Page 6 - etmol 64
P. 6
בשנת 1900הגיע הברון למסקנה כי שיטתו נכשלה ,הוא העביר
את הטיפול במושבות ליק״א ,האיכרים וחובבי־ציון נדהמו,
אחדהעם נעלב ,משלחת לפאריז
הברון רוטשילד
והללו לא ניתנו אלא לאחר שהאיכרים מאת שולמית לסקוב על סף המאה החדשה ,עם פרום שנת
הסכימו לעקור כרמים .אפילו למושבות ,1900היו בארץ־ישראל 22ישובים
שלא נהנו מהלוואות יק״א לא היה מנוס הפקיד בידי חברה זו קרן של 15מיליון חקלאיים יהודים ,בהם שתי חוות
אלא לצמצם את ייצור היין כיוון שהיק- פראנק בשביל ביסוס מושבותיו והתיי )סג׳רה ועין־זיתים( ובית־ספר חקלאי
בים ,שהיו בבעלות החברה ,קיבלו רק )מקוה ישראל( .מבין היתר נמצאו תשע
צב בראש ועד מנהל להכוונת הפעולה. מושבות תחת חסות הברון רוטשילד.
כמות מוגבלת של ענבים. משקיבלה יק״א לידיה את ההנהלה אבל גם אלה שלא היו בחסותו לא יכלו
בתנאים החדשים שנוצרו רבתה נקטה אמצעים נמרצים וכואבים לשיקום לעמוד על רגליהן בלי תמיכה מחוץ־
הירידה מן הארץ .ירדו לא רק פועלים הישובים שנמסרו לידיה .היא שילמה לארץ ,בין של חובבי ציון ובין של
ואיכרים שנפגעו ,אלא גם איכרים ובני לאיכרים תמורת ענביהם לפי ערכם
איכרים מבוססים ,כי פקידות הברון האמיתי ,צימצמה את שטחי הכרם כדי גופים אחרים.
דיכאה את האהבה לארץ-ישראל שפיע למנוע היווצרות עודפי יין ,הנהיגה רוב המושבות ביססו את כלכלתן על
מה בלבות המתיישבים הראשונים ועוד ענפי חקלאות נוספים כגון פלחה וגידול הכרם ,אך מאז החלו בייצור יין התב
דה סגידה לכל דבר זר ובראש וראשונה שקדים .כמו־כן צימצמה את האוכלוסיה רר ,כי אין לאן לשווקו בחוץ־לארץ
-לכל דבר צרפתי .עתה ,באווירת בכמה מושבות ,כי מצאה שאין מספיק ואילו בארץ־ישראל היה השוק קטן
המשבר שנוצרה ,מימשו רבים את קרקע לקיים את כולה .חלק מן מאד .גם במושבות שלא גידלו גפנים
כיסופיהם לעולם הגדול ולחיים הנוחים המתיישבים שנושלו בשל מעשה זה היה המצב קשה ,כי מן ההתחלה נוסדו
עמדה להעביר למושבות חדשות. באמצעים דלים ביותר ,תפוקתן החקל
שקיוו למצוא בו. למתיישבים שלא נמצא להם מקום לא אית לא הספיקה לקיומן ,כי לא היו להן
במושבות נשתרשה הדעה ,כי האיש במושבותיהם ולא בישובים העתידים אדמות במידה דרושה והתמיכה שקיבלו
שבעטיו מבוצעים התיקונים של יק״א לקום מימנה את יציאתם לחוץ לארץ.
באורח כה מכאיב הוא שם-טוב פאריי- בין הנאלצים לרדת היו כאלה שנאבקו מגופים שונים היתה זעומה.
