Page 12 - etmol 64
P. 12
ד״ר ת .ויגנד ,לשרת במפקדתו בדרגת
סרן ,ומינה אותו כאחראי על העתיקות
באיזור שלטונו הנרחב.
אלבום מהודר
המנהל הגרמני ערך סיורים בעתיקות שומר
הנודעות של האיזור ,אולם לא הספיק ג׳מל פחה מבקר ב׳׳בצלאל״הע תיקו ת
לעשות הרבה בשטח זה .באוקטובר של
שנת - 1917חלקה הגדול של ארץ- כאנשי השלטון התורכי האחרים, אחמד ג׳מל פחה היה מפקד הארמיה
ישראל כבר היה כבוש בידי האנגלים - התנהג באכזריות כלפי הערבים ,שביט הרביעית התורכית ומושל כללי בארץ־
יצא לאור בגרמניה בצורה מהודרת או רגשות לאומיים ואישר תליות רבות ישראל ובסוריה במלחמת העולם הרא
מאוד אלבום עתיקות של האיזור ובו בחוצות הערים של עריקים ושל סוכנים שונה .מקובל ,כי היה אכזר והתנהג ביד
מאה צילומים ,רובם נעשו על-ידי הצלם קשה עם תושבי הארץ .אולם יש לציין,
לרסן ,מלווים בהסברים ובהקדמה של אנגלים. כי ג׳מל פחה ,שהיה בעל חינוך צרפתי
ג׳מל פחה וד״ר ויגנד בגרמנית ובתור- ג׳מל פחה הקדיש תשומת לב גם גבוה ,ניסה להתקרב ליישוב היהודי,
כית .שם האלבום הוא :״מונומנטים לעניינים תרבותיים ובין השאר הזמין ביקר במוסדות יהודים ,בעיר תל׳אביב,
עתיקים מסוריה ,ארץ-ישראל וערב- את מנהל המוזיאון המלכותי בברלין, סייר ב״בצלאל״ ,ביקר במושבות ונתן
המערבית -יצא לאור בהוראת אחמד לראשון-לציון מתנה נדיבה -את אד
ג׳מל פחה״ .הקדמתו של ג׳מל פחה יש מות החול הממשלתיות שהשתרעו
בה עניין רב ,וטיעוניו טובים עד היום מהמושבה ועד הים .האדמות שעליהן
נבנית כיום -שבעים שנה מאוחר יותר
לשמירה על העתיקות.
כתב מושל ארץ-ישראל התורבי; -ראשון-לציון החדשה.
״כמפקד הארמיה העותמנית הרבי יש הטוענים ,כי ג׳מל פחה קיווה כי
עית ,שתחומה משתרע מבוזנטי בהררי שעל-ידי קשריו עם היהודים יצליח
תאורוס ועד למדבר חיג׳ז ,היתה לי להתקרב למעצמות המערב ולעשות
ההזדמנות ללמוד את הצרכים של חבלי- שלום נפרד עם האנגלים והצרפתים.
ארץ חשובים אלה של ארצי ולנקוט ב ,1917-בשעה שהחזית התקרבה לתל-
נוהלי-ממשל מתאימים .אלו כללו גם אביב ,הוא ציווה לגרש את תושבי
את הדאגה למונומנטים אמנותיים עתי העיר ,אבל היה רגיש לתגובות היהוד
יות ברחבי העולם ועזר למגורשים
קים והיו כדלקמן: בהקצבה כספית .מצויים גם סיפורים
.1יצירת תחנת פיקוח לשמירה על רבים על משפחות יהודיות במצוקה
ששלחו אליו ,בזמן ביקוריו ביישובים,
העתיקות. את ילדיהן ,כדי לבקש עזרה ,והוא נענה
.2מניעת הקמת בניינים חדשים להם לעתים .בכל אופן ,יש לציין ,כי
בתוך העתיקות וסביבתן .ניקוי החור
בות ואיסור על האוכלוסיה להשתמש
באבני החורבות כחומר בניה.
.3שיפור דרכי-הגישה אל אתרי
העתיקות והקמת אכסניות לידן כדי
להקל על ביקורם של אזרחים וזרים.
.4איסוף עתיקות בתוך האיזור הצב
אי.״
ג׳מל פחה כותב ,כי כדי לבצע תכנית
טבריה על חוף הכנרת
2ו
