Page 23 - etmol 64

P. 23

‫״אהבת ציון״ של מאפו‪ ,‬״זכרונות לבית‬ ‫ההתפשטות הרוסית הגיעה באמצע‬ ‫חתימת ידו היחידה של מאמאן‬
‫דוד״ וסיפור ״הגולם מפראג״ ועוד‪ .‬כן‬ ‫המאה ה‪ ,19-‬לבוכרה והם כבשוה‪ .‬ואם‪-‬‬ ‫נמצאת בכתובה אחת מבוכרה משנת‬
‫הוציא לאור מילונים ללימוד עברית‪,‬‬ ‫כי בתחילה התייחסו הרוסים שתחת‬ ‫תקע״ח )‪ .(1818‬מלבד אלה נשתמר‬
‫ערבית ותורכית‪ ,‬ועלוני הסברה‪ ,‬כאו‬ ‫שלטון הצאר‪ ,‬באהדה ליהודי בוכרה‪,‬‬ ‫תוכן הדרשה שנשא הרב בשבת הרא‬
‫תה חוברת המסבירה כיצד להתגונן‬ ‫כעבור זמן הטילו עליהם הגבלות כמו‬ ‫שונה לבואו לבוכרה‪ .‬הוא דיבר על‬
‫מפני מגיפת החולירע‪ ,‬בימי מלחמת‬ ‫על יתר יהודי רוסיה‪ .‬קשייהם של יהודי‬ ‫קדושת ארץ־ישראל ועל מצוות הצדקה‪.‬‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬וחוברת אחרת‪ ,‬המב‬ ‫בוכרה גברו עם המהפכה ברוסיה‪ ,‬ור‬ ‫אחד מצאצאיו מצא את נוסח הדרשה‪,‬‬
‫קשת מקהל הבוכרים בירושלים להימנע‬ ‫בים מהם עלו לארץ ישראל בדרכים‬ ‫שנכתבה בספרדית‪ ,‬בספריו של יוסף‬
‫מאמאן‪ ,‬ובעלותו לירושלים‪ ,‬עלה בידו‬
‫מעריכת משתאות פאר‪.‬‬ ‫שונות‪.‬‬
‫במאה ה״‪ 19‬ביקרו את יהודי בוכרה‬ ‫לאחר מותו של יוסף מאמאן‪ ,‬הגיע‬ ‫לפענח את הכתוב‪.‬‬
‫שליחים נוספים מארץ‪-‬ישראל ונוסעים‬ ‫לבוכרה מבגדד אליהו סופר‪ ,‬שהיה‬
‫יהודים‪ ,‬כמו הרב יעקב מאיר‪ ,‬שעודדם‬ ‫סופר‪-‬סת״ם ומלמד‪ .‬בנו של ר׳ אליהו‪,‬‬ ‫עושרם של יהודי בוכרה‬
‫לעלות לארץ‪ ,‬וסייע בידם להקים את‬ ‫שמעון חכם‪ ,‬שבא מבוכרה לארץ‪ ,‬היה‬
‫שכונתם בירושלים‪ .‬כן ביקר בבוכרה‬ ‫תלמיד‪-‬חכם ומשכיל‪ ,‬ובעלותו לירוש‬ ‫יהודי בוכרה עסקו באריגה‪ ,‬בצביעת‬
‫הנוסע אלקן אדלר מאנגליה‪ ,‬שרכש שם‬ ‫לים בסוף המאה ה‪ ,19-‬יסד כאן הוצאת‬ ‫אריגים ובמכירתם‪ ,‬באריגה ובמסחר‬
‫כתבי‪-‬יד רבים וספרים עתיקים‪ ,‬השמו‬ ‫ספרים‪ ,‬ומלבד ספרי דת הוציא לאור‬ ‫בשטיחים‪ ,‬בצורפות וביצור יין ויי״ש‬
‫רים כיום בבית‪-‬המדרש לרבנים בניו‪-‬‬ ‫תרגומים של יצירות מופת‪ ,‬כגון ״סי‬ ‫לצורכיהם ולמכירה‪ ,‬ויש שהתעשרו‬
‫פור התאומים״ שהוא קטע מקומדיה של‬
‫יורק‪.‬‬ ‫שכספיר )״קומדיה של טעויות״(‪,‬‬ ‫מכך‪.‬‬
‫כל מי שביקר בשכונת הבוכרים‬
‫״אוטו שתי קומות״ ברחובות תל־אביב בשנות הארבעים‬ ‫בירושלים‪ ,‬יכול להבחין שמייסדי הש‬
‫כונה שעלו ארצה מבוכרה בסוף המאה‬
‫"אוטו שתי קומות״‬ ‫ה‪ ,19-‬היו יהודים עשירים‪ ,‬שבנו כאן‬
‫בתים רחבי ידים במיטב החמרים‪ ,‬ולשם‬
‫אטרקציה לילדים של אז‪ ,‬שהיו משתדלים‬ ‫בימים אלה התבשרנו שחברות התחבו‬ ‫כך שכרו ארכיטקטים רוסים‪ ,‬אשר בנו‬
‫לנסוע בקומה השניה‪ .‬אוטובוסים בני‬ ‫רה בוחנות אוטובוס בן שתי קומות כפת‬ ‫בסגנון רוסי‪ .‬יש המשווים את יהודי‬
