Page 8 - etmol 64

‫ורוחו ‪ -------‬או לי בעוד חמישים שנה‬ ‫ולראש‪-‬פינה‪ ,‬אך ללא תמיכה מתמדת‬ ‫ביד עם החובבים‪ ,‬גם הם עשו שגי­‬
‫נהיה מוכשרים לבנות ישוב לאומי שי­‬ ‫לאיכרים‪ .‬מי שלא יעבוד ולא יחזיק‬ ‫אות‪.‬״ כאן הודה רוטשילד שנכשל‬
‫היה קנין הלאום״‪ .‬לפיכך מצא שיש‬ ‫בפקידים גרועים‪ ,‬עתה גרשם ואנשי‬
‫לעזוב הכל‪ .‬נאמן לדבריו התפטר בו‬ ‫מעמד יסולק‪.‬‬ ‫יק״א ופאריינטי בראשם טובים מהם‪.‬‬
‫במקום מן המשלחת וסילק את עצמו‬ ‫חברי המשלחת עשו מאמצים לקיים‬ ‫ומלות נחמה‪ :‬כבר נתן הוראה לקנות‬
‫מהנהגת חובבי‪-‬ציון שישב בה שתים‬ ‫ישיבה רשמית עם הנהלת יק״א‪ ,‬אך‬ ‫קרקע נוספת למושבות‪ .‬ועל טענת אחד‬
‫זאת לא השיגו‪ .‬כנגד זה ערכו עם כמה‬ ‫הנציגים‪ ,‬כי הפקידות משחיתה‪ ,‬השיב‬
‫עשרה שנה‪.‬‬ ‫מראשי החברה פגישות בלתי‪-‬רשמיות‬ ‫הברון‪ ,‬כי מתפרצים הם לדלת פתוחה‬
‫כעבור זמן לא רב פירסם מאמר על‬ ‫ובהן הביעו אנשי יק״א התנגדות מוח­‬ ‫שהרי כבר ניתן החופש לאיכרים‪ ,‬יש‬
‫אותה פרשה אשר כבר בשמו מתבטאים‬ ‫לטת לכך שהנהגת הפעולה בשדה‬ ‫להם ועדים במושבות וגם בתי־הספר‬
‫רגשי העלבון שחש‪ :‬״שלוחי עם עני״‪.‬‬ ‫ושאר מוסדות ציבור נמסרו לידיהם‪.‬‬
‫כאן פיתח את הרעיון שהביע לפני‬ ‫ההתיישבות תופקד בידי המתיישבים‪.‬‬ ‫אשר לפועלים‪ ,‬שהם ״החומר היותר‬
‫המשלחת ושכבר הזכרנוהו‪ .‬השליחים‪,‬‬ ‫למעשה נדחו כמעט כל הדרישות של‬ ‫טוב״‪ ,‬יש לו רעיון‪ :‬ימסור להם חלקות‬
‫כתב עתה‪ ,‬צריכים היו לומר לרוטשילד‬ ‫המשלחת בנוגע למושבות‪ ,‬אבל מדברי­‬ ‫מאדמתו בחורן כשיסתדרו העניינים‬
‫כי גם אם הם נציגים של עם עני שאין‬ ‫הם של אנשי יק״א עלה‪ ,‬שעקרונית אין‬ ‫הפורמאליים עם השלטונות התורכיים‪.‬‬
‫בכוחו לקיים מושבות‪ ,‬ואילו הוא‪,‬‬ ‫הם מתנגדים לכמה מהנחות היסוד שלה‪.‬‬ ‫כמה מחברי המשלחת התריסו פה ושם‬
‫הנדיב‪ ,‬יש לו הון לעשות זאת‪ ,‬הרי‬ ‫יק״א עמדה עתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬להקים מוש­‬ ‫בשפה רפה‪ ,‬אך ממחאה של ממש היו‬
‫כמוהם כמוהו שותפים הם לאותו עם‬ ‫בות חדשות בגליל‪-‬התחתון )יבנאל‪,‬‬ ‫רחוקים מאד והם יצאו מן הראיון‬
‫ולאותו מפעל ואם בעל‪-‬ההון מבקש‬ ‫כפר‪-‬תבור‪ ,‬מנחמיה‪ ,‬סג׳רה ובית‪-‬גן(‬
‫לנהל את העניין של העם כראוי‪ ,‬עליו‬ ‫והיא הודיעה שהללו יווסדו למען‬ ‫בבושת־פנים ובהרגשת עלבון עמוקה‪.‬‬
‫להיוועץ בדעת אלה שיודעים טוב ממנו‬ ‫מתיישבים הנפלטים מן הישובים הוותי­‬ ‫במשלחת מארץ־ישראל שהתייצבה‬
