Page 2 - etmol 64

‫העורך‪ :‬שלמה שבא‬ ‫^ עטתוון לתולדות ארעץ ישראל ועטםח ישראל‬
‫מועצת המערכת‪ :‬פרופ׳ שלמה סימונסון‪ ,‬ד״ר שלמה שביט‪,‬‬
‫ד״ר שלמה נצר‪ ,‬פרופ׳ יוסף גורני‬
‫המעצב‪ :‬אדר דריאן‬
‫מינהלה‪ :‬יוסף אלקוני‬
‫המערכת‪ :‬עת־מול‪ ,‬בנין ויקטור ואדראה קרטר‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‬
‫הפצה ומנויים‪ :‬ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪ ,61230‬טלפון ו‪56‬ז‪20‬־‪03‬‬
‫סדר לוחות והדפסה‪ :‬דפוס חדקל בע״מ ‪ -‬תל־אביב‬

‫מנוי לשנה־ ‪ 8000‬ש ק ל‬

‫מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות‬

‫התוכן‬ ‫שירה לשירה מדברת‬

‫בשער‪ .‬ויליאם טרנר הוא אחד הציירים‬ ‫אץ קוצץ ?ן קוצץ ‪ /‬קצוצי לקצץ ‪? /‬דבור קפוצץ ‪ /‬ךצוצי לרצץ ‪ /‬לץ ?בוא‬
‫ללוצץ ‪ /‬פלץ וגחלוצץ ‪? /‬עץ קחצצים לחצץ ‪? /‬גץ על צפור לגצץ‬
‫הגדולים של המאה ה־‪ ;19‬מעודו לא היה‬
‫אלו הן שורות הפתיחה לפיוט מאת אלעזר‬
‫בארץ‪ ,‬אבל הוא צייר אותה‪ ...‬כמנהג אותו‬ ‫| בירבי קליר‪ ,‬שחי במאות הראשונות לאחר‬
‫‪ j‬החורבן בארץ־־ישראל‪ .‬פתיחה זו מורכבת‬
‫זמן צייר‪ ,‬לפי רישומים של נוסעים שחזרו‬
‫ן מעשרים־ושחים מלים שבהן שלושים אותיות‬
‫מארץ־ישראל‪ ,‬תמונות בצבעי־מים של‬ ‫צד״י‪ .‬המשכילים העברים של המאה הקןדמת‬
‫ליגלגו הרבה על שורות אלה‪ ,‬כמו על כל‬
‫מקומות שונים בארץ‪ .‬לפי תמונות אלו‬ ‫הפיוטים הארצישראלים מאותה תקופה‪,‬‬
‫ואפילו ביאליק תיאר אותן כ״חצץ של אץ‬
‫נעשו תחריטים ובשנת ‪ 1836‬הם יצאו‬ ‫קוצץ״‪ .‬פירושן של אותן שורות הוא‪ :‬מיהר‬
‫רשע בן רשע‪ ,‬גדכאיי לדכא‪ ,‬בדברי בלע מוכים‬
‫טרגר‬ ‫באלבום מהודר‪ .‬בעמודים ‪ 5-3‬כותב ד״ר‬ ‫‪ I‬להכות‪ .‬הרשע‪ ,‬בבואו לעשות מעשי רשע‪,‬‬
‫ן נתפלץ וגעשה בו מעשה רשעות‪ ,‬כשיעץ לירות‬
‫מרדכי עומר על ציורים אלו; בשער מופיע‬ ‫חצים בחילות ישראל היורים בחצים‪ ,‬וכמו‬

‫רישום והציור של טרנר שנעשה לפי רישום‬ ‫^ עיט לעוט על היוגה התמה‪.‬‬
‫יוסף יהלום שבימים אלה נתפרסם ספרו ״שפת השיר של הפיוט הארץ־‬
‫זה‪ .‬ד״ר עומר הוא גם שערך תערוכה של ציורי טרנר והתחרי־‬ ‫ישראלי הקדום״ מציין‪ ,‬כי כיום לא היינו מלגלגים על פיוט זה‪ .‬הוא מצטט‬
‫את דבריו של החוקר מנחם זולאי שאמר‪ ,‬כי אילו קם אלעזר בירבי קליד‬
‫טים במוזיאון ישראל • שולמית לסקוב מגוללת פרשה‬ ‫מקברו ורואה את מעשי הלהטים שעושה אלתרמן בשיריו‪ ,‬היה מוצא נחמה‬

‫מעניינת בתולדות הארץ‪ :‬הברון רוטשילד מוציא את המוש­‬ ‫בעלבונות שהטיחו בו‪.‬‬
‫משכילי המאה הקודמת וראשית המאה שלנו זיאלו בפיוטים הארצישראלים‬
‫בות מרשותו‪ ,‬החקלאים וחובבי‪-‬ציון חוששים לעתיד‪ .‬משל­‬ ‫הקדומים מאחר שהם טענו‪ ,‬כי מחבריהם שיבשו ועיוותו את הלשון בצורה‬
‫בלתי אפשרית‪ .‬כיום משאנחנו מכירים את השירה המודרנית אנחנו יודעים כי‬
‫חות יוצאות לרוטשילד והוא מתעקש‪ .‬אחד‪-‬העם נעלב )בעמו­‬ ‫זהו חלק ממהות השיר‪ .‬השירה מחפשת אחרי מילים‪ ,‬שורות‪ ,‬דימויים וחרחים‬
‫חדשים‪ ,‬בלתי ידועים ובלתי מובנים‪ .‬אפשר להשתמש במילים שיצאו‬
‫דים ‪ • [8-6‬על משורר מארץ‪-‬ישראל לפני כ‪ 1400-‬שנה כותב‬ ‫משימוש‪ ,‬אפשר ליצור מילים חדשות‪ .‬ההבנה והפירוש לא הם שקובעים את‬

