Page 7 - etmol 64
P. 7
מאד לומר לאיכרים ,שלא רצה להשמי קומרוב מואדי-אל-חאנין)נם ציונה(. הפועלים שתוקמנה.
עם בנוכחות אחרים. למשלחת הוכן תזכיר שבו נמתחה משלחת בת ארבעה ממנהיגי הפוע
ביקורת קשה על הנהגת המושבות עד- לים כיוונה את בואה לפאריס לימי
״חיים עירוניים״ כה על-ידי פקידי הברון .נאמר בו גם כן ההתכנסות של יק״א לאסיפה כללית
כי עם ההעברה ליק״א לא שונה המצב בנובמבר .1900מפח נפשם היה גדול.
עם שליחי החובבים נפגש פעמיים. לטובה וכל מה שעשתה החברה היה רוטשילד סירב להיפגש אתם ואילו
בפעם הראשונה הגישו לו את התזכיר צימצום הפקידות וקיצוץ בתקציב .גם ראשי יק״א שהואילו לקבלם ,לא
בצורה מקוצרת והשמיטו מתוכו את כל על הגופים המיישבים האחרים בארץ השמיעום דברי ניחומים .באופן בלתי־
העובדות שהובאו בו כדי להוכיח עד לא פסחה הביקורת שהרי ,כאמור ,לא מחייב נאמר להם שיעדיפום על פני
כמה רעה השיטה שננקטה עד-כה היתה גם מושבה אחת שהגיעה לעצמ הפועלים הערביים! שיבדקו אפשרויות
בהנהלת המושבות .לפיכך עדיין לא אות ומכאן המסקנה שהסכומים העצו לספק להם תעסוקה במלאכה ותעשיה:
הגיע כעסו לשיא .״גם אני״ -אמר מים שהוציאו על ההתיישבות לא נוצלו שאם תמצא חברה פרטית אשר תהייה
לשליחים ,״מביט על הישוב כעל דבר כראוי וניתן היה לבסס בהוצאה הגדולה מוכנה לסייע להם ,תתן יק״א את חלקה
לאומי ולא כעל דבר פרטי .חפצתי להו הזאת את המושבות על יסודות כלכליים במבצע כפל־כפליים .כן הביאה יק״א
כיח כי גם היהודים מוכשרים הם לעבו בריאים .דבר זה ,כך נטען בתזכיר ,היה בחשבון הקמת חוות ,דוגמת סג׳רה,
דה .אך לדאבוני הדבר אינו כן״ .כאן אפשרי לו עוררו את יוזמת המתיישבים להכשרת פועלים .אך כל אלה היו דב
החל להתכעס .״האיכרים״ -טען - ולא היו מדכאים אותה על-ידי רים בעלמא ולא נגעו בעיקר בקשת
״חיים חיים עירוניים ואינם עובדים האפיטרופסות ,כלומר -לו נתנו לאיכ הפועלים :יישוב חלק מהם .איש יק״א,
חוצפה גדולה היא מצידם להרעיש עולם שסרב לקבלם ,כתב אליהם דברים
רים לנהל את ענייניהם בכוחות עצמם. כדרבונות :״הצעותיכם״ -הודיעם -
נגדי .אינני סובל אותם״ ,הוסיף. אשר לפועלים ,נאמר בתזכיר ,הרי ״מטורפות .יעזרו לפועלים ,במידת האפ
לאחר פגישה זו ,שדיכאה את נציגי רוטשילד עצמו הכיר בצורך ליישבם שר ,לעזוב את ארץ-ישראל ,אך לא
החובבים ,הציע אחד-העם לומר ואף ייסד לשם כך את מטולה בשנת יצרו מאומה מלאכותי בארץ זו כדי
לרוטשילד בראיון השני ,״שאם לא תס .1896גם יק״א נטתה לעשות זאת
כים שתהיינה פעולותיך לרוח הלאום, כאשר החלה את עבודתה בארץ באותה להשאירם בה״.
הננו מרשים לעצמנו להביע לך מחאה שנה .אולם עם העברת מושבותיו של שוב הלכו הפועלים בעקבות האיכ
בשם כל הדיליגאציא ]המשלחת[ ולהגיד רוטשילד ליק״א ב 1900-וצימצום רים ופנו לחובבי-ציון ברוסיה בבקשה
לך ,כי מוטב שתתפטר ממנו לגמרי״. העבודה במושבות ,פוטרו למעלה ממא- לפעול למענם אצל הרשויות המיישבות
חברי המשלחת לא קיבלו הצעה זו תים פועלים במקום שייושבו .חובבי- בפאריס ושיגרו משלחת לאסיפת החוב
ואוסישקין ביטא את דעתם באמרו כי ציון מוכנים ,כך נאמר בתזכיר ,להעמיד בים .בינתיים ירדו מן הארץ 145משפ
״יותר טוב שתהיינה עוד מושבות בארץ לרשות ביסוסם של הפועלים על הקרקע חות פועלים ונדרש עתה ליישב רק 103
ישראל במצב כזה מלראות שרק האשכ 200,000פראנק כחלק מן ההון הדרוש
נזים ]הגרמנים הטמפלרים[ מוכשרים לכך .הכוונה היתה ,כפי שבוטאה באסי מבין אלה שנשארו.
