Page 5 - etmol 64

‫אשר הם‪ ,‬כפי שציין רסקין‪ ,‬״רגע חביב על טרנר‪ ,‬ואותו‬
‫הוא מאפיין לא באמצעות אפלולית אלא על״ידי העלמת‬

‫פרטים״‪.‬‬
‫כיוון שבמיתווה שעשה בארי ל׳׳בריבות שלמה״ אין אף‬
‫רמז קל לחשרות עבים היה זה דמיונו של טרנר שעיבד את‬
‫תיאור השמים המסובך‪ .‬רסקין הביע זאת בהתפעלות‪:‬‬
‫״הראו לי תמונה אחת ממכלול האמנות העתיקה אשר בה‬
‫אני יכול לחלוף מענן אל ענן‪ ,‬מאזור לאזור‪ ,‬מן הרקיע‬
‫הראשון לשני ולשלישי‪ ,‬כמו שאני יכול כאן ותוכלו לדבר‬
‫על שאיפת טרנר לאמת‪ ,‬פנו ל׳בריכת שלמה׳ ולכו דרך‬
‫מעברי הערפל המתפוגג מן העבר האחד לקטעים נסערים‬
‫של עננים לוהטים‪ ,‬ומן העבר השני הופכים לצללים צוננים‬

‫מבודדים המקיפים את הגבעה״‪.‬‬

‫בקבוצות ובאלבומים‬

‫תמה מלאכת הציור של טרנר ותמה עבודת התחריטאים‪.‬‬ ‫בריכות שלמה‬
‫תחריטי התנ׳׳ך יצאו לאור תחילה בקבוצות קטנות ולאחר‬
‫מכן צורפו והוצאו לאור ב״‪ 1836‬כסדרה בת שני כרבים‬ ‫מראה יפו‬
‫תחת הכותרת ״מזכרת התנ׳׳ך או איורי נוף של המקומות‬
‫הראויים ביותר לציון הנזכרים בכתבי־הקודש״‪ .‬ג׳ון מרי‬ ‫ההזדמנויות״ ‪ -‬סיפר הכומר ‪ -‬״שאלתי את טרנר אם הוא‬
‫פירסם אותם שנית תחת כותרת שונה‪ :‬״איורי נוף של‬ ‫מעוניין לראות פעם נוספת את המיתווים‪ .‬הוא דחה את‬
‫התנ״ך הכוללים מראות של המקומות הראויים ביותר לציון‬ ‫הצעתי ואמר שכבר ראה אותם די והותר‪ .‬אחר״כך סיפר לי‬
‫הנזכרים בברית הישנה והחדשה‪ ,‬לפי מיתווים מקוריים‬ ‫שהמוציאים לאור אסרו עליו להוסיף לציורים דבר שאינו‬
‫עשוי להיות במקום במציאות‪ .‬בידיו היה המיתווה לקבר*‬
‫שנעשו באתר״‪.‬‬ ‫רחל והוא שאל אם מותר לו להוסיף זאבים‪ .‬הוא ברר אצלי‪:‬‬
‫טרנר כאמור‪ ,‬לא הגיע מימיו לארץ־ישראל‪ .‬אך הדים‬
‫ליצירותיו נשמעו מפי אמנים בארץ־הקודש עוד בחייו‪.‬‬ ‫׳אולי גילית זאבים בתיאורים אחרים?״׳‬
‫באפריל ‪ 1841‬כתב סר דוד בילקי מכתב מירושלים לסר‬
‫תומאס פיליפס‪ :‬״הרהרתי בו)בטרנר( כאשר עברתי על פני‬
‫יריחו העתיקה‪ ,‬אם כי באותה שעה עמדה בחורבנה מעלה‬
‫עשן פרי מעלליו של צבא בנסיגתו)הכותב התכוון כנראה‬
‫לצבא המצרי שנסוג בלחץ התורכים והאנגלים(‪ .‬אני יכול‬
‫לדמיין לעצמי מה היה ידידנו יוצר על פי מראה זה ומראה‬
‫עמק הירדן‪ ,‬ים המלח‪ ,‬מדבר העמידה בנסיון ובמיוחד הר‬
‫הזיתים‪ ,‬הר העליה לירושלים‪ ,‬על המסתורין האופף אותו‪,‬‬

‫המשקיף על ירושלים״‪.‬‬
‫טרנר עצמו מת עשר שנים אחר״כך‪ ,‬ב״‪ ,1851‬ואת הארץ‬

‫שצייר כפי שראה אותה בעיני רוחו ‪ -‬לא ראה‪.‬‬

‫לעיון נוסף; ״טרור וכתבי הקודש׳׳‪ ,‬הוצאת מוזיאון ישראל‪,‬‬
‫תשל״ט‪.‬‬

‫קבר רחל‪ ,‬בקדמת התמונה הוסיף טרנר זאבים‬

‫שמש‪ ,‬אור ועננים‬

‫ההשוואה בין מיתווי ההכנה‪ ,‬כמו הקבוצה הגדולה של‬
‫רישומי בארי‪ ,‬לבין צבעי המים של טרנר ממחישה את‬
‫כושרו המיוחד של טרנר להשתמש באפקטים של אור‬
‫המשתנים לפי הנסיבות‪ :‬השעה‪ ,‬מזג האוויר ואופיים של‬
‫העצמים שהאור נופל עליהם כדי להעשיר ולחזק את הרושם‬
‫שמשאירים צבעי־המים שלו‪ .‬ב׳׳בריכות שלמה״ השעה‬
‫מאוחרת‪ ,‬כמעט בין הערביים‪ ,‬כשרובדי עננים רוגשים‬
‫מוארים מופיעים בתיאור‪ .‬האור מתמקד בחלק הקדמי והש­‬
‫מש מופיעה סמוך לקצה העליון של התמונה‪ .‬אפקט האור‬
‫משתנה בציור ״מדבר עידגדי״ שבו בחר טרנר את הרגע‬
‫שהשמש אך זה שקעה והירח המלא מבליט שמים סעורי‬
‫עננים‪ .‬ברבים מתיאוריו של טרנר מופיעים דמדומים זוהרים‬