Page 19 - etmol 64

‫דים״‪ .‬כן נתפרסמה גם קריקטורה של‬ ‫לבין שותפיו ח‪ .‬בן‪-‬עטר ומ‪ .‬עזריאל‬ ‫שמואל יוסף עמון‪ ,‬סיפור לא ידוע‬
‫סילמן ‪ -‬דמות קטנה ועגלגלה בתוך‬ ‫נתגלו מייד חילוקי דעות ביחס לדת‬
‫כדור ובידו עתון בשם ״חיינו״ והמאמר‬ ‫ולמסורת‪ ,‬לפועלים ולמעבידים ולשא­‬ ‫משה עזריאל וחיים בן־עטר‪ .‬עכשיו‪,‬‬
‫הנלווה אליו שמו ״כדור הקלס״‪ .‬גם‬ ‫לות בוערות רבות שעמדו על הפרק‪.‬‬ ‫משהחלו להוציא לאור את ״חיינו״‬
‫סילמן לא טמן ידו בצלחת‪ ,‬והשיב‬ ‫הצטרף אליהם גם ״האשכנזי״ קדיש‬
‫בחריפות רבה לא פחות לשותפיו לשע­‬ ‫פשרה לא נמצאה והשותפות התפרקה‪.‬‬ ‫לייב )יהודה( סילמן‪ .‬הצטרפות זו באה‬
‫חילוקי הדעות ביניהם נהפכו מהר‬ ‫כפי שנרמז גם בהודעה לקוראים‪,‬‬
‫בר‪.‬‬ ‫לוויבוח שבו אמר כל צד דברים חריפים‬ ‫להפקיעו מן החותם העדתי‪-‬ספרדי המו­‬
‫שלושה‪-‬עשר שמות וכינויים שונים‬ ‫ביותר‪ .‬חודשיים לאחר סגירת העתון‬ ‫בהק שלו‪ ,‬להרחיב את חוג קוראיו‪,‬‬
‫מופיעים בשלושת הגליונות של‬ ‫פירסם סילמן ב׳׳הפועל הצעיר״ מאמר‬ ‫להוציאו מן התחום המקומי של ירוש­‬
‫״חיינו״‪ .‬חציים חתמו בשמם המלא‪,‬‬ ‫בחתימת ״מאן דהו״‪ ,‬שבו הגיב על‬ ‫לים ולקרבו למשכילים של הישוב‬
‫והאחרים בכינוי או באות בלבד‪ .‬וקשה‬ ‫עניינים שונים בארץ ישראל והאשים‬ ‫החדש ביפו‪ .‬יתכן ש״חיינו״ ביקש לה­‬
‫ואולי אף בלתי אפשרי לגלות מי מסת­‬ ‫את ״החרות״ בפרשיות שחיתות שונות‪,‬‬ ‫יות מעין ״תשובה שכנגד״ ‪ -‬ירושלמית‬
‫היכולות להיות ידועות רק לאדם מב­‬ ‫ו״אזרחית״ ‪ -‬ל״הפועל הצעיר״ היפואי‬
‫תר מאחורי חלק מהם‪.‬‬ ‫פנים‪ ,‬הבקי היטב בנעשה בחדרי המע­‬ ‫והמפלגתי‪ ,‬שהופעתו נעשתה באותה‬
‫החשוב והמפורסם בין המשתתפים‬ ‫רכת‪ .‬כך הוא מאשים את אנשי ״הח­‬
‫היה ד״ר יוסף לוריא‪ ,‬שלפני עלייתו‬ ‫רות״ בכך‪ ,‬שהעתון מקבל כסף כדי‬ ‫שנה סדירה וקבועה‪.‬‬
‫לארץ ערך כתב‪-‬עת באידיש‪ .‬בארץ‬ ‫להתקיף את ״אגודת נטעים״ ומקבל‬
‫השתתף בעתון ״העומר״‪ .‬באלול‬ ‫כסף נוסף כדי לא לפרסם את דברי‬ ‫עיכוב במתן רשיון‬
‫תרע׳׳א נבחר לראש מרכז הסתדרות‬ ‫התשובה על התקפה זו‪ .‬הוא טען גם כי‬
‫המורים‪ .‬מאמרו ב״חיינו״ ‪ -‬״לברור‬ ‫קשה לדעת מה רוצים משה עזריאל‬ ‫אלא שבאמור‪ ,‬היו ל״חיינו״ חיים‬
‫מצבנו ושאיפותינו״ התפרסם בשלושה‬ ‫וחיים בן‪-‬עטר במאמריהם ״מפני שאין‬ ‫קצרים מאוד‪ .‬הופעתו נפסקה בגלל עי­‬
‫המשכים‪ ,‬בשלושת הגליונות של הע‪-‬‬ ‫בהם שום הרצאה ברורה על העניין‪,‬‬ ‫כוב בקבלת רשיון מהממשלה התורכית‬
‫תון‪ .‬אולם מאמר זה התפרסם גם במקום‬ ‫שום סגנון ספרותי״ והם חוזרים ודשים‬ ‫)מאחר שסילמן היה נתין רוסי(‪ ,‬אולם‬