לייסד מושבות ולא היהודים״ .שכן, פת החובבים ,שיק״א תשלים את הסכום
אילו היה רוטשילד מגיב על ההתרסה בעוד 800,000פראנק ,אך בתזכיר לא חובבי׳ציון תובעים
ברח אחד״העם ,בהסרת התמיכה מן נאמר במפורש לכמה כסף מצפים
המושבות ,לא היה להן במי להעזר, מיק״א .אולי קיוו שאם לא יוזכר סכום אסיפת חובבי-ציון התקיימה ב8-
הואיל ולחובבי-ציון לא היו אמצעים מסוים תתן החברה יותר ואולי חששו במארס 1901ולאחר שנדון בה המצב
לתמוך בהן אפילו במעט .משהוחלט שהחברה החשובה תראה בנקיבת הס בארץ מכל בחינותיו ,הוחלט לשגר
לנקוט אצל רוטשילד עמדה מתונה סרב לפאריס משלחת שישתתפו בה נציגי
אחד-העם להיות דובר המשלחת ,כפי כום משום תכתיב והדבר יקומם אותה. חובבי-ציון ,נציגי הפועלים ונציגי
שנקבע קודם ,ורק בקושי הסכים להצ הדרישה המכרעת של חובבי ציון האיכרים .באותה אסיפה הוחלט גם מה
טרף אליה וללכת לראיון השני .שתי מרוטשילד ומיק״א היתה ,כפי שנרשמה יידרשו רוטשילד ואנשי יק״א לעשות:
שעות לפני פגישה זו שלחו לברון את בתזכיר ,סילוק הגורם העיקרי למצב לבטל את החסות על המושבות ,למנוע
התזכיר המלא שעליו חתמו גם נציגי הביש -ביטול האפיטרופסות ומתן את הירידה מן הארץ הן של איכרים ,הן
חובבי-ציון וגם נציגי האיכרים והפוע של פועלים; להעביר לידי האיכרים
עצמאות למתיישבים. והפועלים את הכסף שנועד לביסוסם
לים. באותה אסיפה הרהיבו הדוברים עוז תוך השגחת נותני הכסף על-כך שיוצא
חתימת האיכרים העלתה את חמתו להמליץ על צעדים קיצוניים במקרה אך ורק לצורך זה :להקים בארץ ועדה
של הנדיב-הידוע להשחית ,בקבלו את שהפריסאים ידחו את ההצעות .אם דרי שישבו בה נציגיהם של יק״א ,חובבי
השליחים כשהוא מחזיק את התזכיר שה תקיפה בשיחה פנים אל פנים לא ציון ,איכרים ופועלים ,אשר תלמד את
בידיו הרועדות צעק :״איך הרשו לעצ תועיל -תגוים דעת הקהל על-ידי מח המצב ותתווה דרך לפעולה; עד שתסיק
מם האיכרים לחתום על הממורנדום אות פומביות ,בעיקר בדרך של אסיפות הוועדה את מסקנותיה ,ידאגו נותני
]תזכיר[ ------הכל שלי ,אני נותן כסף המוניות .בחודש מאי 1901יצאו השלי הכסף לכך שמצב האיכרים והפועלים
ואנהל את הדבר כרוחי ומי שלא ישר לא יורע .נותן הכסף העיקרי היה ,כמו
בעיניו יכול לצאת .אין רשות לשום חים לפאריס. בן ,יק״א .סכום קטן ,קטן עד אין ערוך,
חברה להתערב.״ וכאן הוסיף בנימה מעשהו הראשון של רוטשילד לקראת
רכה מעט יותר :״אף כי אכבד את המפגש היה להפריד בין נציגי חובבי- ניתן על ידי חובבי-ציון.
חובבי-ציון מרוסיה כי פעלו הרבה בהי- ציון לבין נציגי האיכרים )הפועלים לא במשלחת השתתפו שמונה חובבי-
שוב.״ ושוב הטיח האשמות כבדות נתקבלו על-ידו כלל('ולפגוש בל קבוצה ציון וציונים וביניהם אחד-העם ומנחם
באיכרים ,שרוצים לסחור ביין ולא לע בנפרד .לפי דעת אחד-העם ,עשה זאת אוסישקין; חמישה איכרים וביניהם
בוד ,שהם עצלים ,אוהבי מותרות .אם הברון משום שרצה להדגיש בזה משה סמילנסקי מרחובות ומנשה
האיכרים רוצים בחופש ,קרא ,ישלמו לו שהאחרונים אינם אנשים חופשיים מאירוביץ מראשון-לציון)נמנה עם רא
את המגיע לו מהם ויהיו חופשיים .ומלה כנציגי חובבי-ציון ,ואינם רשאים לדבר שוני הביל״ויים( :שני פועלים -אפרים
טובה-מרירה לחובבים :״הנני הולך יד- אליו כבני־חורין .אך מסתבר שהיתה צבי חרל״פ מרחובות ואפרים יהודה
לברון כוונה אחרת :היו לו דברים קשים