Page 7 - etmol 51
P. 7
ביטל תקנות קיימות ,בהתאם לרוח ובפעולותיהם לטובת הכלל ,לרבות (1840לוותר על שלטונו בסוריה
הזמן .הוא השיב על שאלות שנשלחו יציאתם כשד״רים לגולה. ובארץ־ישראל ,והתורכים חזרו לשלוט
אליו מרבני הארץ והגולה ונענה
לבקשותיהם לכתיבת ״הסכמה״ או הע לאחר שאושרה בחירתו של החכם- בארץ.
רות לחיבוריהם התורניים .לבד מזאת, באשי על-ידי השלטון המקומי ,נערך בעקבות תהליכים אלה התחזק מעמדן
יזם הקמת מוסדות תורה ונשא דרשות, טקס הכתרתו ברוב פאר והדר בישיבת של מעצמות אירופה בארץ״ישראל.
שבהן התריע כנגד תופעות שליליות ״בעלי-בתים״ שבעיר העתיקה )לאחר אנגליה היתה הראשונה בהן שפתחה
בין יהודי הארץ ,בתחומי הדת והמוסר. מכן ,הועתק הטקס לבית-הכנסת הגדול קונסוליה בירושלים)עוד בתקופת הכי
-רבן יוחנן בן זכאי שבעיר העתיקה, בוש המצרי ב ,(1838-ולאחר תום הכי
אחריות לגביית מסים ועם נפילת הרובע היהודי בעיר העתי בוש המצרי פתחו גם מעצמות נוספות
קה ,בתש׳׳ח ,הועבר הטקס לבית-כנסת קונסוליות -כדי להגן ביעילות על
כראש העדה היהודית וכנציג רשמי ״ישורון״( .בישיבה נתכנסו חכמים נתיניהן .השלטון העות׳מאני נאלץ
כלפי הממשלה העות׳מאנית ,מילא ונכבדים והמון רב מקרב בני כל העדות, מעתה להתחשב בדרישותיהן השונות
החכם-באשי גם תפקידים ציבוריים- הרב הולבש בגלימה חגיגית ,ולאחר של המעצמות וניכר יחס ליבראלי יותר
ייצוגיים מקיפים .עליו הוטלה האחריות וסובלני כלפי המיעוטים הלא-מוסלמים
לגביית המסים מן העדה )כגון מס ברכת ״שהחיינו״ נשא דרשה לקהל.
הגולגולת או מס הפטור מהצבא( ולהע- עם אישור הבחירה על-ידי הרבנות באימפריה.
ברתם לשלטונות ,ופקידי השלטון נצטוו בקושטא והשלטון העות׳מאני -הגיע הקונסולים הזרים ביקשו לזכות באה
להושיט לו את העזרה הדרושה לשם לירושלים שליח מיוחד מטעם הרבנות דתם של היהודים הזרים בארץ ,וגם
מילוי תפקיד זה .כן הותר לו להטיל הראשית מקושטא ובידו ״פירמן״ מה- ה״שער-העליון״ בקושטא' נאלץ לפעול
מסים מיוחדים לצורכי העדה )כמו המס סולטן ומדים רשמיים :גלימה רקומה לטובת נתיניו היהודים ,והוא ערך בין
על הבשר( ולהחרים עזבונות של יהו זהב וכסף ומצנפת ירוקה רקומה בפס היתר שינויים חשובים במעמד הרבנות
דים שנותרו ללא יורשים .כמו כן מינה לבן .החכם-באשי ופמלייתו הוזמנו לאר באימפריה .עוד ב 1835-קיבל רבה של
החכם-באשי את נציגו ב״מג׳לס אידא- מון הפחה בירושלים ,ושם ,במעמד קושטא ״פירמן״)כתב-מינוי( בדבר מי
רה״ ,בה יוצגו כל ראשי ״המילת״ השו הפחה והפקידות הבכירה ,נתמנה הרב נויו כחכם-באשי מטעם הסולטן ,וכשה
נים .החכם-באשי הכריע גם במחלוקות חל השלטון המרכזי בקושטא ב1839-
בין קהילות או סיעות ושימש בורר רשמית לחכם-באשי. בהנהגת הרפורמות )״התנזימאת״(,
בסיכסוכים בין העדות ,ופסקי-דינו חיי עם מינוי הראשון-לציון לחכם-באשי שנתכוונו לשפר את דרכי הממשל
בו את שני הצדדים .כמו כן נהג לשלוח חלה עלייה במעמדו כראש העדה היהו ולהשוות את מעמדם של כל הנתינים
שד״רים לחוץ לארץ ,להגדלת הכנסות דית וכמייצגה כלפי השלטונות ,והשפע ללא הבדל דת ,קיבלו כל הרבנים בערי
העדה .כנציגם של יהודי הארץ ,פנה תו חרגה אף מעבר לגבולות הארץ. השדה הגדולות כתבי-מינוי מאת השל
לעיתים לקושטא בקובלנות נגד השלטון כבעל הסמכות הדתית העליונה היה
המקומי וטיפח קשרי ידידות עם ראשי החכם-באשי אחראי על כל ענייני הדת. טונות לתואר חכם-באשי.
