Page 8 - etmol 64
P. 8
ורוחו -------או לי בעוד חמישים שנה ולראש-פינה ,אך ללא תמיכה מתמדת ביד עם החובבים ,גם הם עשו שגי
נהיה מוכשרים לבנות ישוב לאומי שי לאיכרים .מי שלא יעבוד ולא יחזיק אות.״ כאן הודה רוטשילד שנכשל
היה קנין הלאום״ .לפיכך מצא שיש בפקידים גרועים ,עתה גרשם ואנשי
לעזוב הכל .נאמן לדבריו התפטר בו מעמד יסולק. יק״א ופאריינטי בראשם טובים מהם.
במקום מן המשלחת וסילק את עצמו חברי המשלחת עשו מאמצים לקיים ומלות נחמה :כבר נתן הוראה לקנות
מהנהגת חובבי-ציון שישב בה שתים ישיבה רשמית עם הנהלת יק״א ,אך קרקע נוספת למושבות .ועל טענת אחד
זאת לא השיגו .כנגד זה ערכו עם כמה הנציגים ,כי הפקידות משחיתה ,השיב
עשרה שנה. מראשי החברה פגישות בלתי-רשמיות הברון ,כי מתפרצים הם לדלת פתוחה
כעבור זמן לא רב פירסם מאמר על ובהן הביעו אנשי יק״א התנגדות מוח שהרי כבר ניתן החופש לאיכרים ,יש
אותה פרשה אשר כבר בשמו מתבטאים לטת לכך שהנהגת הפעולה בשדה להם ועדים במושבות וגם בתי־הספר
רגשי העלבון שחש :״שלוחי עם עני״. ושאר מוסדות ציבור נמסרו לידיהם.
כאן פיתח את הרעיון שהביע לפני ההתיישבות תופקד בידי המתיישבים. אשר לפועלים ,שהם ״החומר היותר
המשלחת ושכבר הזכרנוהו .השליחים, למעשה נדחו כמעט כל הדרישות של טוב״ ,יש לו רעיון :ימסור להם חלקות
כתב עתה ,צריכים היו לומר לרוטשילד המשלחת בנוגע למושבות ,אבל מדברי מאדמתו בחורן כשיסתדרו העניינים
כי גם אם הם נציגים של עם עני שאין הם של אנשי יק״א עלה ,שעקרונית אין הפורמאליים עם השלטונות התורכיים.
בכוחו לקיים מושבות ,ואילו הוא, הם מתנגדים לכמה מהנחות היסוד שלה. כמה מחברי המשלחת התריסו פה ושם
הנדיב ,יש לו הון לעשות זאת ,הרי יק״א עמדה עתה ,כאמור ,להקים מוש בשפה רפה ,אך ממחאה של ממש היו
כמוהם כמוהו שותפים הם לאותו עם בות חדשות בגליל-התחתון )יבנאל, רחוקים מאד והם יצאו מן הראיון
ולאותו מפעל ואם בעל-ההון מבקש כפר-תבור ,מנחמיה ,סג׳רה ובית-גן(
לנהל את העניין של העם כראוי ,עליו והיא הודיעה שהללו יווסדו למען בבושת־פנים ובהרגשת עלבון עמוקה.
להיוועץ בדעת אלה שיודעים טוב ממנו מתיישבים הנפלטים מן הישובים הוותי במשלחת מארץ־ישראל שהתייצבה
כיצד לפעול .ואם רצונו להנהיג הבל קים ובכך תימנע ירידתם מן הארץ .היא לפני רוטשילד לא השתתפו נציגי הפוע
לפי ראות עיניו בלבד ,יש לוותר על כל גם הצהירה שתחתור לעצמאותם של לים )שכאמור לא נתקבלו כלל על ידו(
הטובה שהוא משפיע ולומר לו ״לא הישובים שכן ״הדבר הזה מוטל כחוב אלא האיכרים בלבד .הברון קיבל את
של כבוד על חברת יק״א״ .אבל ,טענה, פניהם בבוז מופגן והניח להם לעמוד על
מעוקצך ולא מדובשך״. אין כל אפשרות לערוך רפורמות במוש רגליהם כל משך הראיון אתם .בעצם
על הרגשתו הפרטית באותו מעמד בות הוותיקות ,עתה ,במצבן הנוכחי. אמר להם אותם דברים שהשמיע לנציגי
כתב לאחד מידידיו ,כי ״מיום שאני הדבר הממשי היחיד שהושג בכל זאת, החובבים ,אך התבטא ביתר חריפות
עוסק בצרכי ציבור לא היה לי שברון היתה הבטחתו של רוטשילד להוסיף ובצורה מעליבה .הוא שמח לראותם
לב ורפיון רוח כבעת הזאת ,אחרי ראו בפאריס ,התגרה בהם ,כי הדבר מוכיח
תי בפאריז מי הם שרי-צבאותינו הגבו- קרקע למושבות קיימות. שיש להם כסף במידה מספקת להוצאות
אשר לפועלים ,לא שינתה יק״א נסיעה ,כסף שראוי היה להשקיעו
רים מאחורי התנור.״ בהרבה ממה שאמרה לנציגיהם כאשר בעניינים חשובים יותר .והמשיך לגופו
אחרי פרישת אחד-העם התדפקה הופיעו לפניה בפאריס בסוף 1900 של עניין :את הכסף שנתן להם ביזבזו
המשלחת על דלתותיהם של ראשי יק״א בדבר העדפתם על פני פועלים ערביים, מתוך קלות ראש לצרכי יום-יום -על
והתפזרה .לפני-כן החליטה לפרסם סקי והעסקתם בחוות ,בתעשייה ובמלאכה. בתים מהודרים ותלבשות מפוארות ,בלי
רה על הפרשה )סקירה מרוככת מאד( היא הודיעה חד וחלק למשלחת החוב לחשוב על העתיד .במקום שיעבדו הם
ואת הפרוטוקולים של ישיבותיה. בים שלא תוכל להשתדל בדבר ונשיהם וטפם ,הם מעסיקים ערבים.
