Page 7 - etmol 74
P. 7

‫לנושא הקרקע הלאומית מוטעית מיסו­‬           ‫ישיבה של ״הסוכנות המורחבת״‬            ‫בהנהגתו של זאב ז׳בוטינסקי‪ ,‬התמידו‬
                                      ‫דה‪.‬‬                                        ‫בהתנגדותם לתוכניתו של וייצמן‪,‬‬
                                           ‫ומעליבה״‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון האשים את‬      ‫שהועלתה לאישור סופי במושב האמור‬
‫וייצמן‪ ,‬שלא היה שלם לגמרי עם‬               ‫ד״ר וייצמן‪ ,‬שתמך במסקנות‪ ,‬שהוא‬
‫מסקנות הוועדה ‪ -‬שהרי נחשב לאחד‬                                                                  ‫של הוועד־הפועל הציוני‪.‬‬
‫מתומכיה המובהקים של ההתיישבות‬                         ‫נתן ידו ל״תרמית פוליטית״‪.‬‬
‫השיתופית בארץ‪-‬ישראל ‪ -‬היה נחוש‬                                                   ‫הסיבה השניה לסערה נבעה מהתרג­‬
‫בדעתו להעביר בברלין החלטה בזכותן‪.‬‬           ‫וייצמן מואשם ב״בגידה״‬                ‫שות שקשה לתארה‪ ,‬שאחזה חוגים רח­‬
‫הוא קיווה כי המתנגדים יתרצו‪ ,‬שהרי‬                                                ‫בים בשל מסקנותיה של ״ועדת הסו­‬
‫כוונתו רצויה ‪ -‬בניין מזורז יותר של‬                            ‫על מה יצא הקצף?‬    ‫כנות״ שפורסמו זמן קצר לפני מושב‬
‫היישוב בארץ‪ .‬במכתב שכתב לאשתו‪,‬‬             ‫״ועדת הסוכנות״ בחנה את‬                ‫הוועד‪-‬הפועל הציוני‪ .‬ועדה זו הוקמה‬
‫מיד לאחר הגיעו לברלין‪ ,‬ציין כי‬             ‫ההתפתחויות שחלו ביישוב היהודי‬         ‫בתחילת שנת ‪ ,1927‬לפי דרישת השות­‬
‫״הפועלים באו חמושים מכף רגל עד‬             ‫בארץ‪-‬ישראל מאז ראשיתו של המנדט‬        ‫פים הלא‪-‬ציוניים בסוכנות היהודית‬
‫ראש‪ ,‬אבל נראה לי שאחרי שיוציאו את‬          ‫הבריטי מבחינה כלכלית בלבד‪ .‬היא‬        ‫המוקמת‪ .‬אלה טענו‪ ,‬שלפני שהם‬
‫הקיטור ‪ -‬יסכימו למסקנות״‪ .‬בכתבו כך‬         ‫התעלמה מגורמים חברתיים ואידיאו­‬       ‫נכנסים לשותפות‪ ,‬ברצונם לעמוד מק­‬
‫הוכיח‪ ,‬שלא קרא נכונה את המפה‬               ‫לוגיים‪ ,‬ביקרה קשות את ההעדפה‬          ‫רוב על המצב בארץ‪-‬ישראל‪ .‬וייצמן‬
‫הפוליטית שהלכה והתגבשה בקרב‬                ‫שנותנת התנועה הציונית להתיישבות‬       ‫נאות לכך‪ ,‬ובהסכמת שני הצדדים הוק­‬
                                           ‫החקלאית השיתופית )קיבוצים ואף‬         ‫מה ועדה בת ארבעה חברים‪ ,‬כולם יהו­‬
  ‫משתתפי מושב הוועד‪-‬הפועל הציוני‪.‬‬          ‫מושבים(‪ ,‬וכן הביעה הסתייגות משיטת‬     ‫דים עתירי‪-‬הון‪ :‬כיושב‪-‬ראש שימש‬
‫שנים‪-‬עשר ימים נמשכו דיוניו של‬              ‫רכישת האדמות על‪-‬ידי הקרן‪-‬הקיימת‬       ‫אלפרד מונד)לימים לורד מלצ׳ט( מאנג­‬
‫מושב זה‪ ,‬ובמהלכם הושמעו דברים‬              ‫וצידדה ברכישות קרקע פרטיות‪ .‬בעי­‬      ‫ליה וחברים ‪ -‬פליקס ורבורג ולי פרנקל‬
‫מרים וקשים כנגד ד״ר וייצמן‪ .‬אפילו‬          ‫קר יצאה הועדה נגד ״הקבוצה הגדו­‬       ‫מארצות‪-‬הברית‪ ,‬ואוסקר וסרמן מגר­‬
‫את המלה ״בוגד״ זרקו לעברו‪ .‬בן‪-‬‬             ‫לה״‪ ,‬וקבעה כי צורת התיישבות זו‬        ‫מניה‪ .‬אל הארבעה צורפו כעשרים מומ­‬
‫גוריון‪ ,‬שדיווח לעתים מזומנות לחבריו‬        ‫מביאה לביזבוז משאבים וכוחות‪-‬אנוש‪.‬‬     ‫חים ואנשי‪-‬מדע בתחומי הכלכלה‪ ,‬החב­‬
‫בהנהגת מפלגת ״אחדות העבודה״‬                ‫בתנועת הפועלים בארץ )ולא רק בה(‬       ‫רה‪ ,‬החקלאות‪ ,‬התיעוש‪ ,‬ההגירה ועוד‪.‬‬
‫בארץ על המתרחש בברלין‪ ,‬כתב‪:‬‬                ‫נתקבלו קביעות אלה כפגיעה בשתיים‬       ‫ארבעת החברים כונו ״ועדת הסוכנות״‪,‬‬
‫״לעולם לא נשכח את הזכויות‬                  ‫מציפורי‪-‬הנפש של תנועת התחייה‬          ‫ואילו הצוות המקצועי זכה בדרך כלל‬
‫ההיסטוריות שיש לוייצמן בתנועה הציו­‬        ‫היהודית ‪ -‬ההתיישבות החקלאית‬           ‫לכינוי ״ועדת המומחים״‪ .‬שתי הוועדות‬
‫נית‪ ,‬את כל אשר פעל ועשה בשביל‬              ‫והקרן‪-‬הקיימת‪-‬לישראל‪ .‬אפילו זאב‬        ‫ערכו סיורים בארץ‪-‬ישראל; מסקנותי­‬
‫הארץ ‪ -‬אבל מרגע שהוא נעשה אידנטי‬           ‫ז׳בוטינסקי חשב שהאידיאליזם האמיתי‬     ‫הם של המומחים הוגשו ל״ועדת הסו­‬
‫]זהה[ עם הדו״ח הזה ‪ -‬הוא זר לנו‪.‬״‬          ‫הוא בקבוצות השיתופיות בארץ‪-‬‬           ‫כנות״ ביוני ‪ ,1928‬וזו התכנסה באנג­‬
‫זלמן רובשוב )לימים הנשיא שז״ר(‪,‬‬            ‫ישראל‪ ,‬״ואם הוועדה לא התחשבה‬          ‫ליה‪ ,‬וסיכמה את המלצותיה‪ ,‬שעמדו‬
‫החרה‪-‬החזיק אחריו‪ :‬״אין כד״ר וייצמן‬         ‫בזה‪ ,‬מכאן ראיה גם על הפטריוטיות‬       ‫להיות מוגשות לאישור לוועד‪-‬הפועל‬
‫חביב ומכובד על הפועלים ונאמן להם‪...‬‬        ‫שלה וגם על מומחיותה״‪ .‬גם בחוגי‬
‫אך במקום שיש סכנה לקניינים הקדו­‬           ‫המרכז והימין בארץ‪ ,‬שבדרך כלל קיב­‬                               ‫הציוני בברלין‪.‬‬
‫שים של הלאום‪ ,‬אין שום איש נחשב‬             ‫לו ברצון את מסקנות הוועדה ביחס‬        ‫דו״ח ״ועדת הסוכנות״ פורסם בלו­‬
                                           ‫לצורך להעביר את מרכז הכובד‬            ‫נדון ב‪ 24-‬ביוני ‪ ,1928‬ועורר מיד‬
                                 ‫במאום״‪.‬‬   ‫מההתיישבות השיתופית ל״כלכלה‬           ‫סערת‪-‬רוחות עזה‪ .‬ברל כצנלסון‪ ,‬עורך‬
‫וייצמן ניסה להמעיט מערך מסקנות‬             ‫רציונלית״ )עירונית למעשה(‪ ,‬היתה‬       ‫״דבר״ ומראשי תנועת הפועלים בארץ‪,‬‬
‫הוועדה‪ .‬הוא הסביר למתכנסים‪ ,‬כי‬             ‫הסכמה כללית שהתייחסות הוועדה‬          ‫כינה את המסמך ‪ -‬״תעודה עלובה‬
‫בראש וראשונה חשוב שיידעו‪ ,‬כי‬
‫״ועדת הארבעה היתה חדורה רצון‬
‫עמוק להקים תוכנית להרחבת מפעלנו״‪,‬‬
‫ואין לראותה באור שלילי כל‪-‬כך‪ .‬זאת‬
‫וגם זאת‪ :‬התזכיר שהגישה הוועדה אינו‬
‫של ההנהלה הציונית‪ ,‬אלא מופנה אליה‪,‬‬
‫ועל הוועד‪-‬הפועל הגדול להתייחם אליו‬

