Page 97 - ירושלים: גיליון רפואי
P. 97
אימה והסגר*
הופעתה של מגפת הכולרה בירושלים
בשנת הכור”ת ( ,1865תרכ"ו)
דן בראל
בשנת 1865הופיע איום חדש על תושבי הארץ — מגפת הכולרה .הייתה זו מגפה מהחמורות שפגעו
בארץ במחצית השנייה של המאה התשע עשרה ,ומעבר למשבר הבריאותי היא חוללה משבר
פוליטי ,כלכלי וחברתי .בעת שפגעה המגפה בירושלים אירעו בעיר גילויי גבורה ייחודיים ,המציגים
את הקהילה בירושלים כחברה מיוחדת ורגישה לזולת .המגפה הותירה את חותמה על העיר ועל
סביבותיה למשך שנים ארוכות.
תברואה וחולי בירושלים
במשך כל המחצית הראשונה של המאה התשע עשרה היו תנאי התברואה בירושלים ירודים .מאחר
שלא היו בה מערכות לפינוי הביוב והפסולת שהצטברו בעיר ,הייתה ירושלים מזוהמת ומסוכנת
תברואתית .תושבי העיר התמודדו באופן תדיר עם מחסור במי שתייה והסתמכו על בורות מים
שנמצאו בחצרות הבתים ,חלקם מזוהמים .בורות אלה היו הגורם העיקרי לתחלואת זיהומי מעיים.
כמויות גדולות של אשפה נערמו ושימשו מקום קינון ליתושים ולזבובים נושאי מחלות ,ובהן מלריה
ודיזנטריה 1.מקור המידע העיקרי על התחלואה וההיגיינה בירושלים בשנות השישים של המאה
התשע עשרה הוא מאמרו של רופא בית החולים של המיסיון האנגלי ,ד"ר תומס צ'פלין (Chaplin,
.'The Fevers of Jerusalem' ,)1830-1904במאמר זה מתוארים תנאי התברואה הגרועים בעיר,
הרגלי התזונה וההיגיינה הירודים של התושבים הפוגעים בבריאותם ,מאפייני התחלואה ובייחוד
הקדחות למיניהן שבהן לוקים החולים2.
בתחילת שנות השישים של המאה התשע עשרה עמד מניין תושבי העיר על כ ,20,000-מתוכם
9,000-8,000יהודים ,והשאר מחציתם נוצרים ומחציתם מוסלמים 3.התפתחותו המואצת של היישוב
היהודי החמירה את הצפיפות ברובע היהודי .בשנת 1860הקים משה מונטיפיורי את משכנות
שאננים .תנאי החיים בשכונה הראשונה מחוץ לחומות עלו על אלה שבעיר העתיקה והתאפיינו
ברמה תברואתית גבוהה .לעומת תנאי התברואה הקשים שבעיר ,תקנות המגורים בשכונה החדשה
יצרו תנאים סניטריים נאותים .בור שכונתי גדול לאיסוף מי גשמים נבנה ועליו הותקנה משאבת
מים ,לראשונה בירושלים4.
* מאמר זה מבוסס על פרק מספרו של דן בראל ,רוח רעה :מגפות הכולרה והתפתחות הרפואה בארץ-ישראל בשלהי
התקופה העות'מאנית ,ירושלים.2010 ,
אימה והסגר ■ 95