Page 7 - etmol 74
P. 7
לנושא הקרקע הלאומית מוטעית מיסו ישיבה של ״הסוכנות המורחבת״ בהנהגתו של זאב ז׳בוטינסקי ,התמידו
דה. בהתנגדותם לתוכניתו של וייצמן,
ומעליבה״ .דוד בן-גוריון האשים את שהועלתה לאישור סופי במושב האמור
וייצמן ,שלא היה שלם לגמרי עם ד״ר וייצמן ,שתמך במסקנות ,שהוא
מסקנות הוועדה -שהרי נחשב לאחד של הוועד־הפועל הציוני.
מתומכיה המובהקים של ההתיישבות נתן ידו ל״תרמית פוליטית״.
השיתופית בארץ-ישראל -היה נחוש הסיבה השניה לסערה נבעה מהתרג
בדעתו להעביר בברלין החלטה בזכותן. וייצמן מואשם ב״בגידה״ שות שקשה לתארה ,שאחזה חוגים רח
הוא קיווה כי המתנגדים יתרצו ,שהרי בים בשל מסקנותיה של ״ועדת הסו
כוונתו רצויה -בניין מזורז יותר של על מה יצא הקצף? כנות״ שפורסמו זמן קצר לפני מושב
היישוב בארץ .במכתב שכתב לאשתו, ״ועדת הסוכנות״ בחנה את הוועד-הפועל הציוני .ועדה זו הוקמה
מיד לאחר הגיעו לברלין ,ציין כי ההתפתחויות שחלו ביישוב היהודי בתחילת שנת ,1927לפי דרישת השות
״הפועלים באו חמושים מכף רגל עד בארץ-ישראל מאז ראשיתו של המנדט פים הלא-ציוניים בסוכנות היהודית
ראש ,אבל נראה לי שאחרי שיוציאו את הבריטי מבחינה כלכלית בלבד .היא המוקמת .אלה טענו ,שלפני שהם
הקיטור -יסכימו למסקנות״ .בכתבו כך התעלמה מגורמים חברתיים ואידיאו נכנסים לשותפות ,ברצונם לעמוד מק
הוכיח ,שלא קרא נכונה את המפה לוגיים ,ביקרה קשות את ההעדפה רוב על המצב בארץ-ישראל .וייצמן
הפוליטית שהלכה והתגבשה בקרב שנותנת התנועה הציונית להתיישבות נאות לכך ,ובהסכמת שני הצדדים הוק
החקלאית השיתופית )קיבוצים ואף מה ועדה בת ארבעה חברים ,כולם יהו
משתתפי מושב הוועד-הפועל הציוני. מושבים( ,וכן הביעה הסתייגות משיטת דים עתירי-הון :כיושב-ראש שימש
שנים-עשר ימים נמשכו דיוניו של רכישת האדמות על-ידי הקרן-הקיימת אלפרד מונד)לימים לורד מלצ׳ט( מאנג
מושב זה ,ובמהלכם הושמעו דברים וצידדה ברכישות קרקע פרטיות .בעי ליה וחברים -פליקס ורבורג ולי פרנקל
מרים וקשים כנגד ד״ר וייצמן .אפילו קר יצאה הועדה נגד ״הקבוצה הגדו מארצות-הברית ,ואוסקר וסרמן מגר
את המלה ״בוגד״ זרקו לעברו .בן- לה״ ,וקבעה כי צורת התיישבות זו מניה .אל הארבעה צורפו כעשרים מומ
גוריון ,שדיווח לעתים מזומנות לחבריו מביאה לביזבוז משאבים וכוחות-אנוש. חים ואנשי-מדע בתחומי הכלכלה ,החב
בהנהגת מפלגת ״אחדות העבודה״ בתנועת הפועלים בארץ )ולא רק בה( רה ,החקלאות ,התיעוש ,ההגירה ועוד.
