיל Vivax Plasmodiumוהתאפיינה במחלת
חום המופיעה בגלים חוזרים ,אולם בדרך כלל לא הייתה קטלנית .לעומתה ,מקורה של המלריה
הממאירה בטפיל ,Falciparum Plasmodiumהנוטה להתרכז בכלי הדם במוח וגורם למחלה קשה
ביותר ולעתים אף למוות ,בעיקר אצל ילדים .שיא ההיארעות של המלריה השפירה היה בחודשי
הקיץ ,ואילו זה של המלריה הממאירה היה בסתיו ,בעיקר בחודש אוקטובר .משהתגלה מקור
המחלה נעשו ניסיונות לשכנע את התושבים לנקות את בורות המים ולתחזק אותם באורח נאות,
אולם אלה לא צלחו משום שהתקשו לקבל את הרעיון שבמי הבורות יש גורם האחראי להפצת
המלריה ,ובעיקר משום תלותם המוחלטת של התושבים בבורות המים.
בשנת 1911הוקמה בירושלים ‘תחנת הבריאות העברית’ בראשות ד”ר זאב ברין .בתחנה היו שלוש
מחלקות :מחלקה למלחמה במלריה ,בראשותו של ד”ר ברין עצמו ,שהיה מומחה למחלות טרופיות;
מחלקה בקטריולוגית ,שעסקה באבחנה ובמניעה של מחלות זיהומיות ובעיקר התמחתה בייצור
תרכיבי חיסון נגד גורמי תחלואה שונים; ומחלקה נוספת שעסקה במחלות עיניים ,בעיקר בגרענת,
במניעתה ובטיפול בה .כעבור שנתיים ,בשנת ,1913הוקם בירושלים המכון הרפואי הראשון בארץ:
מכון פסטר ,שבראשו עמד הד”ר אריה ביהם .המכון עסק אף הוא בחקר מחלות המקום ובמניעתן,
וכן בהכנת תכשירי חיסון למניעת כלבת ואבעבועות שחורות.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914הוחמר מאוד מצב התושבים .החקלאות נפגעה
משמעותית בתקופת המלחמה ,ולעיר הגיעה כמות מצומצמת של מזון באיכות ירודה .בו בזמן
106
