Page 21 - etmol 64

‫עובדים‬ ‫מעונות עובדים‬
‫בדחוב בן יהודה פינת‬

‫שדרות נודדאו בתל־אביבמעונות‬
‫חידושים חברתיים ואדריכליים בראשית שנות ה־‪30‬‬

‫מאת דן יהב‬

‫ב״מעונות״ הו״ד היתה מכבסה משו­‬ ‫הוז של היום‪ .‬השתכנו בהם ‪117‬‬ ‫״מעונות עובדים״ שהיו מיועדים‬
‫תפת וגם גן‪-‬ילדים עצמאי‪ .‬ובכל‬ ‫משפחות‪ .‬מחירי הדירות היו בין ‪500‬‬ ‫לשיכון חברי הסתדרות העובדים‬
‫המעונות היו ‪ -‬צרכניה ומועדוני‬ ‫ל*‪ 700‬לירות‪ ,‬לפי גודל הדירה‪,‬‬ ‫בשנות השלושים‪ ,‬הם נסיון ליצור‬
‫נוער‪ .‬המעונות נוהלו על‪-‬ידי נציגים‬ ‫שהיתה בין ‪ 75‬מטר‪-‬מרובע ל‪85-‬‬ ‫שכונות מגורים עם תשתית רעיונית‬
‫נבחרים ומדי פעם נערכו אסיפות‬ ‫מטר‪-‬מרובע‪ ,‬ובה שלושה חדרים‪,‬‬ ‫וחברתית המקבילה לדעות ולרעיו*‬
‫כלליות של המשתכנים בהן הוחלט‬ ‫שתי מרפסות‪ ,‬אחת לכיוון הרחוב‬ ‫נות ההסתדרות‪ ,‬ומתוכננות בצורה‬
‫על עניינים הקשורים למגורים ולב‪-‬‬ ‫הראשי והמרפסת הראשית לכיוון‬
‫גינת*הנוי הפנימית הגדולה והנאה‪.‬‬ ‫מודרנית‪.‬‬
‫תים‪.‬‬ ‫חברת הביטוח ״לוידס״ עזרה במימון‬ ‫התכנית היתה‪ :‬יצירת יחידה עי­‬
‫את ״מעונות עובדים״ הו״ד וח׳‬ ‫המשכנתא‪ ,‬בסך ארבע לירות לחודש‬ ‫רונית סוציאליסטית‪ ,‬בתוך עיר‬
‫וחלק מבתי מעונות ז׳ בנה האדריכל‬ ‫לדירה‪ ,‬לשנים רבות‪ .‬בבתים היו גם‬ ‫שהיא בורגנית מטבעה‪ .‬התאגדות‬
‫אריה שרון‪ ,‬תלמיד בית‪-‬הספר לא­‬ ‫דירות קרקע בנות שני חדרים זולות‬ ‫המשתכנים היתה קואופרטיבית‬
‫מנות המתקדם ה״באוהאוס״ בגר­‬ ‫יותר‪ .‬האדמה היתה שייכת למשת­‬ ‫ומטרתה ‪ -‬בניית בתים משותפים‬
‫מניה‪ ,‬שביקש לחדש בבניה‪ ,‬לבנות‬ ‫כנים ולא לקרן*הקיימת‪ ,‬כפי שהיה‬ ‫בתוך העיר בשביל ״פועלים קבועים‬
‫בקווים פשוטים‪ ,‬״אנושיים״‪ ,‬ללא‬ ‫מקובל בימים ההם‪ ,‬ויכלו להשתכן‬ ‫ועובדי המוסדות הציבוריים*‬
‫״הצטעצעות״‪ ,‬והדירות היו מרוו­‬ ‫במקום רק חברי הסתדרות‪ .‬גם כאן‬ ‫הסתדרותיים‪ ,‬שעבודתם קשורה עם‬