‫)בעמודים ‪ (11-9‬פרופ׳ צבי מאיר רביגוביץ‪ .‬גם המאמר בעמוד‬ ‫ערכה של היצירה‪ .‬יש בה תחושה‪ ,‬קצב‪ ,‬מחיקה‪ ,‬קולות ודימויים‪.‬‬
‫בחוברת זו כותב פרופ׳ צבי מאיר רבינוביץ על יניי רבם של הפייטנים‪ .‬בימים‬
‫זה מוקדש לאותם פייטנים מופלאים • ג׳מל פחה‪ ,‬המושל‬ ‫אלו יצא לאור‪ ,‬בהוצאת מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬ספרו ״מחזור‬
‫פיוטי רבי יניי לתורה ולמועדים״‪ .‬יש בו מאוח שירים של יניי‪ ,‬בן המאה‬
‫התורכי של ארץ‪-‬ישראל במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הוא איש‬ ‫הששית לספירה‪ ,‬שנתגלו בגניזה של קהיר‪ .‬פיוטים אלה לפרשיות המקרא‬
‫נכתבו כדי לשוררם בתפילה‪ ,‬בשעת ה״שמונה עשרה״ והמחבר ביקש לשורר‬
‫מסתורי‪ ,‬הוא מקובל כאיש רע ואכזר ובכל זאת‪ ,‬ידועים‬ ‫אח כאבי עמו ויסוריו ולהוכיח גם את יכולתו וכשרונו וכדי להגיע לביטוי‬
‫עמוק יותר השתמש יגיי‪ ,‬כמו הפייטנים האחרים בגי דורו‪ ,‬בצורות ביטוי לא‬
‫נסיונות שלו להתקרבות לישוב היהודי‪ .‬חיים רון מגלה צד לא‬ ‫ידועות ולא מוכרות‪ ,‬שינה מילים ושיחק בהן‪ ,‬הגביר קצב והשתמש בביטויים‬

‫ידוע שלו ‪ -‬שמירת עתיקות‪ ,‬בעמודים ‪ • 13-12‬שמעון‬ ‫ומילים קדומים או בחלקם או ברמזים שוגים‪.‬‬

‫דובנוב‪ ,‬ההיסטוריון הנודע של תולדות היהודים‪ ,‬יכול היה‬ ‫חלק מפיוטיו של יניי‪ ,‬אף־על־פי שמטרתם ללוות את פרשיות התורה והם‬
‫משמשים כתפילה ‪ -‬הרי בעיני בן דורנו הקורא בהם היום הם גם שירים יפים‬
‫להימלט‪ ,‬אבל סירב לנטוש את אחיו‪ .‬פרופ׳ דב לוין כותב‬
‫ומרתקים ולעתים‪ ,‬אם לא יימסר שם המחבר ומיהו‪ ,‬יהיה נדמה כאילו נכתבו‬
‫)בעמודים ‪ ( 15-14‬על ימיו האחרונים של החוקר הישיש •‬
‫עכשיו‪ ,‬ועדות לכך גם קטעי השירים הנדפסים בגליון זה‪.‬‬
‫ציור ספינה‪ ,‬קריאה ״אדוני הלכנו״ הופיעו על שרידי קיר‬
‫פתאום מתגלה הקשר בין המשוררים שחיו לפני אלף־וחמש מאות שנים‬
‫שנתגלה בבור שמתחת לקבר ישו בירושלים‪ .‬מגן ברושי‬ ‫בגליל ובחופי הכגרת ובין המשוררים החיים בארץ כיום‪ .‬הפייטנים הראשונים‪,‬‬
‫מסביר כיצד הגיעו לשם • פרופ׳ גורית גוברין גילתה גילוי‬ ‫כמו משוררי היום‪ ,‬חיים בארצם‪ ,‬והעברית היא שפה מדוברת וחיה בפיהם‬
‫ובפינו‪ .‬פתאום כמו נעלמות השנים הרבות‪ .‬אתה מרגיש את הרקע המשותף‪,‬‬
‫חשוב בתולדות העתונות בארץ‪ :‬עתון חדשות שיצא לאור רק‬ ‫אח השמים והארץ והסביבה‪ ,‬שיצרו את הפיוטים הקדומים ואת שירי היום‬

‫‪ 3‬ימים בשנת ‪ ,1910‬ובעתון ‪ -‬סיפור לא ידוע של ש״י עגנון‬ ‫הטובים‪ .‬משוררים כותבים והזמן כמו איננו ושירה לשירה אומרת שירה‪.‬‬

‫)בעמודים ‪ • (20-18‬דן יהב מספר על בניה מיוחדת לתל‪-‬אביב‬

‫‪ -‬מעונות העובדים • על גילגוליו ומפעלו של שליח מצפת‬

‫בסוף המאה ה־‪ 18‬לבוכרה ‪ -‬כותב עזריה לוי בעמודים ‪23-22‬‬

‫• ובעמוד אחרון‪ :‬כיצד נעשתה חנוכיה ממנורה אוקראינית‪,‬‬

‫פעמון מנפאל‪ ,‬ודגם מקדש מבורמה‪ ,‬ועוד גילגולים של‬

‫תשמישי‪-‬קדושה‪ .‬מתוך תערוכה שהיתה במוזיאון ישדאל‪.‬‬

‫אוצרת התערוכה היתה איריס פישוף‪.‬‬

‫עחמול‬

‫לידידיך ולבני משפחתך‬

‫שלח שיק ע״ס ‪ 8000‬שקל למערכת עחמול‬
‫)ת‪.‬ד‪ - 23078 .‬תל־אביב ‪(61230‬‬