Page 99 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 99
בסוף חודש יוני הגיעה אל חופי יפו ספינה מאלכסנדריה .נוסעי הספינה הושמו בהסגר בקרבת החוף.
יתכן שחלק מיושבי ההסגר הצליחו להימלט ליפו ,משום שכמה ימים לאחר עגינתם התפרצה הכולרה
ביפו ויושבי ההסגר היו הראשונים לחלות 11.מדי יום מתו ביפו עשרות אנשים .למעלה מ 5000-איש
נמלטו ממנה תוך ימים ספורים והותירו מאחוריהם גופות מפוזרות בעיר השוממה ולצדי הדרכים12.
הנמל נסגר ונוסעים שהגיעו ירדו לחוף ובזזו את העיר הנטושה מאימת המחלה .במהלך החודש שבו
השתוללה המגפה ביפו מתו בה כאלף תושבים ,שהיו שביעית מכלל תושבי העיר .בכך הפכה יפו
ליישוב שבו שיעור התמותה היה הגבוה ביותר בארץ .באותה העת התפשטה המגפה לכל הארץ13.
כשם שמחולל הכולרה ואופני מניעתה נשארו בשנת 1865לוטים בערפל ,כך גם על שיטות הטיפול
הרפואי לא הייתה הסכמה .הקהילה הרפואית נחלקה בין המתנגדים למתן נוזלים לחולים ובין
המצדדים בשיטה ,ואפילו נעשו ניסיונות ראשונים למתן עירוי ורידי של נוזלים לגוף .השלשולים,
האופייניים כל כך למחלה ,היו גם הם מקור למחלוקת בין הרופאים .חלקם טענו כי חשוב לתת
חומרים משלשלים כדי לנקז מהגוף את הרעלים ,בעוד אחרים הניחו כי יש לתת לחולים חומרים
עוצרי שלשול כדי לעצור את איבוד הנוזלים .כדי להחליש את העוויתות והשלשולים נהוג היה לתת
אופיום .בציבור רווחה ההנחה כי פחדנות ואופי חלש הם גורמי סיכון לכולרה" :הפחד והדמיון שלוחי
החולירע המה ...ולכן רוב המתים בה בסביבותינו היו נשים ,ואנשים רכי הלב וחזקי הדמיון"14.
פגיעתה של הכולרה בערי הנמל יפו וביירות גרמה לנטישת הערים ולבריחה המונית להרים ואף
לסביבות ירושלים ,מתוך הנחה שאוויר ההרים צח וימנע את התפשטות המגפה .מכיוון שעוני נחשב
לגורם סיכון לכולרה ,דאגה הקהילה דאגה לספק לעניים כמויות מזון גדולות יותר בתקופה זו.
הכולרה 'המזויפת'
החורף שקדם למגפה היה שחון מן הרגיל והותיר את בורות המים בירושלים ריקים כבר בתחילת
הקיץ 15.לנוכח הידיעות על מגפת הכולרה ניסה הממשל למנוע את התפשטותה לירושלים וסגר את
שעריה לכניסת אנשים וסחורות .תושבי ירושלים חיו בעיר המסוגרת בתחושת פחד מפני המגפה
המאיימת לפרוץ את חומותיה16.
במהלך חודש יולי העלו יהודי ירושלים קטורות וסובבו עם דגלים את חומות העיר בטקסים קבליים
שדימו את התמודדותם של בני ישראל עם מגפות בעת מסעם במדבר סיני ,טקסים שנועדו להרחיק
את המגפה 17.באותה עת הוצגה המציאות הקשה בעיר ליהודי התפוצות לצורך גיוס תרומות
מיוחדות .בעיתונות פורסמו מכתבי בקשה לתרומות שהתחרו ביניהם על תיאור מזעזע ככל האפשר
של מציאות החיים בעיר“ :אבל אחינו בני ישראל! חוסו נא! רחמו נא עלינו! [ ]...כי אין יוצא ואין בא,
הכול סגור ומסוגר מחוץ לעיר ואנחנו יושבים בעיר כאסירים .אין לנו בשר ואף לא לחם לשובע ,כי
אימה והסגר ■ 97
