Page 22 - etmol 64

‫שליח מצפת בבוכרה‬

‫יוסף מאמאן‬
‫יצא לבוכרה ב־‪1793‬‬

‫כדי לאסוף כסף‪,‬‬
‫השתקע במקום‪,‬‬

‫לימד תורה‬
‫וחידש את‬
‫חיי הקהילה‬

‫ביתם של משפחת קטן ברובע היהודי בבוכרה ב־‪1909‬‬ ‫מאת עזריה לוי‬

‫­בנים‪ .‬יוסף מאמאן השתקע בבוכרה ולא‬ ‫שהחיד״א שימש‪ ,‬כפי הידוע לנו‪ ,‬כרב‬ ‫משה מאמאן מהעיר מכנס שבמרוקו‪,‬‬
‫שב לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫בליוורנו באותו זמן‪ .‬על כל פנים‪ ,‬החי‪-‬‬ ‫מוזכר במסמך אנגלי משנת ‪ ,1751‬כבעל‬
‫ד״א הביע לפני כן דעה שבפרס פשתה‬ ‫מונופולין מטעם המלך‪ ,‬ליצוא עורות‬
‫אף‪-‬על‪-‬פי שהשאיר בצפת אשה ויל­‬ ‫הבערות‪ ,‬ויתכן שהוא עודד שיגור‬ ‫ושעוה‪ .‬כפי שנמסר‪ ,‬הוא היה מראשי‬
‫דים‪ ,‬נשא בבוכרה אשה נוספת‪ ,‬צעירה‬ ‫הקהילה היהודית בעירו ומעשיריה‪.‬‬
‫מבנות אחת המשפחות המכובדות שיל­‬ ‫שליחיס‪-‬מורים לארץ זו‪.‬‬ ‫בשל קשיים ביחסיו עם השלטון עבר‬
‫דה לו שתי בנות ושני בנים‪ .‬אחת מבנו­‬ ‫כפי הנמסר‪ ,‬הגיע יוסף מאמאן לעיר‬ ‫לטטואן‪ ,‬שם נתפרסם כעסקן ונדיב לב‪,‬‬
‫תיה של מאמאן נישאה לפנחס‪ ,‬בנו של‬ ‫משהד‪ ,‬בצפון‪-‬מזרח פרס‪ ,‬ושם נפגש עם‬ ‫שתמך בתלמידי־חכמים ובעניים‪ .‬בשנת‬
‫ראש קהילת בוכרה שמחה ג׳אן‪ .‬כבכל‬ ‫הרב סימן‪-‬טוב מלמד‪ ,‬רבה של העיר‪,‬‬ ‫‪ 1763‬נרצח משה בביתו‪ ,‬ויש אומרים‬
‫קהילות המזרח‪ ,‬עברה ראשות הקהילה‬ ‫ובשיחה עמו נודע ליוסף על קיומה של‬
‫בירושה מאב לבנו‪ .‬שמחה ג׳אן היה בנו‬ ‫קהילת בוכרה ועל בעיותיה‪ :‬מצבם‬ ‫שבפקודת השליט‪.‬‬
‫של יוסף חסיד‪ ,‬שהיה עשיר גדול‬ ‫הכלכלי של היהודים בבוכרה היה‬ ‫בנו של משה‪ ,‬יוסף מאמאן‪ ,‬מכר את‬
‫ובשעותיו הפנויות קרא גם בספרי‬ ‫שפיר‪ ,‬אלא‪ ,‬שמבחינה רוחנית היתה‬ ‫בית״הכנסת של אביו שבטטואן ועלה‬
‫המוסלמים‪ ,‬והיו לו קשרים רבים עם‬ ‫יהדות זו במצב של נסיגה‪ ,‬ולכן החליט‬ ‫לצפת‪ .‬מנהג היה במרוקו שעשירים‬
‫שבטי התורכמנים‪ ,‬אשר ישוביהם מפוז­‬ ‫לנסוע לארץ זו‪ .‬יש לציין‪ ,‬כי באותה‬ ‫החזיקו בבית־כנסת פרטי‪ ,‬ובשעת הצו­‬