פרוטוקולים אלה ,שהופיעו בעתון ״המ הישארותם של הפועלים בארץ למעלה עצלים הם ואינם רוצים לעבוד אלא
ליץ״ ,סיפקו לנו חלק מן הפרטים על ממה שירשו התנאים הכלכליים לסחור ביין ,אך סוחרים יהודיים יש די
חליפת הדברים בין השליחים לנגידים. הנוכחיים .ליישבם אינה מוכנה אפילו והותר והרי כל מטרת ההתיישבות
אך לא רק הם .רוטשילד הודיע לאיכ בחורן ,על האדמות שרוטשילד היה בארץ-ישראל היא להפנות יהודים
רים ,שאת נאומו לפניהם יעביר מוכן להעמיד לרשותם .הפועלים יצאו לעבודות מבריאות ולא למסחר .יניחו
לפאריינטי בארץ-ישראל למען יידעו לבסוף מקופחים מכל הבחינות ,שהרי נא את סחר היין למומחים ויתנו דעתם
המתיישבים שם עניין לאשורו ולא יסמ הם לא רצו לא מלאכה ולא הכשרה לכרמיהם ,שבהם אינם מציגים כמעט
כו על סיפורים מיופים שישמיעו להם והעסקה בחוות דוגמת סג׳רה ,כי אם את כף רגלם .בחופש הם רוצים ,בחופש
השליחים .כך עשה ומתוך נאום זה, על חשבונו! אם כן ,יידעו נא ,כי יק״א
הגנוז בארץ ,השלמנו את מה שהחסירו התיישבות. לא תפקיד לעולם את כספיה בידיהם ולא
תשמש להם אף היא פרה חולבת כפי
הפרוטוקולים של משלחת חובבי-ציון. אחד״העם נפגע
עברו שנים לא מעטות עד שהתברר, שהיה הוא.
כי יק״א אכן עלתה על הדרך הנכונה חברי המשלחת של חובבי-ציון חשו רוטשילד לא נתן לאיש מן המשלחת
והעמידה את המושבות על רגליהן עצמם מוכים לא רק מבחינה מעשית לומר דבר במשך נאומו ורק כשסיים
ואפילו אחד-העם הודה בכך כאשר ביקר אלא גם מבחינה מוסרית .לא זו בלבד התיר למאירוביץ להגיד כמה מלים
בארץ בשנת .1911וכך כתב במאמרו: שראו מצד הנציגים הפאריסאיים חוסר והלה השמיע ברוח נמוכה ,כי כל כוו
״סך הכל״ :״במשך השנים שעברו מאז אמון מוחלט כלפי האיכרים .הם גם נתם של האיכרים לא היתה אלא לסייע
]ביקורו בארץ בארץ ישראל ב[1900- נתבזו בעיני עצמם כאשר ניצבו לפני להשגת המטרה המבוקשת המקובלת על
עשו האפיטרופסים -צריך להודות על הברון כעניים בפתח ולא עמדה בהם הברון ועל האיכרים כאחד .רצונם להח
האמת ־ כל מה שהיה ביכלתם לתקן הרוח להתריס נגדו באומץ כשווים לו, זיר לרוטשילד מעט מעט את חובם לו.
קלקלתם לשעבר-------להביא את כל כפי שאמרו לעשות מראש .יותר מכולם ובשם שולחיו הוא מבטיח שכאשר יבקר
הענין לידי ׳גמר׳ ,לשחררו מעט-מעט נפגע אחד-העם .מייד אחרי הפגישה הנדיב בארץ-ישראל בעתיד ימצא שי
מאפיטרופסותם ולהטיל הנהגתו השנייה עם רוטשילד אמר לחבריו
ואחריותו על האכרים עצמם ,שידעו המדוכאים מן המהלומה שניחתה עלי פור במצב.
ויכירו לבסוף ,כי הרוצה לחיות צריך הם ,כי ״לא לאום אנחנו שיש לו דבר חרף דבריו הקשים הבטיח רוטשילד
לעבוד ולדאוג לעניניו בעצמו ולא לאומי ,הוא הישוב -------הי שוב הוא לאיכרים להוסיף קרקע לזכרון-יעקב
קנינו של איש פרטי המתנהג רק כחפצו
לשאת עין תמיד לעזרה מן החוץ.״