Page 8 - etmol 51

‫כל עינב גדול כמו שזיף ■)(‬

‫האנטישמיות‪ ,‬ברח לביתו היהודי‪.‬‬ ‫היהודי‪ ,‬דיוניו מתורגמים לכל הלשו­‬ ‫רע ם ם‬
‫בינתיים נעשה בקי בלשון הקודש‬ ‫נות‪ ,‬וכל העיתונים מעבירים את‬
‫ובתנ״ך‪ .‬ד״ר הרצל הוכיח במחשבותיו‬ ‫הבשורה הגדולה למרחבי תבל‪ .‬ואחינו‬ ‫^ךךןלעךט נךינדליך דאם מיינינב פאן ׳‬ ‫י‬
‫העמוקות ובראיות מכריעות‪ ,‬שאין‬ ‫העניים‪ ,‬שעקב עוני ומחסור אין ביכו­‬
‫ליהודים דרך אחרת להיפטר מהגלות‪,‬‬ ‫לתם לרכוש השכלה‪ ,‬ואינם מבינים‬ ‫‪ ,‬תיאודור היר‬
‫אלא לקנות מהסולטן התורכי את פלש­‬ ‫בלשונות הגויים‪ ,‬האם עליהם לישון‬
‫תינה‪ ,‬מדינה בשביל יהודים‪ .‬הוא פיר‪-‬‬ ‫כאפלה ולא לדעת על הדבר האדיר‬ ‫ערלייכט ךיא אויגין איין;ורפרייט דיא הערצער‬
‫סם בגרמנית ספר הנקרא ״יודנשטאט״‬ ‫המתרחש עתה? האם זה היושר? האם‬ ‫; אץ איץ הייילעג צוא ^^יעע;וךנדץ‪.‬־ * ’ *‬
‫בדבר הקמת מדינה ליהודים‪ .‬הספר‬ ‫הם לא אמרו‪ :‬״נעשה ונשמע״?‪ ...‬אחינו‬
‫תורגם לכל השפות‪ .‬מחשבותיו הנשג­‬ ‫העניים גם כן חייבים לדעת מה קורה‪.‬‬ ‫איןע^^ם'פון‬
‫בות מעוררות יראה‪ .‬הוא לא דילג אף‬ ‫הם יכולים להתערב ולהביע דעתם‪,‬‬ ‫דמ^ז ד׳יא׳י'^‪.‬‬
‫שיכולה להועיל‪ .‬גם באמתחתו של עני‬
‫על פרט אחד הנוגע לבניית מדינה‪.‬‬ ‫מאת יצחק גנח‬
‫המחבר מפרט את הסעיפים שאושרו‬ ‫נמצא לפעמים יהלום יקר‪.‬‬
‫על‪-‬ידי הקונגרס‪ ,‬ובין היתר‪ :‬לקנות את‬ ‫הרי קטעים מ״הסיפור״‪ ,‬מתורגמים‬ ‫בשנת ‪ ,1898‬שנה לאחר הקונגרס‬
‫ארץ‪-‬ישראל מידי הסולטן‪ ,‬רק בתנאי‬ ‫הציוני שנערך בבזל‪ ,‬יצאה לאור בוור­‬
‫שכל המדינות יערבו לנו‪ :‬להקים חברה‬ ‫לעברית‪:‬‬ ‫שה‪ ,‬באישור הצנזור‪ ,‬חוברת בת עש­‬
‫יהודית בשם ״כל ישראל חברים״‪,‬‬ ‫הקונגרס עשה רעש אדיר‪ .‬ישבו שם‬ ‫רים עמודים כתובה ביידיש‪ ,‬בשם‬
‫שתייצג את כל היהודים בפני הממש­‬ ‫סופרים‪ ,‬שנשלחו ממערכות של עיתו­‬ ‫״הקונגרס היהודי החדש״‪ ,‬המסבירה‬
‫לות‪ .‬הקופה של החברה תישא בכל‬ ‫נים גדולים‪ ,‬רוסיים ועיתוני חוץ‪ .‬שם‬ ‫בצורה עממית את דעותיו של הרצל‬
‫ההוצאות‪ ,‬כי הרי יצטרכו לאנשים בעלי‬ ‫הוכיחו יהודים את כוחם‪ ,‬חוכמתם‪ ,‬ייחו­‬ ‫ומהותה של הציונות‪ ,‬כאמור בשער‪:‬‬
‫מלאכה לסלול כבישים‪ ,‬מסילות ברזל‪,‬‬ ‫סם‪ .‬הם דמו למטבע חלוד‪ ,‬שכאשר‬ ‫״מאירה עיניים‪ ,‬משמחת לבבות ומר­‬
‫רשתות טלגרף‪ ,‬גשרים‪ ,‬ולפעמים גם‬ ‫מנקים אותו‪ ,‬הוא מבריק‪ .‬המפליא‬ ‫פאת כל פצעי היהודים‪ ,‬מתורגמת‬
‫להטות נהר לכיוון אחר‪ .‬לכל תפקיד‬ ‫באסיפה זו‪ ,‬שבה כל כך הרבה משתת­‬
‫יידרשו אנשים במספר כפול לשם חילו­‬ ‫פים‪ ,‬הוא שכל אחד חיווה את דעתו‪,‬‬ ‫מצרפתית ליידיש על‪-‬ידי ד‪ .‬י״א‪ .‬ו‪.‬״‪.‬‬
‫פי משמרות‪ ,‬כדי שבעל‪-‬המלאכה לא‬ ‫ואיש לא נכנס לדברי רעהו‪ .‬כל אחד‬ ‫בצידה השני של החוברת ציור של‬