‫רים היו במדבריות שבין פרם לבוכרה‪.‬‬ ‫תקופה‪ ,‬במאה ה‪ ,18-‬היו בבוכרה‬ ‫רך מכרוהו לאחר‪ .‬נראה שיוסף מאמאן‬
‫ראש הקהילה ועשירים אחרים תמכו‬ ‫משוררים יהודים‪ ,‬אולם אלה כתבו בס­‬ ‫הצטרף לאחת מחבורות העולים שבאו‬
‫במאמאן‪ ,‬והודות לכך הצליחה פעולתו‪.‬‬ ‫גנונם של משוררי פרס הלא‪-‬יהודים‪.‬‬ ‫לצפת בין השנים ‪ .1790-1770‬כפי‬
‫מאמאן ריכז סביבו את מיטב צעירי‬ ‫יוסף מאמאן יצא ממשהד לבוכרה‪ ,‬ועמו‬ ‫שכותב הרב יעקב אלישר‪ ,‬רבה של‬
‫היהודים‪ ,‬והפיח רוח בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫שני צעירים כדי לסייע בידו‪ .‬הדרך‪,‬‬ ‫צפת‪ ,‬הגיעו אז הרבה עולים לעיר‪ ,‬עד‬
‫חתנו פנחס קיבל לאחר מות אביו את‬
‫הנהגת הקהילה‪ ,‬והיה מנהיג רוחני שלה‬ ‫רכובים על סוסים‪ ,‬נמשכה ‪ 17‬ימים‪.‬‬ ‫שחסרו דירות‪.‬‬
‫יוסף מאמאן התבלט בקהילת צפת‬
‫ודאג אף לצרכיה החילוניים‪.‬‬ ‫אשה שניה‬ ‫והרבנים ביקשוהו לצאת לשליחות‬
‫הנוסע האירופי הברון מיינדורף‪,‬‬ ‫לפרס כדי לאסוף כסף‪ .‬אותו זמן נשלחו‬
‫שביקר בבוכרה בשנת ‪ ,1820‬נפגש עם‬ ‫יוסף מאמאן השתלב מהר בחיי קהי­‬ ‫שליחים רבים מצפת לאירופה‪ ,‬לאסיה‬
‫מאמאן כשנתיים לפני פטירתו‪ .‬הוא‬ ‫לת בוכרה והודות לפעולותיו קיבלו חיי‬ ‫ולצפון״אפריקה‪ .‬נהוג היה לשלוח שליח‬
‫סיפר שהרב הזקן בכה משמחה למראה‬ ‫הדת והרוח של יהודי בוכרה תנופה‬ ‫לארץ מוצאו‪ ,‬אולם‪ ,‬הואיל ויוסף נמלט‬
‫האירופים שהגיעו‪ .‬מאמאן סיפר להם‬ ‫חדשה‪ .‬הוא הנהיג בבוכרה את נוסח‬ ‫מידי המציק במרוקו‪ ,‬שלחוהו לפרס‪ .‬זה‬
‫בספרדית‪ ,‬על מצבם של יהודי בוכרה‪,‬‬ ‫ספרד בתפילה במקום נוסח פרס‪ ,‬ואת‬
‫ועל מאמציו להקנות להם ידע בתורה‬ ‫קריאת הזוהר‪ .‬כן הזמין ספרים מקו‪-‬‬ ‫היה בשנת ‪.1793‬‬
‫ובתלמוד ועל רכישת הספרים ויסוד‬ ‫שטא‪ ,‬איטליה ורוסיה‪ ,‬יסד תלמוד‪-‬תורה‬ ‫במשפחתו של יוסף דוד מאמאן קיי­‬
‫וישיבה‪ ,‬והכשיר דור של מורים ור­‬ ‫מת מסורת‪ ,‬שהרב הנודע‪ ,‬החיד״א‬
‫בית הספר‪.‬‬ ‫)חיים יוסף אזולאי( הוא ששלחו‪ ,‬אלא‬

‫‪22‬‬