בארץ על המתרחש בברלין ,כתב: נתקבלו קביעות אלה כפגיעה בשתיים ארבעת החברים כונו ״ועדת הסוכנות״,
״לעולם לא נשכח את הזכויות מציפורי-הנפש של תנועת התחייה ואילו הצוות המקצועי זכה בדרך כלל
ההיסטוריות שיש לוייצמן בתנועה הציו היהודית -ההתיישבות החקלאית לכינוי ״ועדת המומחים״ .שתי הוועדות
נית ,את כל אשר פעל ועשה בשביל והקרן-הקיימת-לישראל .אפילו זאב ערכו סיורים בארץ-ישראל; מסקנותי
הארץ -אבל מרגע שהוא נעשה אידנטי ז׳בוטינסקי חשב שהאידיאליזם האמיתי הם של המומחים הוגשו ל״ועדת הסו
]זהה[ עם הדו״ח הזה -הוא זר לנו.״ הוא בקבוצות השיתופיות בארץ- כנות״ ביוני ,1928וזו התכנסה באנג
זלמן רובשוב )לימים הנשיא שז״ר(, ישראל ,״ואם הוועדה לא התחשבה ליה ,וסיכמה את המלצותיה ,שעמדו
החרה-החזיק אחריו :״אין כד״ר וייצמן בזה ,מכאן ראיה גם על הפטריוטיות להיות מוגשות לאישור לוועד-הפועל
חביב ומכובד על הפועלים ונאמן להם... שלה וגם על מומחיותה״ .גם בחוגי
אך במקום שיש סכנה לקניינים הקדו המרכז והימין בארץ ,שבדרך כלל קיב הציוני בברלין.
שים של הלאום ,אין שום איש נחשב לו ברצון את מסקנות הוועדה ביחס דו״ח ״ועדת הסוכנות״ פורסם בלו
לצורך להעביר את מרכז הכובד נדון ב 24-ביוני ,1928ועורר מיד
במאום״. מההתיישבות השיתופית ל״כלכלה סערת-רוחות עזה .ברל כצנלסון ,עורך
וייצמן ניסה להמעיט מערך מסקנות רציונלית״ )עירונית למעשה( ,היתה ״דבר״ ומראשי תנועת הפועלים בארץ,
הוועדה .הוא הסביר למתכנסים ,כי הסכמה כללית שהתייחסות הוועדה כינה את המסמך -״תעודה עלובה
בראש וראשונה חשוב שיידעו ,כי
״ועדת הארבעה היתה חדורה רצון
עמוק להקים תוכנית להרחבת מפעלנו״,
ואין לראותה באור שלילי כל-כך .זאת
וגם זאת :התזכיר שהגישה הוועדה אינו
של ההנהלה הציונית ,אלא מופנה אליה,
ועל הוועד-הפועל הגדול להתייחם אליו
ולהעיר את הערותיו.
ההתנגדות למסקנות הוועדה )ומכאן
גם לוייצמן( נבעה לא רק מאותן נקודות
שהסעירו כל-כך את חוגי התנועה
החלוצית בארץ-ישראל ומחוצה לה .היו
שהתנגדו )כדוגמת ז׳בוטינסקי( להקמ
תה של הסוכנות בכלל .נציג ״המזרתי״,
הרב מאיר ברלין ,הביע את חששו כי
אם תאמץ התנועה הציונית את המס
קנות ,היא עלולה להגיע למצב של
״אוגנדה רוחנית״ ,שכן ״אי-אפשר לע
שות עבודה ציונית בלי ציונים ]רמז
לשיתופם של הלא-ציונים האמריקנים[,
ושאין ציונות בתוכנית המוצעת לנו -
את זה רואים הכל.״ יחד עם זאת ,הוא
לא הציע לדחות על הסף את התוכנית,
מחוסר ברירה ,כיוון שהחלטה שלילית
לא תקדם את המפעל הציוני בארץ,
השרוי במשבר מחוסר כספים.