‫קומותים נוספים לא הוכנסו לשימוש‪.‬‬ ‫רון לצפיפות באוטובוסים‪ .‬לא כולנו יוד‬ ‫בוכרה באותם ימים לעשירי היהודים‬
‫בשנת ‪ 1948‬הופצצה התחנה המרכזית‬ ‫עים שאין זה ״אוטו שתי קומות״‪ ,‬בלשון‬ ‫באמריקה של ימינו‪ .‬אלא‪ ,‬שהמהפכה‬
‫הילדים‪ ,‬הראשון‪ ,‬אלא השלישי שנע בכבי‬ ‫הבולשביקית שמה קץ לעושרם‪ .‬במשך‬
‫בתל‪-‬אביב והאוטובוס נשרף כליל‪.‬‬ ‫השנים‪ ,‬בשל ניתוק הקשר עם בוכרה‪,‬‬
‫לאחר הקמת המדינה הובא ארצה אוטו‬ ‫שי ארצנו‪.‬‬ ‫ירדה גם השכונה הירושלמית מגדולתה‪.‬‬
‫בוס בן קומותיים כמעט זהה לדגם הקודם‬ ‫באמצע שנות השלושים התפתחה תל‪-‬‬ ‫על עושרם של יהודי בוכרה בתקופה‬
‫אבל הפעם בעל הגה שמאלי‪ .‬במשך כ‪15-‬‬ ‫אביב לכדי ‪ 100,000‬תושבים‪ .‬בעיר פעל‬ ‫שלפני המהפכה הרוסית‪ ,‬ניתן ללמוד‬
‫שנה פעל הרכב בקווים מחוץ לעיר‪ ,‬בעיקר‬ ‫אז קואופרטיב לתחבורה בשם ״המעביר״‬ ‫מתשובה שהשיב הרב יש״א ברכה‬
‫בפתח‪-‬תקוה וראש‪-‬העין וזאת מחשש לפ‬ ‫אשר החליט לבחון את האוטובוסים בעלי‬ ‫)אלישר( לתעשיין היהודי מולה שמחה‬
‫גוע בחוטי החשמל בעיר‪ .‬דור חדש של‬ ‫שתי קומות‪ .‬בשנת ‪ 1937‬הובא אוטובוס‬ ‫פאייזי‪) ,‬שו״ת יש״א איש‪ ,‬הלכות שבת‪,‬‬
‫כזה מאנגליה‪ .‬הרכב‪ ,‬מתוצרת ״לילנד״‬
‫ילדים נהנה מהנסיעה‪.‬‬ ‫היה בעל הגה ימני‪ ,‬כנהוג באנגליה‪ ,‬ודלת‬ ‫דף ו׳(‪:‬‬
‫עם השנים הושבת הרכב מדי פעם‪ ,‬עד‬ ‫אחורית רחבה‪ ,‬גם כן מצד ימין דרכה עלו‬ ‫״נשאלתי מאת ידיד נפשי מורנו‬
‫שהושבת סופית‪ .‬לאחר גילגולים שונים‬ ‫וירדו הנוסעים ועל הסף היה עומד הכרטי‬ ‫שמחה פאייזי נרו יאיר‪ ,‬שיש לו פאב‪-‬‬
‫מצא עצמו האוטובוס בראשון‪-‬לציון ושם‬ ‫סן‪ .‬בגלל גדלו גרם האוטובוס לכאבי ראש‬ ‫ריק )בית‪-‬חרושת( של משי בעיר קוק‪-‬‬
‫לנהגים ולמכונאים‪ ,‬אבל האוטובוס היה‬ ‫אנד‪ ,‬וכל הפועלים אינם מבני‪-‬ישראל‪,‬‬
‫הוא משמש כבית מגורים עד היום‪...‬‬ ‫והם עושים מלאכה בשבתות ויום טוב‪,‬‬
‫שאם יתבטלו יגיע הפסד הרבה לבעלי‪-‬‬
‫בגי הספל‬ ‫הבית‪ ,‬והפאבריק הנזכר אם שאיננו בר‬
‫חוב היהודים‪ ,‬מכל מקום הולכים שם‬
‫מבני‪-‬ישראל ורואים את הפועלים עו‬
‫שים מלאכה בשבתות ויום טוב‪ ,‬ואיכא‬
‫גם מפני מראית העין‪ ,‬ועל זה לשאול‬
‫הגיע‪ ,‬אם יש איזה תקון לבקש היתר‬
‫לעשות המלאכה הנזכרת בשבתות ויום‬
‫טוב‪ ,‬שלא יגיע נזק והפסד אם יתבטלו״‪.‬‬
‫ותשובת הרב‪ :‬״אם יהיו הפועלים שות‬
‫פים בעסק הפאבריק הנזכר שיהיה להם‬
‫איזה חלק בגוף העוסק וברווח‪ ,‬מותר״‪.‬‬

‫הכיבוש הרוסי‬

‫אחר מותו של יוסף מאמאן‪ ,‬הגיע‬
‫לבוכרה )‪ (1832‬המיסיונר יוסף וולף‪,‬‬
‫שפגש את חתנו של מאמאן‪ ,‬פנחס בן‬
‫שמחה ג׳אן‪ .‬פנחס סיפר לוולף אודות‬
‫מאמאן‪ ,‬והדגיש שמאמאן התפלל תמיד‬
‫שבוכרה תיכבש בידי אירופים‪ .‬ואמנם‪,‬‬

‫‪23‬‬

18 19 20 21 22 23 24 25 26