Page 14 - etmol 64
P. 14
לא אעזוב
אמעתט״הצאן
מאת דב לוין
בימיו האחרונים קיבל
ההיסטוריון שמעון דובנוב הצעה
לנסוע לארצות־הברית או לארץ־
ישראל ,הוא סירב לעזוב את
אחיו אתם עשה את כל חייו
דובנוב הסתייג כל חייו מהמחנה בעיתונים שונים בכל העולם ,וכן השת היה זה כחצי שנה לפני הרצחו .שמ
הקומוניסטי והשליטים החדשים תף באירועים תרבותייס-חברתיים של עון דובנוב ,מחשובי ההיסטוריונים
הרחיקוהו מכל פעילות והכריזו כ׳׳בלתי הקהילה בריגה ושל מקומות סמוכים היהודים ,נמצא אז בריגה שבלטביה
כשר״ את ספר ההיסטוריה שחיבר כמו וילנה וקובנה .בשנים האחרונות שהיתה אז בשטח הכיבוש הרוסי .הגר
למען בתי-הספר היהודים .באותו זמן לחייו אף הוסיף גם כרך י״א להיסטוריה מנים התכוננו למלחמה ברוסיה והסכנה
ציינו במקומות שונים בעולם את יום שלו .כל אותו זמן עמד 1קשר הדוק עם עמדה בשער! היהודים לא ידעו מה
הולדתו השמונים ,אבל הוא עצמו חי ידידיו ומוקיריו ברחב העולם ועם יקרה ,ואף-על-פי-כן ,היתה דאגתו של
בבדידות .לידידו יוסף מייזל שחי דובנוב לארץ-ישראל .באחד ממכתביו
בירושלים הוא כתב :״מכתבך הגיע היסטוריונים וחוקרים. האחרונים מחודש מאי 1941כותב
לידי וכמו כל מכתב הבא ממרחקים ,היה כשפרצה מלחמת העולם השניה והי- ההיסטוריון בן ה 8!-לידידה בארץ-
זה מאורע חשוב בחיי איש סגור בכלא תה סכנה כי לטביה תיכבש על-ידי הרו
של אירופה המוקפת גדרי מלחמה... סים או הגרמנים ,שלחו לו מוקיריו ישראל:
מובדלים אנו ממקור חיינו הרוחניים... בארצות-הברית רשיון-כניסה לשם וכן ״בשבועות האחרונים דואגים אנו
עתונים מחוץ לארץ אינם מגיעים כאן קיבל הצעה מארץ-ישראל לעלות אליה. מאוד לגורל ארצנו ,שרעש המלחמה
ואנו יודעים מכל הנעשה כאן רק אחת הוצע לו גם לעבור לשוודיה הנייטרא- הולך וקרב אליה .אבל כולנו מאמינים
לית .דובנוב ,שנטה תחילה לבחור בע שסנחריב הגרמני המחריב את העולם
מאלף״. ליה לארץ-ישראל ,החליט לבסוף ,כי לא יגיע לשערי ציון וגורלו יהיה כגורל
מקומו באחרית ימיו עם אחיו היהודים
גורל הארכיון בגולה שם עשה את כל חייו כדי לסבול סנחריב האשורי הקדמון״.
אתם בשעת סכנה .באיגרת ששלח לסו
הוא היה על סף מחסור ושרוי בדאגה פר ולעורך רבניצקי ,שחי בתל-אביב, מברלין לריגה
רבה .אחת מדאגותיו היתה נתונה לגורל בחודש מאי ,1940זמן קצר לפני שנכב
ארכיונו העצום והעשיר ,שאותו הועיד שה לטביה על-ידי הרוסים ,כתב :״ידידי שמונה שנים לפני-כן ,עם עלות הנא
בצוואתו לחלוקה ״בין האוצר הלאומי באמריקה דאגו לשלומי ושלחו לי רשיון צים לשלטון ב ,1933-יצא דובנוב את
בירושלים והארכיון היהודי ייוו׳׳א כניסה לניוארק ,וגם מארץ-ישראל ברלין ,שם עשה יותר מעשרים שנה
באמריקה״ ,הוא חשש ,כי השלטונות קיבלתי הצעה לבוא ולהשתקע בארץ. והתיישב ליד ריגה ,בירת לטביה,
הסובייטים ישימו מכשול לחלוקה זו. משתי ההצעות הייתי בוחר בציון ,אבל
רבה היתה דאגתו אז לגורל בתו סופי בימי הרעש הללו ובגיל השיבה אי- שבאותם ימים היתה עצמאית.
אהרליך ומשפחתה ,שברחו מביתם אפשר לי לעזוב את ׳מעט הצאן׳ באירו הוא המשיך בריגה בעבודתו המדעית
בוורשה ,הגיעו לווילנה ומשם הורשו פה ולנדוד למרחקים לשם בנ ן' בית והציבורית ,ובין היתר הכין לדפוס את
רק הבת והילדים לצאת דרך ברית- חדש .מסתמא נגזר עלי מן השמ ם להי המהדורה הרוסית של ספרו הגדול
המועצות ויפאן לארצות-הברית ,בעוד שאר עם אחי בעמק הבכא״ .ב 17-ביוני ״דברי ימי עם עולם״ ,שנכתב במקורו
אשר הבעל הנריק אהרליך ,ממנהיגיה 1940פלש הצבא האדום ללטביה ותוך ברוסית ,אולם הופיע בשלמותו בתרגום
של מפלגת ה׳׳בונד״ בפולין ,נאסר בידי זמן קצר הפכה מדינה זו למדינה סוביי גרמני ועברי קודם .כן המשיך את כתי
בת האוטוביוגרפיה שלו ״ספר חיי״ בן
טית לכל דבר. שלושת החלקים ,פירסם מאמרים
14