‫כיצד לפעול‪ .‬ואם רצונו להנהיג הבל‬ ‫קים ובכך תימנע ירידתם מן הארץ‪ .‬היא‬ ‫לפני רוטשילד לא השתתפו נציגי הפוע­‬
‫לפי ראות עיניו בלבד‪ ,‬יש לוותר על כל‬ ‫גם הצהירה שתחתור לעצמאותם של‬ ‫לים )שכאמור לא נתקבלו כלל על ידו(‬
‫הטובה שהוא משפיע ולומר לו ״לא‬ ‫הישובים שכן ״הדבר הזה מוטל כחוב‬ ‫אלא האיכרים בלבד‪ .‬הברון קיבל את‬
‫של כבוד על חברת יק״א״‪ .‬אבל‪ ,‬טענה‪,‬‬ ‫פניהם בבוז מופגן והניח להם לעמוד על‬
‫מעוקצך ולא מדובשך״‪.‬‬ ‫אין כל אפשרות לערוך רפורמות במוש­‬ ‫רגליהם כל משך הראיון אתם‪ .‬בעצם‬
‫על הרגשתו הפרטית באותו מעמד‬ ‫בות הוותיקות‪ ,‬עתה‪ ,‬במצבן הנוכחי‪.‬‬ ‫אמר להם אותם דברים שהשמיע לנציגי‬
‫כתב לאחד מידידיו‪ ,‬כי ״מיום שאני‬ ‫הדבר הממשי היחיד שהושג בכל זאת‪,‬‬ ‫החובבים‪ ,‬אך התבטא ביתר חריפות‬
‫עוסק בצרכי ציבור לא היה לי שברון‬ ‫היתה הבטחתו של רוטשילד להוסיף‬ ‫ובצורה מעליבה‪ .‬הוא שמח לראותם‬
‫לב ורפיון רוח כבעת הזאת‪ ,‬אחרי ראו­‬ ‫בפאריס‪ ,‬התגרה בהם‪ ,‬כי הדבר מוכיח‬
‫תי בפאריז מי הם שרי‪-‬צבאותינו הגבו‪-‬‬ ‫קרקע למושבות קיימות‪.‬‬ ‫שיש להם כסף במידה מספקת להוצאות‬
‫אשר לפועלים‪ ,‬לא שינתה יק״א‬ ‫נסיעה‪ ,‬כסף שראוי היה להשקיעו‬
‫רים מאחורי התנור‪.‬״‬ ‫בהרבה ממה שאמרה לנציגיהם כאשר‬ ‫בעניינים חשובים יותר‪ .‬והמשיך לגופו‬
‫אחרי פרישת אחד‪-‬העם התדפקה‬ ‫הופיעו לפניה בפאריס בסוף ‪1900‬‬ ‫של עניין‪ :‬את הכסף שנתן להם ביזבזו‬
‫המשלחת על דלתותיהם של ראשי יק״א‬ ‫בדבר העדפתם על פני פועלים ערביים‪,‬‬ ‫מתוך קלות ראש לצרכי יום‪-‬יום ‪ -‬על‬
‫והתפזרה‪ .‬לפני‪-‬כן החליטה לפרסם סקי­‬ ‫והעסקתם בחוות‪ ,‬בתעשייה ובמלאכה‪.‬‬ ‫בתים מהודרים ותלבשות מפוארות‪ ,‬בלי‬
‫רה על הפרשה )סקירה מרוככת מאד(‬ ‫היא הודיעה חד וחלק למשלחת החוב­‬ ‫לחשוב על העתיד‪ .‬במקום שיעבדו הם‬
‫ואת הפרוטוקולים של ישיבותיה‪.‬‬ ‫בים שלא תוכל להשתדל בדבר‬ ‫ונשיהם וטפם‪ ,‬הם מעסיקים ערבים‪.‬‬
‫פרוטוקולים אלה‪ ,‬שהופיעו בעתון ״המ­‬ ‫הישארותם של הפועלים בארץ למעלה‬ ‫עצלים הם ואינם רוצים לעבוד אלא‬
‫ליץ״‪ ,‬סיפקו לנו חלק מן הפרטים על‬ ‫ממה שירשו התנאים הכלכליים‬ ‫לסחור ביין‪ ,‬אך סוחרים יהודיים יש די‬
‫חליפת הדברים בין השליחים לנגידים‪.‬‬ ‫הנוכחיים‪ .‬ליישבם אינה מוכנה אפילו‬ ‫והותר והרי כל מטרת ההתיישבות‬
‫אך לא רק הם‪ .‬רוטשילד הודיע לאיכ­‬ ‫בחורן‪ ,‬על האדמות שרוטשילד היה‬ ‫בארץ‪-‬ישראל היא להפנות יהודים‬
‫רים‪ ,‬שאת נאומו לפניהם יעביר‬ ‫מוכן להעמיד לרשותם‪ .‬הפועלים יצאו‬ ‫לעבודות מבריאות ולא למסחר‪ .‬יניחו‬