‫חות‪ ,‬יעילות ונוחות למגורים‪,‬‬ ‫היו בין המשתכנים אישי‪-‬ציבור‬ ‫מרכז העיר״‪ ,‬אולם קשה להם לר­‬
‫כשלידן גינה גדולה‪ ,‬מרכז לבילוי‬ ‫מרכזיים בהסתדרות‪ :‬יוסף שפרי‪-‬‬ ‫כוש מגרש בעיר ״מפני המחירים‬
‫נצק‪ ,‬לוי אשכול‪ ,‬יוסף אבידר )מרא­‬
‫למשתכנים‪.‬‬ ‫שי ה״הגנה״(‪ ,‬הסופר דב סדן‪ ,‬דוד‬ ‫הגבוהים״‪.‬‬
‫באותן שנים בהן נבנו ״מעונות‬ ‫הורביץ‪ ,‬מרדכי נמיר‪ ,‬עקיבא גוב‪-‬‬ ‫בשנת ‪ 1930‬נבנו ‪ 16‬דירות ראשו­‬
‫עובדים״ ‪ -‬בתים גדולים לשיכון‬ ‫רין‪ ,‬משה הלוי מייסד תיאטרון‬ ‫נות בנות שלושה חדרים כל אחת‬
‫משותף ‪ -‬קמו גם בצפון תל‪-‬אביב‬ ‫ברחוב מזא״ה‪ .‬בין המתגוררים במ­‬
‫״שכונות״ פועלים‪ ,‬של בתים בני‬ ‫״אהל״ ואחרים‪.‬‬ ‫קום היו חברי מערכת ״דבר״ ‪ -‬ברל‬
‫קומה לכל משתכן‪ ,‬שגם הם ביקשו‬ ‫בשנת ‪ 1935‬קמו ברחוב ריינס‬ ‫כצנלסון‪ ,‬משה בילינסון‪ ,‬יצחק‬
‫לשמור על שוויון וניהול משותף‪,‬‬ ‫פינת שדרות בן‪-‬גוריון של היום‬ ‫יציב‪ ,‬וכן עובדי מוסדות הסתדרות ‪-‬‬
‫ובכמה מהשכונות אף הוקמו ״משקי‬ ‫״מעונות עובדים״ ז׳ ובהם ‪ 78‬יחי­‬ ‫נטע הרפז‪ ,‬ישראל גורי‪ ,‬יוסף קי‪-‬‬
‫עזר״ חקלאיים לדיירים‪ ,‬מטבחים‬ ‫דות ובאותה שנה נוסדו גם ״מעונות‬ ‫ציס‪ ,‬שרגא גורן ואחרים‪ .‬שתי שנים‬
‫משותפים וגם בית‪-‬ספר ‪ -‬בית‪-‬חינוך‬ ‫עובדים״ ח׳ בשדרות נורדאו פינת‬ ‫אחר‪-‬כך נוספו לאותם בתים ברחוב‬
‫רחוב בן‪-‬יהודה ובהם ‪ 144‬יחידות‪.‬‬ ‫מזא״ה ‪ -‬מעונות עובדים ב‪-‬ג ויחד‬
‫א‪.‬ד‪ .‬גורדון ליד שדרות בן‪-‬גוריון‪.‬‬ ‫במקום זה )שבין דייריו היתה גולדה‬
‫״מעונות עובדים״‪ ,‬אם*כי חלו‬ ‫מאיר( נעשה נסיון להקים מעין ״קי­‬ ‫מנו ‪ 44‬יחידות‪.‬‬
‫בהם שינויים רבים‪ ,‬מתנהלים עד‬ ‫בוץ״ עירוני‪ ,‬היה כאן חדר אוכל‬ ‫בשנת ‪ 1932‬הוקמו ״מעונות עוב­‬
‫היום על‪-‬ידי המשתכנים ונציגיהם‬ ‫משותף ומכבסה מעזותפת‪ .‬גם‬ ‫דים״ ד‪-‬ה‪-‬ו)שכונו גם ״הו״ד״( על‬
‫והם מהווים תמרור דרך באדריכלות‬ ‫אדמת חול בשטח של כעשרה דונם‬
‫בקרן הרחובות פרישמן־פרוג‪-‬דוב‬
‫הישראלית ובשיכון לכל בארץ‪.‬‬

‫‪21‬‬