Page 76 - מהפכניות בעל כורחן

‫פרק שני‬

‫עד כה נחלת הגברים‪ .‬בעשייתן הוכיחו לשאר הנשים הדתיות כי ניתן לעסוק בפעילות‬
‫ציבורית ענפה ולתרום לחברה באופנים שונים וגם להמשיך לקיים אורח חיים‬
‫משפחתי‪-‬דתי ולהנחיל את המסורת לדורות הבאים‪ .‬במידה רבה עוצבו הארגונים על‬

‫ידי המנהיגות‪.‬‬
‫בין מנהיגות נשי המזרחי בלטו לאה זליגר והינדה אוסטרובסקי‪ ,‬שהיו דמויות‬
‫מפתח בכל הקשור להקמת ההסתדרות בירושלים‪ ,‬התפתחותה ופעילותה‪ .‬כמו כן‬
‫פעלה גם סופיה פיק שהייתה נשיאת ההסתדרות בשנות העשרים‪ 102.‬לאה קוק עמדה‬
‫בראש נשי המזרחי בתל אביב‪ ,‬והרבנית שרה הרצוג התבלטה בהנהגה הארצית‪,‬‬
‫כשלצדה פעלו ד"ר אסתר רבין ואניטה מילר‪-‬כהן‪ .‬חוץ מהרבנית שרה הרצוג שהייתה‬
‫המנהיגה הארצית של הנשים‪ ,‬שאר הנשים היו מנהיגות מקומיות‪ .‬גם אם זכו לכינוי‬
‫'נשיאת הארגון'‪ ,‬כמו סופיה פיק או הרבנית מרים ברמן‪ ,‬הרי שתואר זה התייחס‬

‫להסתדרות המקומית בירושלים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כל אחת מהדמויות המובילות הייתה אישה מיוחדת‪ ,‬ואולם ישנם כמה‬
‫מאפיינים המשותפים לכל המנהיגות‪ .‬כניסת מנהיגות נשי המזרחי לזירה הציבורית‬
‫נעשתה בתחילה בזכות בעליהן שהיו לרוב מנהיגים ופעילים בתנועת המזרחי‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬שרה הרצוג‪ ,‬אשת הרב יצחק הרצוג; לאה קוק‪ ,‬אשת שאול חנא קוק; הינדה‬
‫אוסטרובסקי‪ ,‬אשת הרב משה אוסטרובסקי; סופיה פיק אשת פרופ' חיים פיק; בתיה‬
‫פישמן‪ ,‬אשת הרב יהודה לייב הכהן פישמן; מרים ברמן‪ ,‬אשת הרב יעקב ברמן‪,‬‬
‫ממייסדי המזרחי; לאה זליגר‪ ,‬אשת הרב ד"ר יוסף זליגר שהיה פעיל בתנועה ונפטר‬
‫בטרם ייסדה רעייתו את הסתדרות הנשים‪ ,‬בעיתונות הוצגה זליגר תחילה ה'אלמנה'‬
‫ורק לאחר מכן 'המלומדת הסופרת‪ ,‬העברייה החרדה';‪ 103‬ד"ר אסתר רבין‪ ,‬אשת הרב‬
‫ד"ר ישראל אברהם רבין‪ ,‬פעיל במזרחי‪ ,‬וכן נשים אחרות‪ .‬היו גם בנות של מנהיגים‬
‫במזרחי‪ ,‬כמו יהודית ליברמן‪-‬ברלין‪ ,‬בתו של הרב מאיר ברלין )בר‪-‬אילן(‪ ,‬וחנה‬
‫לנצקרון‪-‬פרבשטיין‪ ,‬בתו של יהושע השל פרבשטיין‪ ,‬ממנהיגי התנועה‪ 104.‬ראוי לציין‬

‫‪ 102‬מכתב ממזכיר מחלקת העלייה של המרכז העולמי של המזרחי לגב' פיק‪ ,30.3.1925 ,‬גצ"ד‪ ,‬מ"ע‬
‫של המזרחי‪ ,‬תרפ"ה; בשנת ‪ ,1932‬נשיאות הסתדרות נשי המזרחי היו הרבניות מרים ברמן‬
‫והינדה אוסטרובסקי‪ .‬מכתב מגב' גינצברג – ויצ"ו‪ ,‬לגב' יפה – נשי המזרחי בתל אביב‪,‬‬

‫‪ 10.2.1932‬אצ"מ‪.F49/3030 ,‬‬
‫‪ 103‬מ' לייטר‪' ,‬אישיות רבגונית'‪ ,‬הירדן‪ ,‬א‪ ,‬א )ספטמבר ‪ .(1919‬לפי מנחם פרידמן‪ ,‬עד המחצית‬
‫השנייה של שנות השלושים במאה העשרים שימש המונח 'חרד' להגדרת הזרם האורתודוקסי‬
‫בתוך התנועה הציונית‪ ,‬דהיינו לאנשי תנועת המזרחי הציונית‪-‬דתית‪ .‬לאחר מכן החל השימוש‬
‫במונח 'חרד' במובן הרווח כיום‪ ,‬ראו מ' פרידמן‪ ,‬החברה החרדית‪ :‬מקורות‪ ,‬מגמות ותהליכים‪,‬‬

‫ירושלים ‪ ,1991‬עמ' ‪.9‬‬
‫‪ 104‬ריאיון שערכתי עם גאולה רפאל‪ ,‬ירושלים ‪.15.12.1999‬‬

‫‪74‬‬