Page 5 - etmol 74
P. 5

‫אריה שנקר נולד בקייב ב‪ ,1877-‬היה‬         ‫אריה שנקר‬  ‫בעלי מניעים רעיוניים וכישורים מיוח­‬
‫בעל מפעל טקסטיל במוסקבה ופעיל‬                       ‫דים כמותם‪ ,‬מסוגלים לעשות את מה‬
‫בהסתדרות הציונית‪ .‬ב‪ 1924-‬עלה‬
‫לארץ‪ ,‬רכש את מפעל ״לודזיה״ לטקס­‬                                   ‫שנראה כבלתי־מציאותי‪.‬‬
‫טיל שהוקם לפני כן אבל עמד לפני‬
‫כשלון‪ ,‬ופיתחו לבית‪-‬חרושת גדול ומצ­‬                         ‫אנשי מעשה‬
‫ליח‪ .‬ב‪ 1925-‬יסד את ״התאחדות בעלי‬
                                                    ‫חמשה היזמים שהניחו את היסוד‬
    ‫התעשיה״ ועמד בראשה עד למותו‪.‬‬                    ‫לתעשיה הישראלית היה בהם כישורים‬
                                                    ‫אלו‪ .‬כולם היו אנשי מעשה רבי־פעלים‪,‬‬
   ‫ממציאים ומפתחים‬                                  ‫ועמדו בראש המפעלים שהקימו במשך‬
                                                    ‫עשרות שנים‪ .‬כולם נולדו ברוסיה‪ ,‬והיו‬
‫רוטנברג‪ ,‬וילבוש ונובומיסקי היו גם‬                   ‫חניכי תרבותה ולשונה‪ .‬כולם‪ ,‬להוציא‬
‫ממציאים ופיתחו שיטות ייצור חדשניות‬                  ‫רוטנברג‪ ,‬האריכו ימים וזכו לראות‬
‫ומקוריות‪ .‬רוטנברג התמחה באיטליה‬                     ‫בהקמת המדינה‪ .‬כולם שימשו מדריכים‬
‫בהקמת סכרים למפעלי השקיה ואת‬                        ‫לעובדיהם ועסקו במישרין בתהליכי‬
‫מפעל החשמל ביסס על ניצול מי הירדן‬                   ‫הייצור‪ .‬רוב העובדים במפעליהם היו‬
‫והירמוך ותיכנן והקים בנהרים‪ ,‬מקום‬                   ‫חסרי השכלה טכנית והמייסדים הם‬
‫מפגש שני הנהרות‪ ,‬את מפעל הכוח‪,‬‬                      ‫שהכשירו דור של עובדים מקצועיים‬
‫שבלעדו לא היתה יכולה ארץ‪-‬ישראל‬                      ‫בתעשיה‪ .‬כולם )להוציא וילבוש( עסקו‬
‫לעבור לעידן התעשיה המודרני‪ .‬רוט‪-‬‬                    ‫גם בניהול הכספי של המפעל ובגיוס‬
‫נברג היה גם ממנהיגי היישוב ונבחר‬                    ‫הון לצורך הפעלתו והרחבתו‪ .‬יש לציין‬
‫פעמיים כיושב ראש הוועד‪-‬הלאומי‪,‬‬                      ‫גם כי שלושה מהמפעלים שהוקמו‪,‬‬
‫המוסד המייצג את יהודי הארץ‪ ,‬וגם‬                     ‫הגדולים שבהם )חברת החשמל‪ ,‬מפעל‬
‫ניסה לתווך בין תנועת העבודה והמפל­‬                  ‫האשלג ו״נשר״( נעזרו בכספי הברון‬
‫גה הרוויזיוניסטית‪ .‬מפעל החשמל וחב­‬                  ‫אדמונד רוטשילד‪ ,‬״הנדיב הידוע״‪,‬‬
‫רת האשלג היו שני המפעלים הגדולים‬                    ‫שהיה התומך והמחזיק העיקרי‬
‫ביותר בארץ‪ .‬כל יצורו של מפעל האש‪-‬‬                   ‫בהתיישבות היהודית מאז ראשיתה‪.‬‬
                                                    ‫ההסתדרות הציונית עזרה בגיוס הון רק‬
                       ‫לג ‪ -‬היה לייצוא‪.‬‬
‫נובימיסקי עבד בגילוי עפרות זהב‬                                              ‫לחברת החשמל‪.‬‬
‫בסיביר והמציא שפע של המצאות בת­‬                     ‫שלושה מהם היו מהנדסים מדופלמים‪.‬‬
‫חום זה‪ .‬הרעיון להפיק^ אוצרות טבע‬                    ‫רוטנברג )יליד רומני באוקראינה‪,‬‬
‫מים המלח עלה במחשבתו' כשביקר‬                        ‫‪ (1879‬היה אחד היהודים הבודדים שס­‬