הוא מינה את החכמים והשוחטים עם עליית חשיבותה של ירושלים
השלטון התורכי ועם קונסולים. ומסמכותו היה לפטרם ,אם לא מילאו עקב התמורות המדיניות ,החליטה
מעמדם של הרבנים נושאי מישרת תפקידם כראוי ,הוא קבע בדיני הלכה הממשלה התורכית להפוך את ירושלים
החכם-באשי מקורו בכמה גורמים :מכוח ופסק והכריע בארץ ובגולה .החכם- לבירת פלך עצמאי הכפוף לממשל
אישיותם ,מפאת חשיבותה של ארץ- באשי ובתי-הדין דנו בדיני תורה וב המרכזי ולמנות את רבה הראשון-לציון
ישראל וקדושתה של ירושלים ,מכוח דינים אזרחיים ,ופסקי-דינם היו תקפים כחכם-באשי ,דהיינו :לנציג רשמי מוס
סמכותם הדתית העליונה ,מכוח היותם בעיני הממשלה .גם דיני האישות היו מך בפני השלטונות .החכם-באשי קיבל
הנציגים הרשמיים כלפי השלטונות ומ מסורים בידיו בלעדית ,ללא התערבות הכרה רשמית מטעם השלטונות ,ובידו
שום שבידם ניתנה סמכות השיפוט ניתנו סמכויות שיפוטיות ואזרחיות ניכ
השלטונות. רות .תואר זה הוענק לראשונה ב1841-
והענישה. החכם-באשי תיקן תקנות חדשות או לראשון-לציון הרב אברהם חיים גאגין
אין להתעלם גם מהסמלים החיצוניים ב״פירמן״ ,ואף הוענקו לו מדים רשמ
שהוענקו להם :בגדי-שרד ,ליווי של בית־כנסת בירושלים
שני שומרים )״קוואסים״( לובשי מדים יים.
ומשמר-צבא שהופקד ליד מעונם .באלה
היה משום העלאת מעמדם ומעמד העדה מעלות החכם־באשי
כולה. עם חקיקת חוק החכם-באשי ב1864-
מבין הרבנים נושאי מישרת החכם- -נוצרו דפוסים קבועים וברורים לבחי
באשי בשלהי המאה הי״ט -בלט הרב רת החכם-באשי .על-פי החוק ,על
יעקב שאול )״ישא ברכה״( ,שכיהן המועמדים לכהונה להיות נאמנים
בשנים .1906-1893חוכמתו ,כושר לממשלה ,נתינים עות׳מאנים )עד דור
מנהיגותו וקשריו ההדוקים עם ראשי שלישי לפחות( ,גילם -בין שלושים
השלטון התורכי ,עם קונסולים ועם בני לשבעים .אך אם הגיעו לגיל שיבה
כל העדות יצרו תנאים נאותים להצלח בתוך ימי כהונתם ,ומצבם הגופני והרו
תו בהנהגת היישוב .עם פטירתו נתמע חני איתן -לא יפוטרו .כמו כן עליהם
טה יוקרת מישרתו של החכם-באשי, להיות בעלי-מידות טובות ,רמת מוסר
בשל סיכסוכים חריפים בין יהודי הארץ גבוהה וגדולים בתורה -מגדולי החכ
מים בארץ-ישראל או מרבני חוץ-לארץ
על ירושת המישרה שהתפנתה. )אבל מתחום הממלכה העות׳מאנית(,
שהשתקעו בארץ .עליהם להיות גם
לעיון נוסף :א׳ אלמאליח ,הראשונים בעלי כושר מנהיגות .ואמנם ,עוד לפני
היבחרם בלטו החכמים נושאי מישרת
לציון ,ירושלים ,תש״ל; מ׳ אליאב, החכם-באשי באישיותם ,במעלותיהם
ארץ־ישראל ויישובה במאה הי״ט.