נטי ,המורשה מטעם החברה לפקח על על זכותם להישאר במקומם ,אך יק״א מושבותיו של רוטשילד היו כמעט
הישובים שבהנהלתה .לפיכך שלחו כמה הצרה את צעדיהם עד שלא נותרה להם כולן מושבות כרם וכיוון שלא יכלו
מהן ,כל אחת בנפרד ,שליחים לפאריס, ברירה אלא לארוז את מטלטליהם להתקיים מתוצרתן היה הברון משלם
לבוא בדברים עם יק״א ועם רוטשילד, לאיכרים תמורת ענביהם יותר מכפליים
ליישב אתם את העניינים ,ובעיקר ולצאת לדרך. מערכם .התברר ,כי בדרך זו לא יגיעו
למנוע ,על-ידי הוספת שטחי קרקע יק״א גם פיטרה כמעט את כל פקידיו הישובים לעצמאות ונתעורר צורך חיוני
למושבות ,את גירושם של איכרים של רוטשילד .בימי הברון ישבו פקידים
ואילוצם לרדת מן הארץ .למגינת ליבם אלה כמעט כולם במושבות ואילו יק״א במפנה במבנה הכלכלי שלהן.
מצאו השליחים דלת סגורה בכל מקום מסרה את ההנהלה הפנימית של הישו
שפנו אליו ,הואיל ובאו ,כך טענו נגדם, בים לאיכרים והעבירה לידיהם את כל שיקום הישובים
ללא הרשאה מפאריינטי .ביאושם פנו מוסדות הציבור שלהם .את פקידיה
השליחים לאישים ציונים בפאריס בבק החזיקה בערים וגם זה רק במידת הצו כאשר הברון הגיע למסקנה ,כי יש
שת עזרה .הללו גילו רצון טוב ,הבטיחו רך לנהל את ענייניהן החיצוניים של לנקוט צעדים קיצוניים כדי לתקן את
להשתדל למענם ולעזור להם ,במידת המצב במושבותיו ,היה חולה ולא היה
האפשר ,מקרנות ציוניות ,אך מאומה המושבות. מסוגל לחולל את התמורה בכוחות
אם כי האיכרים נשמו לרווחה משני עצמו .נתעוררו בו גם ספקות באשר
לא יצא מן הדברים הטובים שהושמעו. תנה להם עצמאות במה שנוגע לחייהם לפקידות שבחר לטפל בענייניו ואם הוא
תוך כך התכנסו נציגי כל המושבות הפנימיים ,הרי נקלעו למשבר כספי כאדם יחיד מסוגל לנהל את מפעלו
בארץ בראשון-לציון ב 20-במארס קשה בגלל הקטנת התשלום שקיבלו בארץ-ישראל .ולכן החליט להעביר את
1901ומשמצאו שרק במאמץ משותף תמורת ענביהם ועקירת חלק מן הכר מושבותיו לרשותה של יק״א )״חברה
יש סיכוי להשיג דבר ,החליטו לשלוח מים ,שכן הענפים החדשים שהונהגו יהודית להתיישבות״( שייסד הבארון
נציגים לאסיפת חובבי-ציון שעמדה עדיין לא היו רווחיים וטרם הוכיחו את מוריס דה הירש בשנת 1891ואשר
להתקיים באודיסה ולדרוש בה את עצמם .מצב זה אילץ לפטר פועלים מטרתה היתה לסייע להגירתם ושיקומם
התערבות החובבים למענם אצל בעלי יהודים ובמקומם הועסקו פועלים ערב של יהודים במצוקה .פועלה העיקרי היה
יים זולים יותר .כיוון שכך ,היתה יק״א יסוד מושבות חקלאיות בארגנטינה
השררה בפאריס. מוכנה לממן גם את ירידתם של פועלים ליהודים מרוסיה ,אבל החל משנת 1896
הפועלים מצידם החלו להתארגן התחילה' לפעול בארץ-ישראל על ידי
בשנת 1900באגודה מקצועית ואף הם, יהודים מן הארץ. מתן הלוואות לכמה מושבות וייסוד
כאיברים ,שיגרו משלחת לפאריס ,אל המשבר הקשה לא פסח גם על המוש סג׳רה )בשנת - (1899חווה חקלאית
יק״א ואל רוטשילד .דרישתם היתה בות שלא בחסותו של רוטשילד ,כי הן להכשרת פועלים .ההעברה ליק״א
שיק״א תיישב לפחות חלק מ 540-משפ נאלצו ,ברובן ,לקבל מיק״א הלוואות נעשתה בראשית שנת .1900רוטשילד
חות הפועלים שהיו אז בארץ ,מתוך
תקווה שהייתר ימצאו עבודה במושבות