                    ‫ולהעיר את הערותיו‪.‬‬
‫ההתנגדות למסקנות הוועדה )ומכאן‬
‫גם לוייצמן( נבעה לא רק מאותן נקודות‬
‫שהסעירו כל‪-‬כך את חוגי התנועה‬
‫החלוצית בארץ‪-‬ישראל ומחוצה לה‪ .‬היו‬
‫שהתנגדו )כדוגמת ז׳בוטינסקי( להקמ­‬
‫תה של הסוכנות בכלל‪ .‬נציג ״המזרתי״‪,‬‬
‫הרב מאיר ברלין‪ ,‬הביע את חששו כי‬
‫אם תאמץ התנועה הציונית את המס­‬
‫קנות‪ ,‬היא עלולה להגיע למצב של‬
‫״אוגנדה רוחנית״‪ ,‬שכן ״אי‪-‬אפשר לע­‬
‫שות עבודה ציונית בלי ציונים ]רמז‬
‫לשיתופם של הלא‪-‬ציונים האמריקנים[‪,‬‬
‫ושאין ציונות בתוכנית המוצעת לנו ‪-‬‬
‫את זה רואים הכל‪.‬״ יחד עם זאת‪ ,‬הוא‬
‫לא הציע לדחות על הסף את התוכנית‪,‬‬
‫מחוסר ברירה‪ ,‬כיוון שהחלטה שלילית‬
‫לא תקדם את המפעל הציוני בארץ‪,‬‬

           ‫השרוי במשבר מחוסר כספים‪.‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12