Page 99 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 99

‫בסוף חודש יוני הגיעה אל חופי יפו ספינה מאלכסנדריה‪ .‬נוסעי הספינה הושמו בהסגר בקרבת החוף‪.‬‬
‫יתכן שחלק מיושבי ההסגר הצליחו להימלט ליפו‪ ,‬משום שכמה ימים לאחר עגינתם התפרצה הכולרה‬
‫ביפו ויושבי ההסגר היו הראשונים לחלות‪ 11.‬מדי יום מתו ביפו עשרות אנשים‪ .‬למעלה מ‪ 5000-‬איש‬
‫נמלטו ממנה תוך ימים ספורים והותירו מאחוריהם גופות מפוזרות בעיר השוממה ולצדי הדרכים‪12.‬‬
‫הנמל נסגר ונוסעים שהגיעו ירדו לחוף ובזזו את העיר הנטושה מאימת המחלה‪ .‬במהלך החודש שבו‬
‫השתוללה המגפה ביפו מתו בה כאלף תושבים‪ ,‬שהיו שביעית מכלל תושבי העיר‪ .‬בכך הפכה יפו‬
 ‫ליישוב שבו שיעור התמותה היה הגבוה ביותר בארץ‪ .‬באותה העת התפשטה המגפה לכל הארץ‪13.‬‬

‫כשם שמחולל הכולרה ואופני מניעתה נשארו בשנת ‪ 1865‬לוטים בערפל‪ ,‬כך גם על שיטות הטיפול‬
‫הרפואי לא הייתה הסכמה‪ .‬הקהילה הרפואית נחלקה בין המתנגדים למתן נוזלים לחולים ובין‬
‫המצדדים בשיטה‪ ,‬ואפילו נעשו ניסיונות ראשונים למתן עירוי ורידי של נוזלים לגוף‪ .‬השלשולים‪,‬‬
‫האופייניים כל כך למחלה‪ ,‬היו גם הם מקור למחלוקת בין הרופאים‪ .‬חלקם טענו כי חשוב לתת‬
‫חומרים משלשלים כדי לנקז מהגוף את הרעלים‪ ,‬בעוד אחרים הניחו כי יש לתת לחולים חומרים‬
‫עוצרי שלשול כדי לעצור את איבוד הנוזלים‪ .‬כדי להחליש את העוויתות והשלשולים נהוג היה לתת‬
‫אופיום‪ .‬בציבור רווחה ההנחה כי פחדנות ואופי חלש הם גורמי סיכון לכולרה‪" :‬הפחד והדמיון שלוחי‬

    ‫החולירע המה‪ ...‬ולכן רוב המתים בה בסביבותינו היו נשים‪ ,‬ואנשים רכי הלב וחזקי הדמיון"‪14.‬‬

‫פגיעתה של הכולרה בערי הנמל יפו וביירות גרמה לנטישת הערים ולבריחה המונית להרים ואף‬
‫לסביבות ירושלים‪ ,‬מתוך הנחה שאוויר ההרים צח וימנע את התפשטות המגפה‪ .‬מכיוון שעוני נחשב‬

     ‫לגורם סיכון לכולרה‪ ,‬דאגה הקהילה דאגה לספק לעניים כמויות מזון גדולות יותר בתקופה זו‪.‬‬

                                                       ‫הכולרה 'המזויפת'‬

‫החורף שקדם למגפה היה שחון מן הרגיל והותיר את בורות המים בירושלים ריקים כבר בתחילת‬
‫הקיץ‪ 15.‬לנוכח הידיעות על מגפת הכולרה ניסה הממשל למנוע את התפשטותה לירושלים וסגר את‬
‫שעריה לכניסת אנשים וסחורות‪ .‬תושבי ירושלים חיו בעיר המסוגרת בתחושת פחד מפני המגפה‬

                                                              ‫המאיימת לפרוץ את חומותיה‪16.‬‬

‫במהלך חודש יולי העלו יהודי ירושלים קטורות וסובבו עם דגלים את חומות העיר בטקסים קבליים‬
‫שדימו את התמודדותם של בני ישראל עם מגפות בעת מסעם במדבר סיני‪ ,‬טקסים שנועדו להרחיק‬
‫את המגפה‪ 17.‬באותה עת הוצגה המציאות הקשה בעיר ליהודי התפוצות לצורך גיוס תרומות‬
‫מיוחדות‪ .‬בעיתונות פורסמו מכתבי בקשה לתרומות שהתחרו ביניהם על תיאור מזעזע ככל האפשר‬
‫של מציאות החיים בעיר‪“ :‬אבל אחינו בני ישראל! חוסו נא! רחמו נא עלינו! [‪ ]...‬כי אין יוצא ואין בא‪,‬‬
‫הכול סגור ומסוגר מחוץ לעיר ואנחנו יושבים בעיר כאסירים‪ .‬אין לנו בשר ואף לא לחם לשובע‪ ,‬כי‬

‫אימה והסגר ■ ‪97‬‬
   94   95   96   97   98   99   100   101   102   103   104