Page 11 - etmol 64
P. 11
השלטון עזר לנוצרים שנעשו ממיעוט קטן לחלק גדול של
היישוב בארץ .הם הקימו כנסיות נוצריות בכל מקום,
ובייחוד השתדלו להקים כנסיות ביישובים יהודיים צפופים.
על תושבי הארץ והיהודים בתוכם הוטלו מסים כבדים
למימון הבניה הזאת .תקופת-שיא בבניית כנסיות נוצריות
היתה בימי יוסטיניאנוס )מת .(565בחפירות הארכיאולו
גיות הולכים ומתגלים שרידי אותן הכנסיות .עד שנת 1974
נתגלו שרידיה של 223כנסיות ,ועדיין מתגלים שרידים
חדשים במקומות שונים בארץ .בפיוטי יניי משתקפת המצי
אות הנוצרית בארץ :״נרות אדום מבהיקים על מת /נרות
ציון נעזכחים כמת״.
הפייטן בקי בכל מנהגי הנצרות ומפעם לפעם נוקט עמדה
כלפיהם .במאות החמישית והשישית נטוש היה ויכוח סוער
בתיאולוגיה הנוצרית על מהותו של ישו ,על היחס שבין
היסוד האלוהי ליסוד האנושי שבו .הכיתות הנוצריות:
נסטורינים ,אריאנים ועוד ,נלחמו ביניהם ,אם היהודים
צלבו אל ולא בן-אדם ,או להיפך .יניי מפייט :״אב בל ילדך
/ובן לא הולדת /וכל יליד לידה אתה מ!לד״.
הפייטן מדגיש את אמונת יעזראל״באוזדות אלוהים :״יתיי
חד שמך במייחדי שמך ...נתוש מלכות שונים אחד אחד /
והשב מלכותך לאומה אחת״ .לפי המדרש ״שונים״ נקראים
אלו המאמינים שיש שני אלהות .את המאמינים בישו הוא
מכנה ״תועי בשני״ והוא מדגיש ״אין שני -יש אחד ...גם
אי אל שני יש אל אחד״ .בפיוט אחר מתאר הפייטן את
מנהגי הנוצרים ואמונותיהם :״האומרים לכילי שוע /הבוח
רים בשיקוצי תעב /הגלים לגילול גילוי גוף /הדבקים
במת לפני חי ... /הקונים ליקוט עצמות הרוגשים למו
באידיהם״.
לדעתי חי הפייטן בשלהי המאה השישית ,בימי שלטונו
של יוסטיניאנוס .באותן השנים נתרבו הגזירות והשעבוד.
כבר הזכרתי את מרד השומרונים ) (529ובייחוד המהומות
שפרצו בקיסריה בשנת ,556שבהם השתתפו יהודים ונער
כו פרעות בנוצרים .על רקע זה מובנת התנגדותו של הפייטן
למרד בשלטון הביזנטי :״השבעתי אתכם בני צדק מיעיר /
אהבתכם באיבתו בלי להעיר /ואשכם בקשו בלי להבעיר /
עד שתחפוץ עת הזמיר ...ויבשל קציר ...ויבקע חזיר /
ומלוכה יחזיר לבעליה קדוש״ .הפייטן דורש התאפקות עד
ש״יבקע חזיר״ וישתנו התנאים לטובה ,״יקלע אבן ויכה
צלם״ ועל הר הזיתים ״רגלי מבשר״ ייראו.
הנחת זמנו של הפייטן במאה השישית מוכחת גם ממקו
רות הפייטן .כידוע הקרובות מיוסדות על מדרשי חז״ל
לאותם הסדרים המקבילים כגון :בראשית רבה ,ויקרא רבה,
פסיקתא דרב כהנא ועוד .מדרשים אלה נערכו במאה החמי
שית בערך ,יניי יכול היה כבר להשתמש במאה השישית
בכל החומר שבמדרשים הנזכרים.
מלבד ההוכחה מהמקורות הוכיח ע .פליישר את איחורה
של היצירה הפיוטית מהעובדה שהפיוטים נוצרו בתקופה
שסדרי התפילה לסוגיהם ,ונוסחות-הקבע של תפילות החו
בה כבר היו קבועים ומגובשים .אין אנו מוצאים לא בספרות
המדרשית הרחבה ,ולא בנוסחאות הקבועות של תפילות
הציבור ,שום רמז לחרוז ולדרכי שורה מעין אלה המצויים
ביצירה הפיוטית ,ומכאן שהיצירה הפיוטית מאוחרת משתי
היצירות הקודמות.
לעיון נוסף :״מחזור פיוטי יניי״ -מהדורת צ.מ .רבינוביץ,
בהוצאת מוסד ביאליק בשיתוף ביה״ס למדעי היהדות
באוניברסיטת תל־אביב.
ח
