Page 6 - etmol 74
P. 6
הח״ה שנדחה ב־ 928ז המליצה
ועדה לשנות את
וייצמן ולורד מונד ,יר׳ר הוועדה דרכי ההתיישבות
וגרמה למשבר
חריף; וייצמן נגד,
וייצמן מוותר
מרדכי נאיר
בתולדות התנועה הציונית ידועים
כמה קונגרםים ,שבמהלכם חישבה הס
פינה הציונית שהיטלטלה במים סוערים
-להישבר .כזה היה הקונגרס השישי,
הוא ״קונגרס אוגנדה״ ב־ :1903סערות
ואיומי פילוג ציינו גם את הקונגרס
הי״ז ,״קונגרס המטרה״ ,שהתכנס
בשנת ,1931ואת הקונגרס הב׳ ,״קונג
רס החלוקה״ ,ב.1937-
פחות ידועות סערות אחרות ,שפקדו
את הציונות בין הקונגרסים .שכן זאת
לדעת :משנת 1903ואילך ,עד סוף
שנות השלושים ,התכנסו הקונגרסים
הציוניים מדי שנתיים )להוציא הפסקה
ארוכה בשל מלחמת-העולם הראשונה(.
בשנה שבה לא כונס קונגרס היה
מתכנס הוועד-הפועל הציוני הגדול ,ובו
נדונו הבעיות הבוערות שלא ניתן להמ
תין עמן שנה נוספת ,עד לקונגרס הק
רוב .התכנסויות אלו ,בהן נכחה המנהי
גות הציונית הבכירה ,ידעו מאבקים
וסערות לרוב ,אולם דומה שמבחינה זו
לא היה כמו מושב הוועד-הפועל הציוני
הגדול בברלין בקיץ .1928
מסקנות ״ועדת הסוכנות״
הסערה התרגשה בשל שתי סיבות
כבדות-משקל שהיו כרוכות זו בזו:
בשנים הקודמות עשה נשיא ההסתדרות
הציונית ,ד״ר חיים וייצמן ,מאמצים
בלתי-נלאים להקים את ״הסוכנות
המורחבת״ ,גוף משותף להםתדרות
הציונית ולבעלי-הון יהודיים לא ציונים
מארצות-הברית .דבר זה כשלעצמו גרם
לוויכוח קשה בתנועה הציונית ,שכן
רבה היתה ההתנגדות לרעיון ,שלא-
ציונים יקבעו ,בשל תמיכתם החומרית,
מה יעשה ומה לא יעשה בארץ-ישראל.
ככל שחלף הזמן קטנה ההתנגדות .כך
לדוגמה ,תנועת הפועלים בארץ-ישראל
שללה תחילה את רעיון ״הסוכנות
המורחבת״ ,אבל בהכירה בחשיבות
הזרמת הון יהודי לארץ ,הסירה בסופו
של דבר את התנגדותה .גורמים אחרים,
כדוגמת התנועה הרוויזיוניסטית
