Page 9 - etmol 64

‫יניי ‪ -‬ובם של הפייטנים‬

‫במשך ‪ 1500‬שנה היתה גנוזה יצירתו של פייטן עברי גדול שחי בארץ ישראל‬
‫• ״קרובות״ ־ פיוטים לתפילה שהם ה״אפוס״ של התורה והמועדים‬

‫מאת צבי מאיר רבינוביץ‬

‫שנאתו הלוהטת של הפייטן לאדום תובן על רקע מצבם‬ ‫מחזור יניי ‪ -‬הוא החיבור הגדול בתקופה הביזנטית אחרי‬
‫של יהודי ארץ‪-‬ישראל בתקופת ביזנטיון‪ .‬במאות החמישית‬ ‫התלמוד הירושלמי והמדרשים‪ ,‬שנתחבר בארץ־ישראל‪,‬‬
‫והשישית נמצא היישוב היהודי בארץ במצב של ירידה‬ ‫הכתוב בלשון ובסגנון מקוריים מתוך אהבה לוהטת לארץ־‬
‫מתמדת‪ .‬לתחיקה הביזנטית בענייני היהודים היה קו ברור‪,‬‬ ‫ישראל ולעם ישראל‪ .‬חיבור זה של רבם של הפייטנים יניי‬
‫בהתאם לתוכניות הכנסייה הנוצרית ‪ -‬״לבודד את היהודים‬ ‫‪ -‬הוא ה״אפוס״ של התורה והמועדים‪ ,‬יצירת מופת בשירה‬
‫בתוך החברה‪ .‬לעצור את התפשטותם‪ ,‬להנמיך את שיעור‬ ‫ובפיוט‪ ,‬בהלכה ובאגדה‪ ,‬שנעלמה ונשכחה עם הזמן‪ .‬אלף־‬
‫קומתם‪ ,‬ולבסוף לדכא את היהדות לגמרי‪ ,‬על‪-‬ידי ביטול‬ ‫וחמש שנה חיכתה יצירתו של יניי לגילוי‪ .‬רבנו גרשום‬
‫אירגונה המרכזי והמקומי‪ ,‬מקור כוחה״)מ‪ .‬אבי‪-‬יונה בספרו‬ ‫מאור הגולה מכתירו כ״אחד החכמים הראשונים״‪ ,‬ש״פייט‬
‫״בימי רומא וביזנטיון״(‪ .‬מטעם זה נשללה מן היהודים‬ ‫קרובות לכל סדר וסדר של השנה״‪ .‬אבל רק במאה התשע־‬
‫הזכות לשרת בצבא‪ ,‬לשאת נשק‪ ,‬לכהן במשרות ממשלתיות‬ ‫עשרה הכיר החוקר יום־טוב ליפמן צונץ את חתימת שמו‬
‫מכובדות ונאסר בעונש מוות כל מעשה גיור של עבדים‬ ‫ב״קרובה״ לשמות י״ב‪ ,‬כט‪ ,‬שארית הפליטה מ״מחזור יניי‬
‫נוצרים‪ .‬ההמונים ערכו פרעות ביהודים והרסו את בתי‪-‬‬
‫הכנסת; מותר היה רק לתקן את הישנים המטים ליפול‪.‬‬ ‫הגדול״‪.‬‬
‫עם פירסום הגניזה החלו שמו ופעלו של הפייטן להתפ­‬
‫דף הגניזה עם פיוט של יניי לבראשית‬ ‫רסם ברבים‪ .‬בראשונה הופיע ספרו של ישראל דוידזון‬
‫״מחזור ינאי״ )ניו״יורק תרע״ט‪ ,(1919-‬שהכיל קרובות‬
‫אחדות לסדר ויקרא‪ .‬אחריו נתפרסמו פיוטים נוספים‪ ,‬והג­‬
‫דיל לעשות מנחם זולאי שפירסם את הספרים ״פיוטי יניי״‬
‫ו״מחקרי יניי״ המכילים כמה מאות פיוטים‪ .‬אחרי הופעת‬
‫ספרי זולאי נתפרסמו שרידים חדשים על‪-‬ידי חוקרים שונים‬
‫ובימים אלו מתפרסם ״מחזור פיוטי יניי״ ובו מאות פיוטים‬

‫חדשים של הפייטן‪.‬‬
‫פיוטים אלו הן ה״קרובות״ )ממקור ‪ -‬קרבן‪ ,‬שכן הן‬
‫תפילות הבאות במקום העלאת קרבנות(‪ ,‬המיועדות לשילוב‬
‫בתפילת ״העמידה״ על‪-‬ידי החזן והן מיוסדות על סדר‪-‬‬
‫הקריאה של התורה‪ ,‬שבארץ‪-‬ישראל נהגו אז לסיים את‬

‫קריאתה במשך שלוש שנים‪.‬‬

‫אין לנו ידיעות על זמנו המדויק של הפייטן ועל חייו‬
‫הפרטיים‪ .‬במרכז פיוטי יניי עומדים‪ :‬עם ישראל‪ ,‬סבלו‬
‫ותקוותו‪ ,‬לא הפרט‪ .‬מתוך ההקדמה לספר האגרון לרב‬
‫סעדיה גאון אנו יודעים שהוא היה ״מן המשוררים הראשו­‬
‫נים״‪ ,‬השני אחרי יוסי בן יוסי‪ .‬הקראי יעקב אלקרקסאני‬
‫מציין שענן‪ ,‬ראש הקראים )בבל‪ ,‬המאה השמינית(‪ ,‬השת­‬
‫מש בפיוטי ייני‪ .‬בין חוקרי הפיוט יש המקדימים את זמנו‬
‫לימי התנאים הראשונים‪ ,‬למאה השלישית ויש המאחרים עד‬
‫המאה השמינית‪ .‬האמת היא באמצע ‪ -‬המאה השישית‬
‫בערך‪ .‬על כך אנו יכולים לעמוד מתוך פיוטיו‪ ,‬שבהם יש‬
‫הרבה חומר על שלטון ״אדום״‪ .‬המצב המדיני והחברתי‬
‫וגורלם של יהודי ארץ‪-‬ישראל בתקופת ביזנטיון משתקפים‬
‫מתוך קרובותיו‪ .‬״אדום״ מסמלת את שלטון רומי‪-‬ביזנטיון‬
‫הנוצרית בספרות העברית שלפני הכיבוש הערבי‪ .‬הסופרים‬
‫שחיו אחרי תקופת הכיבוש מוסיפים את גלות ׳ישמעאל׳‪.‬‬
‫על‪-‬פי‪-‬הרוב יניי מזכיר את ״אדום״‪ .‬פעמיים ■ הוא קוראה‬

‫בשם ״דומה״‪.‬‬