Page 4 - etmol 74
P. 4
העמק״ ,שנכשלה .רמת-גן ובני-ברק הממשלתי סעיף של תמיכה ישירה מהחוף ובעונת החורף היו קשיים גדו
הוקמו בתחילה כיישובים כפריים. בתעשיה המקומית .הרעיון לתמוך לים בהעברת הסחורות בסירות.
בתעשיה חדשה לא היה מקובל בשנות
מי שתרם במיוחד לתפיסה זו העשרים באנגליה ,שהיתה נאמנה הבנקים שפעלו בארץ ,הן הסניפים
שהתעלמה מן העיר ,היתה תנועת למדיניות כלכלית ליברלית .המדיניות של חברות בנקאיות בחוץ לארץ והן
העבודה וככל שזו הגבירה את השפעתה שהיתה נהוגה ,של יבוא חופשי ומכסים המקומיים ,לא יכלו להגיש לתעשיה
על התנועה הציונית כך גבר כיוון זה. נמוכים ,עלתה בקנה אחד עם האינטר תמיכה רצינית .עיקר ההלוואות היו
גם חיים וייצמן ,מנהיג התנועה הציו סים של רוב האוכלוסיה החקלאית, למסחר וניתנו לזמן קצר .לא היו בארץ
נית ,אימץ גישה זו .גולת הכותרת של שזכתה למוצרי יבוא במחירים נמוכים. מוסדות אשראי למתן הלוואות לזמן
המפעל הציוני היו בעיניו ישובים חקל אולם יחד עם זאת עשתה הממשלה ארוך לתעשיות הצועדות את צעדיהן
אים כמו נהלל ,ואילו גידולה של תל- בשנות העשרים כמה צעדים חשובים הראשונים .גם הגדול והוותיק מבין הב
אביב בעליה הרביעית נראה בעיניו שהיה בהם משום תמיכה חלקית בתע- נקים היהודים ,אפ״ק)״אנגלו-פלשתינה
נוגד את החזון הלאומי .אין להתפלא שיה העברית החדשה ,בעיקר על-ידי בנק״ ,שהיה שייך לתנועה הציונית,
איפוא על כך שההלוואות שהעניקה הסרת מעצורים שמנעו בעבר כל קודמו של בל״ל כיום( היה זהיר מאוד
המחלקה למסחר ולתעשיה בהנהלה התפתחות .כך בוטלו בהדרגה ,או במדיניותו כלפי התעשיה העברית
הציונית בשנים 1927-1920לתעשיה צומצמו ,מכסים על חומרי גלם לתעשיה,
היו 40אלף לי״ש לעומת 150אלף הצעירה.
בערך שהוענקו כל שנה להתיישבות על ציוד ומכונות ובוטל מס הייצוא. כלכלתה של הארץ היתה נתונה
לתנודות חריפות .באמצע שנת 1924
החקלאית. ההתיישבות החקלאית החלה גיאות כלכלית בעקבות זרם גדול
של עולים ,שגרמו להתפתחות מהירה
המשקיעים היו צריכים להיות בעלי מראשיתה העמידה התנועה הציונית בבניה ובמסחר בארץ ,אולם בשנת
אמונה ציונית-לאומית חזקה במיוחד את ההתיישבות החקלאית במרכז מע 1927פרץ משבר כלכלי חריף ,עד שר
כדי להעז ולהיכנס בנסיבות אלה ליצי ייניה והקדישה לה את מיטב המשאבים. בים חששו כי הוא יביא כליה על המפעל
רת תשתית תעשייתית ליישוב היהודי הגידול בערים התפתח במידה רבה הציוני .משנת 1928החלה התאוששות
הקטן בארץ-ישראל .כמחצית מן המפע מעצמו ,היה בלתי מכוון וללא גיבוי איטית ,שלא היתה מלווה בגיאות חדשה
לים שהוקמו בשנות הגיאות של העליה רעיוני-ערכי .תל-אביב לא הוקמה על- וסימני רפיון נותרו בכמה מתחומי
הרביעית פשטו את הרגל תוך זמן קצר. ידי מייסדיה כעיר אלא כשכונת מגורים
אין להתפלא איפוא שכאשר העלו אריה שקטה של סוחרים שעסקיהם ביפו. המשק .כל הגורמים האלה ביחד הרתי
שנקר ומיכאל פולק בפני מכיריהם את בשנות העשרים והשלושים לא הוקמה עו משקיעים פרטיים מלהשקיע בתע-
רצונם להקים בארץ מפעלי תעשיה חד בארץ-ישראל אף עיר בצורה מכוונת
שים ניסו הידידים להניע אותם ממחש ומתוכננת ,להוציא את עפולה ,״עיר שיה הצעירה בארץ-ישראל.
בתם .העובדה ששניהם הצליחו בסופו
של דבר ,מוכיחה ש״משוגעים-לדבר״, האנגלים שליטי הארץ לא סברו
שתפקידם לפתח תעשיה מקומית או
לעודד משקיעים .לא היה בכל התקציב
פנחס רוטנברג עם עובדיו בפתיחת תחנת־הכוח בתל־אביב ב־1923