Page 3 - etmol 74

‫נחום וילבוש בין מכונות ״שמך‬

‫התנועה הציונית הקדישה רוב מאמציה להתיישבות החקלאית‪,‬‬

‫התפתחותה של החעשיה היא תוצאה של חזון חמישה יזמים‬

‫תעשיה‪ .‬השוק הפנימי היה איפוא מצו­‬ ‫מאת דן גלעדי‬ ‫עם הכיבוש הבריטי של הארץ בשנת‬
‫מצם ביותר‪ .‬לארץ‪-‬ישראל לא היו מקו­‬ ‫‪ 1918‬לא היתה בארץ־ישראל תעשיה‬
‫רות אנרגיה‪ .‬רק בשנת ‪ 1923‬הקים‬ ‫נית של הארץ‪ .‬חמישה אישים הם‬ ‫מודרנית של ממש‪ ,‬לא ביישוב הערבי‬
‫פנחס רוטנברג תחנת‪-‬כוח חשמלית‬ ‫הבולטים והחשובים בייסוד תעשיה זו‪,‬‬ ‫ולא ביישוב היהודי‪ ,‬להוציא את היקבים‬
‫קטנה בתל‪-‬אביב‪ ,‬וכעבור זמן גם בחיפה‬ ‫בראשון־לציון ובזכרון־יעקב שהוקמו‬
‫ובטבריה‪ .‬אולם עד סוף שנות העשרים‬ ‫והם‪:‬‬ ‫על־ידי הברון רוטשילד בסוף המאה‬
‫פנחס רוטנברג‪ ,‬מייסד חברת החש­‬ ‫ה־‪ 19‬ומספר בתי־חרושת קטנים לסבון‬
‫היה השימוש בחשמל בתעשיה מועט‪.‬‬ ‫בשכם‪ .‬לפני מלחמת העולם הראשונה‬
‫מל‪.‬‬ ‫פעלו בארץ מספר מועט של מפעלים‬
‫רק מעטים מבין העולים לארץ היו‬ ‫משה נובומיסקי‪ ,‬מייסד חברת האש‪-‬‬ ‫תעשייתיים‪ ,‬ביניהם מפעל המתכת של‬
‫בוגרי בתי‪-‬ספר מקצועיים או טכניים‬ ‫הגרמני וגנר ושל ליאון שטיין‪ ,‬חלוץ‬
‫גבוהים‪ .‬גם מספרם של המנהלים בעלי‬ ‫לג‪.‬‬ ‫התעשיה היהודית בארץ‪ ,‬שניהם ביפו‪.‬‬
‫אריה שנקר‪ ,‬בעליו ומנהלו של בית‪-‬‬ ‫מפעלים אלו נקלעו לקשיים חמורים‬
‫כושר אירגון היה קטן ביותר‪.‬‬ ‫ופסקו לעבוד‪ ,‬או שהיקף יצורם פחת‬
‫יחסי העבודה ששררו בארץ היקשו‬ ‫החרושת ״לודזיה״ למוצרי טקסטיל‪.‬‬
‫על המעסיקים‪ .‬כבר באמצע שנות‬ ‫מיכאל פולק‪ ,‬המייסד והמנהל של‬ ‫בהרבה‪.‬‬
‫העשרים הצליחה ההסתדרות הכללית‬ ‫המאפיינים של התעשיה ‪ -‬יותר מדד‬
‫לארגן את מרבית העובדים בערים‪.‬‬ ‫בית‪-‬החרושת למלט ״נשר״‪.‬‬ ‫ייק לכנותה בשם המלאכה ‪ -‬המסור­‬
‫התעשיה התבססה על עבודה עברית‪,‬‬ ‫נחום וילבוש‪ ,‬שיסד וניהל את בית‪-‬‬ ‫תית בארץ־ישראל היו‪ :‬מיעוט השימוש‬
‫בניגוד למצב במושבות‪ ,‬שם העסיקו‬ ‫בכוח מוטורי ‪ -‬ברוב בתי המלאכה‬
‫האברים פועלים ערבים רבים‪ ,‬שהורידו‬ ‫חרושת ״שמן״‪.‬‬ ‫השתמשו בציוד פשוט ידני ומיושן‪,‬‬
‫את השכר‪ .‬הפועלים המאורגנים נטו‬ ‫יחסי העבודה בין המעביד והפועל היו‬
‫להעלות תביעות שכר‪ ,‬שלא תמיד עלו‬ ‫כ־‪ 700‬אלף נפש‬ ‫משפחתיים‪ ,‬וכמעט כל המפעלים עסקו‬
‫בקנה אחד עם רמת תפוקתם ועם יכול­‬
‫תה של התעשיה לשלם‪ .‬הנמל העיקרי‬ ‫האוכלוסיה היהודית בארץ‪-‬ישראל‬ ‫בעיבוד חומרים שהיו במקום‪.‬‬
‫אז בארץ היה יפו‪ ,‬ולא נמצאו בו מת­‬ ‫מנתה בשנת ‪ 1920‬ששים אלף נפש‬ ‫מנקודת כמעט‪-‬אפס זו עם תום מלח­‬
‫קנים ראויים לשמם‪ ,‬כמו שוברי‪-‬גלים‪,‬‬ ‫בערך‪ .‬האוכלוסיה הערבית מנתה כ‪-‬‬ ‫מת העולם הראשונה‪ ,‬התפתחה התעש‪-‬‬
‫רציפים ומחסנים‪ .‬חיפה‪ ,‬עכו׳ונמלי‪-‬בית‬ ‫‪ 650‬אלף נפש‪ ,‬ושני שלישים ממנה חיו‬ ‫עה העברית בשנות העשרים והוקמה‬
‫קטנים אחרים‪.,‬היו במצב ירוד פי כמה‪.‬‬ ‫בכפרים והיו בעלי כוח קניה זעום למוצרי‬ ‫תשתית שעליה נבנתה החרושת המודר‪-‬‬
‫האניות נאלצו בכל הנמלים לעגון הרחק‬