‫יעבוד יום שלם כמו במצרים‪ .‬הציונים‬ ‫הקשיב בחן ובענווה לדברי חברו‪.‬‬ ‫רכבת נוסעת‪ ,‬שארובתה פולטת עשן‬
‫רוצים לבנות את הארץ באמצעות‬ ‫שררה שם השמחה והאהבה‪ .‬החסיד‬ ‫סמיך‪ .‬מתחתה כתובת ביידיש‪ :‬״הרכבת‬
‫מקולומיי‪ ,‬מהונגריה‪ ,‬החובש כיפה‬ ‫של ארץ‪-‬ישראל״‪ .‬בהתחלת החוברת‬
‫אנשים בריאים ולא חלשים‪.‬‬ ‫והחגור עם גארטל‪ ,‬עם הדוקטור‬ ‫תמונתו של ד״ר הרצל‪ .‬בעמוד האחרון‪,‬‬
‫המחבר מתאר את הטבע והנוף של‬ ‫מיסטרהאז מאנגליה בכותנתו ההדורה‬ ‫התמונה של ״הסולטן התורכי מושל‬
‫הארץ הקדושה‪ .‬האוויר שם צח ובריא‪,‬‬ ‫וענוב עניבה‪ ,‬שמבחינה דתית רחוקים‬
‫כמו בכל הארצות החמות‪ ,‬שנוסעים‬ ‫הם איש מרעהו‪ ,‬הרי מאוחדים הם מב­‬ ‫פלשתינה״‪.‬‬
‫אליהן לצורכי מרפא‪ .‬היום והלילה ש­‬ ‫בלשון יידיש ציורית ועסיסית מעלה‬
‫ווים‪ :‬שתים‪-‬עשרה שעות יום‪ ,‬ושתים‪-‬‬ ‫חינת עניינה של ציון‪.‬‬ ‫המחבר האלמוני את הבשורה הגדולה‬
‫עשרה שעות לילה‪ .‬מחג הפסח עד חג‬ ‫האישיות הבולטת ביותר בקונגרס‬ ‫ונותן ביטוי לתקווה ולאושר‪ ,‬שעורר‬
‫הסוכות לא יורדת אף טיפת גשם‪ ,‬ואם‬ ‫היה החכם הגדול‪ ,‬תיאודור הרצל‪,‬‬ ‫כינוס ראשי העם היהודי בבזל‪ .‬לשונו‬
‫יורד גשם בסוכות‪ ,‬הרי זה פלא גדול‪.‬‬ ‫שהתפרסם בעולם בזכות עיתונו ״נייה‬ ‫היא העברי‪-‬טייטש‪ ,‬מתובלת צירופי‬
‫קצת שלג יורד שם לפעמים בראש‬ ‫פרייה פרסה״‪ ,‬שהוא מוציא לאור בגר­‬ ‫מלים מכתבי הקודש‪ ,‬ובבואו לנגוע‬
‫חודש טבת‪ ,‬ונמס כעבור שעות ספורות‪.‬‬ ‫מניה‪ .‬העולם מתפעל שכל כך הרבה ידע‬ ‫בהסדרי מדינה‪ ,‬ממשל וכספים הוא‬
‫הארץ מניבה שפע של ירקות ופירות‪.‬‬ ‫הצטבר באדם אחד‪ .‬נוסף על כך שהוא‬
‫יש שם מקום אחד הנקרא ״נחל אשכול״‬ ‫יודע הרבה לשונות‪ ,‬הוא חכם בכל המד­‬ ‫משתמש גם במלים פולניות ורוסיות‪.‬‬
‫ובו צומחים ענבים‪ ,‬שגודלם כשזיפים‪.‬‬ ‫עים‪ .‬לו התחלקו ידיעותיו בין עשרה‬ ‫לדעתי‪ ,‬לא תורגם החיבור מצרפתית‪,‬‬
‫את כל השאר תראו כבר במו עיניכם‪,‬‬ ‫אנשים‪ ,‬אמורים היו כולם להיקרא חכ­‬ ‫אלא נכתב במקורו ביידיש‪ ,‬וההערה‬
‫כשתגיעו לשם‪ ,‬אם ירצה השם‪ ...‬והמ­‬ ‫מים‪ :‬אדם צעיר בן שלושים‪-‬וכמה‬ ‫המתנוססת בשער החוברת‪ :‬״תורגם‬
‫חבר האלמוני מסיים את דבריו בברכה‪:‬‬ ‫שנים‪ .‬עד עתה לא ידעו בעולם‪ ,‬שחכם‬ ‫מצרפתית״‪ ,‬לא נועדה אלא להאדיר את‬
‫יקר זה מוצאו מגזע היהודים‪ .‬הרצל‬ ‫חשיבותו של הספרון‪ ,‬שהרי צרפתית‬
‫לשנה הבאה בירושלים‪.‬‬ ‫עצמו שכח זאת‪ .‬רק כשגברה‬ ‫היתה אז שפה בינלאומית‪ ,‬שרווחה‬

‫הרכבת הנוסעת לארץ־ישראל‬ ‫בחוגי האצולה הפולנית והרוסית‪.‬״‬

‫יום בשורה‬

‫המחבר מסביר את המניעים להחלט­‬
‫תו לפרסם חוברת זו‪ ,‬ואלה נימוקיו‪ :‬יום‬
‫בשורה היום לכלל ישראל‪ .‬בכל ארבע‬
‫כנפות העולם מהדהד קול הקונגרס‬