‫אחר‪ ,‬כפי שמעידה הערת המערכת‪.‬‬ ‫בנושאים שבהם עסקו רבים קודם‪,‬‬ ‫מההודעה הקצרה שהוסיף ק‪.‬ל‪ .‬סילמן‬
‫בשני המשכים התפרסם סיפורו של‬ ‫בגליון ״החרות״ שהחל להופיע מחדש‪,‬‬
‫א‪ .‬רוזנטל בשם ״ביום כיפור״‪ .‬בסיום‬ ‫ומעמידים פנים כמחדשים ויוזמים‪.‬‬ ‫מסתבר שכנראה לא רק עיכוב הרשיון‬
‫החלק השני נרשם ״לדפוס ע״י אבו‪-‬‬ ‫על בך באה מיד תגובתם של מערכת‬ ‫הממשלתי היה הסיבה להפסקת‬
‫שולמית״‪ .‬הכותב הוא אליעזר דוד רוזנ­‬ ‫״החרות״ תחת הכותרת ״להמחרפים‬ ‫״חיינו״‪ ,‬אלא קרוב לודאי שגם חיכוכים‬
‫טל‪ ,‬שהיה מורה בבסרביה שסיפוריו‬ ‫והמגדפים״ שבה נטען כי ״הקלס הי­‬ ‫בין השותפים‪-‬העורכים‪ .‬מודיע סילמן‪:‬‬
‫ורשימותיו נדפסו בכתבי‪-‬העת של התקו­‬ ‫דוע״ )קלם ‪ -‬ראשי תיבות‪ :‬קדיש לייב‬ ‫״לקוראי ׳חיינו׳ ‪ -‬בעריכת ׳החרות׳ אין‬
‫פה‪ .‬״אבו‪-‬שולמית״ הוא נת שפירא‪,‬‬ ‫סילמן( מתנקם כעת על קיצור ימי‬ ‫אני לוקח שום חלק״‪ .‬נראה שבין סילמן‬
‫שבתו הבכורה נולדה ימים אחדים‬ ‫חיינו ויטפל עלינו שקרים נתעבים״‪.‬‬
‫לפני זה ונקראה שולמית‪ .‬אולם גם סיפור‬ ‫אולם בינתיים נוסף עוד גורם שהחריף‬
‫זה נדפס כבר קודם במקום אחר )לוח‬ ‫את המתח בין סילמן ל״החרות״ והכ­‬
‫״אחיאסף״ לשנת תרנ׳׳ו(‪ .‬בשולי השיר‬ ‫וונה למאמרו של י‪.‬ח‪ .‬ברנר על תופעת‬
‫היחיד שפורסם ב״חיינו״ ללא שם‪ ,‬ליד‬ ‫השמד‪ ,‬שהתפרסם ב״הפועל‪-‬הצעיר״‬
‫שם המשורר ‪ -‬מרים שמחון‪ ,‬נרשם‬ ‫כ״ב בחשון תרע׳׳א‪ ,‬ש״החרות״ ראמ‬
‫בסוגריים ‪ -‬ספרדיה‪ .‬אין ספק‪ ,‬שציון‬ ‫בו ״בפירה והסתה״ וקרא למלחמה‬
‫זה בא להבליט את המאמץ להרחיב את‬ ‫נגדו‪ .‬תגובתה של מערכת ״החרות״‬
‫מעגל המשתתפים ולהוסיף לו במיוחד‬
‫נשים‪ .‬באותה שנה פירסמה מרים שמ‪-‬‬ ‫כרכה את שני העניינים ביחד‪.‬‬
‫חון שיר גם ב׳׳הפועל הצעיר״ ‪ -‬״נר‬ ‫בוויבוח הנוקב בין ״החרות״ ובין‬
‫נשמה״ )לזכר אבי( ושיר נוסף משלה‬ ‫״הפועל הצעיר״ שהרעיש את העולם‬
‫היהודי בארץ ובחוץ לארץ‪ ,‬בעקבות‬
‫קריקטורה של סילמן ר׳חיינו״ בידיו‬ ‫מאמרו של ברנר‪ ,‬תמך סילמן בצורה‬
‫בולטת ב׳׳הפועל הצעיר״ ובאסיפת‬
‫הסופרים שהתקיימה ביפו ״בימי סופה‬
‫וסערה ברד ושלג״ כמחאה נגד הפסקת‬
‫התמיכה של ״הוועד האודיסאי״ של‬
‫חובבי‪-‬ציון ב׳׳הפועל הצעיר״ על פיר‪-‬‬
‫סום מאמר ברנר‪ ,‬היה הוא היחידי שבא‬
‫במיוחד מירושלים כדי לקחת חלק פעיל‬
‫באסיפה‪ ,‬ולא הסתפק‪ ,‬כאחרים‪ ,‬במש­‬
‫לוח דבריו בכתב‪ ,‬ובין השאר כיוון‬

‫דברים גם כנגד ״החרות״ ועמדתו‪.‬‬

‫התקפה ב״אחשדרפף׳‬

‫״החרות״ לא שתק‪ ,‬ובשעת הכושר‬
‫הראשונה נפרע מסילמן‪ .‬זו נזדמנה בפו­‬
‫רים בשעה שהמערכת הוציאה לאור‬
‫עתון היתולי בשם ״אחשדרפן״ ובו‬
‫רשימה תוקפנית וחריפה כנגד ״קלס״‬
‫והעתון הסטירי שהוציא לאור ״ליהו­‬

‫‪19‬‬