‫בארץ ב‪ 1911-‬והשיטה שנקט בהפקת‬                       ‫יים את בית‪-‬הספר הטכני הגבוה‬
‫מלחים מים‪-‬המלח היתה כולה מקורית‬                     ‫בפטרבורג‪ .‬הוא היה גם מן הפעילים‬
                                                    ‫במהפכה הרוסית‪ ,‬היה בין מייסדי הגדו­‬
                    ‫ודרשה דמיון והעזה‪.‬‬              ‫דים העברים במלחמת‪-‬העולס‪-‬הראשונה‬
‫כל חמשת היזמים והמייסדים קיימו‬                      ‫ושימש כסגן מושל פטרבורג‪ ,‬היא‬
‫יחסי עבתה מצויינים עם עובדיהם והיו‬                  ‫לנינגרד של היום‪ ,‬בראשית המהפכה‬
‫נערצים עליהם כמופת לחריצות‪ ,‬הג­‬                     ‫הרוסית ב‪ .1917-‬ב‪ 1921-‬קיבל מן‬
‫ינות ונאמנות לאומית‪ .‬השכר ותנאי‬                     ‫הבריטים זכיון להפקת חשמל בארץ‪.‬‬
‫העבתה במפעלים שלהם היו הטובים‬                       ‫נובימיסקי‪ ,‬שנולד ב‪ 1873-‬בסיביר‪,‬‬
‫בארץ ושימשו מופת לאחרים‪ .‬בזכותו‬                     ‫סיים את האקדמיה למכרות בפרוסיה‪,‬‬
‫של רוטנברג יכלה להתפתח ההתייש­‬                      ‫נאבק במשך שנים רבות בפרלמנט‬
‫בות בעמק הירדן שהרבה מחברי‬                          ‫הבריטי עד שקיבל ב‪ 1930-‬זכיון לה­‬
‫הקיבוצים שם עבדו בהקמת מפעלו‪.‬‬                       ‫פיק מינרלים בים המלח ובנה מפעל‬
‫מפעליו של נובומיסקי בים המלח‬                        ‫בצפון ים המלח ואחר‪-‬כך בסדום‪ .‬נחום‬
‫איפשרו הצבת רגל יהתית במקומות‬                       ‫וילבוש)וילבושביץ( נולד בגרודנו‪ ,‬למד‬
‫המרוחקים האלה‪ .‬במלחמת העצמאות‬                       ‫הנדסה בגרמניה‪ ,‬עלה לארץ ב‪1903-‬‬
‫ניטש המפעל בצפון ים‪-‬המלח‪ ,‬אולם‬                      ‫)אחותו היתה בין מייסדות ״השומר״ ‪-‬‬
‫המפעל בסדום וההיאחזות היהתית שם‬                     ‫מניה שוחט(‪ ,‬ערך סקרים של אוצרות‬
‫ניצלו במידה רבה בזכותו‪ .‬המפעל בנה‪-‬‬                  ‫הטבע בארץ‪ ,‬יסד את בית‪-‬חרושת‬
‫רים נפל בידי הירדנים ונמצא בידיהם‬                   ‫״עתיד״ בחיפה וב‪ 1924-‬יסד את בית‪-‬‬
                                                    ‫חרושת ״שמן״ )יחד עם אחיו משה‬
                  ‫עד היום ללא פעילות‪.‬‬               ‫וילבושביץ‪ ,‬איש מיוחד במינו שהמציא‬
‫בסוף שנות העשרים חלה התפתחות‬
‫רבה בתעשיה בארץ וב‪ 1930-‬תפסו‬                                      ‫ברוסיה את ה״מרגרינה״(‪.‬‬
‫התעשיה והמלאכה את המקום המוביל‬                      ‫מיכאל פולק נולד ב‪ 1864-‬ועסק‬
‫במשק היהתי והעסיקו ‪ 11‬אלף עובדים‪.‬‬                   ‫בחיפושי נפט בדרום רוסיה‪ .‬לאחר‬
                                                    ‫המהפכה הצליח להעביר חלק מכספו‬
‫לעיון נוסף‪ :‬יוזמות תעשייתיות בא״י‬                   ‫לארץ והקים את המפעל לייצור מלט‬
‫בשנות העשרים‪ ,‬מאת דן גלעדי בתוך‬                     ‫הגדול במזרח‪-‬התיכון ‪ -‬״נשר״‪ .‬המלט‬
‫״יהודים בכלכלה״ בהוצאת מרכז זלמן‬                    ‫שלו בנה את הארץ שנים רבות‪ .‬הוא חי‬
                                                    ‫בצנע רב ונ ‪T‬ב סכומים גדולים למטרות‬
                                  ‫שזר‪.‬‬
                                                                                    ‫ציבוריות‪.‬‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10