‫לפאריינטי בארץ‪-‬ישראל למען יידעו‬ ‫לבסוף מקופחים מכל הבחינות‪ ,‬שהרי‬ ‫נא את סחר היין למומחים ויתנו דעתם‬
‫המתיישבים שם עניין לאשורו ולא יסמ­‬ ‫הם לא רצו לא מלאכה ולא הכשרה‬ ‫לכרמיהם‪ ,‬שבהם אינם מציגים כמעט‬
‫כו על סיפורים מיופים שישמיעו להם‬ ‫והעסקה בחוות דוגמת סג׳רה‪ ,‬כי אם‬ ‫את כף רגלם‪ .‬בחופש הם רוצים‪ ,‬בחופש‬
‫השליחים‪ .‬כך עשה ומתוך נאום זה‪,‬‬ ‫על חשבונו! אם כן‪ ,‬יידעו נא‪ ,‬כי יק״א‬
‫הגנוז בארץ‪ ,‬השלמנו את מה שהחסירו‬ ‫התיישבות‪.‬‬ ‫לא תפקיד לעולם את כספיה בידיהם ולא‬
‫תשמש להם אף היא פרה חולבת כפי‬
‫הפרוטוקולים של משלחת חובבי‪-‬ציון‪.‬‬ ‫אחד״העם נפגע‬
‫עברו שנים לא מעטות עד שהתברר‪,‬‬ ‫שהיה הוא‪.‬‬
‫כי יק״א אכן עלתה על הדרך הנכונה‬ ‫חברי המשלחת של חובבי‪-‬ציון חשו‬ ‫רוטשילד לא נתן לאיש מן המשלחת‬
‫והעמידה את המושבות על רגליהן‬ ‫עצמם מוכים לא רק מבחינה מעשית‬ ‫לומר דבר במשך נאומו ורק כשסיים‬
‫ואפילו אחד‪-‬העם הודה בכך כאשר ביקר‬ ‫אלא גם מבחינה מוסרית‪ .‬לא זו בלבד‬ ‫התיר למאירוביץ להגיד כמה מלים‬
‫בארץ בשנת ‪ .1911‬וכך כתב במאמרו‪:‬‬ ‫שראו מצד הנציגים הפאריסאיים חוסר‬ ‫והלה השמיע ברוח נמוכה‪ ,‬כי כל כוו­‬
‫״סך הכל״‪ :‬״במשך השנים שעברו מאז‬ ‫אמון מוחלט כלפי האיכרים‪ .‬הם גם‬ ‫נתם של האיכרים לא היתה אלא לסייע‬
‫]ביקורו בארץ בארץ ישראל ב‪[1900-‬‬ ‫נתבזו בעיני עצמם כאשר ניצבו לפני‬ ‫להשגת המטרה המבוקשת המקובלת על‬
‫עשו האפיטרופסים ‪ -‬צריך להודות על‬ ‫הברון כעניים בפתח ולא עמדה בהם‬ ‫הברון ועל האיכרים כאחד‪ .‬רצונם להח­‬
‫האמת ־ כל מה שהיה ביכלתם לתקן‬ ‫הרוח להתריס נגדו באומץ כשווים לו‪,‬‬ ‫זיר לרוטשילד מעט מעט את חובם לו‪.‬‬
‫קלקלתם לשעבר‪-------‬להביא את כל‬ ‫כפי שאמרו לעשות מראש‪ .‬יותר מכולם‬ ‫ובשם שולחיו הוא מבטיח שכאשר יבקר‬
‫הענין לידי ׳גמר׳‪ ,‬לשחררו מעט‪-‬מעט‬ ‫נפגע אחד‪-‬העם‪ .‬מייד אחרי הפגישה‬ ‫הנדיב בארץ‪-‬ישראל בעתיד ימצא שי­‬
‫מאפיטרופסותם ולהטיל הנהגתו‬ ‫השנייה עם רוטשילד אמר לחבריו‬
‫ואחריותו על האכרים עצמם‪ ,‬שידעו‬ ‫המדוכאים מן המהלומה שניחתה עלי­‬ ‫פור במצב‪.‬‬
‫ויכירו לבסוף‪ ,‬כי הרוצה לחיות צריך‬ ‫הם‪ ,‬כי ״לא לאום אנחנו שיש לו דבר‬ ‫חרף דבריו הקשים הבטיח רוטשילד‬
‫לעבוד ולדאוג לעניניו בעצמו ולא‬ ‫לאומי‪ ,‬הוא הישוב ‪-------‬הי שוב הוא‬ ‫לאיכרים להוסיף קרקע לזכרון‪-‬יעקב‬
‫קנינו של איש פרטי המתנהג רק כחפצו‬
‫לשאת עין תמיד לעזרה מן החוץ‪.‬״‬